ארכיון חודשי: מאי 2007

הפוליטיקה של ההנקה: כל מה שמנסים להאכיל את התינוק שלכם

 

"תזונה לא נכונה של תינוקות עלולה להוביל לתת תזונה, תחלואה ותמותה, ומנהגי שיווק בלתי הולמים של תמ"ל, כל מזון אחר המהווה תחליף לחלב אם ומוצרים נלווים עלולים לתרום לקיום בעיות אלה בבריאות הציבור". כך נכתב בקוד הבינלאומי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), כפי שהוא מצוטט באתר משרד הבריאות בישראל.

"תת תזונה, תחלואה ותמותה". מסר פשוט, שגיבשו נציגי ארגוני בריאות מרחבי העולם ב-1981. בניגוד לאמונה הפופולרית, המסר הזה רלוונטי גם למדינות מפותחות, לא רק למדינות מתפתחות. גם מדינת ישראל חתומה על הקוד הזה, האמור להבטיח מתן מידע אמין, אמיתי ושלם על הנקה וחלב אם, להגביל שיווק ישיר (פרסומים, דוגמיות) לקהל הרחב, חלוקת דוגמיות, לאסור מתן הטבות ומתנות לאמהות ולעובדי בריאות, קידום המוצרים הנכללים בקוד במוסדות בריאות, ועוד.

מה קורה בעולם האמיתי, 25 שנה לאחר ניסוח הקוד? בארץ התקבלו סעיפים מועטים בחקיקה, והם נאכפים. זו למשל הסיבה שעל פחיות התמ"ל תראו אפרוחים, דובונים וקוביות, ולא תמונות של תינוקות (התורמות לאידיאליזציה של המוצר). כתובות על עליונות ההנקה מוטבעות על כל פחית תמ"ל, בדומה לאזהרות על חפיסות סיגריות. ניסיון חקיקה נוסף טורפד באמצעות יח"צנים חרוצים, שעמלו בשירות הכלכלה החופשית, כביכול. מה עוד קורה בעולם האמיתי? אין אשה בהריון ויולדת טרייה שאיננה נחשפת לפרסומים בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים או בשיווק ישיר, רופאים ואחיות מקבלים מתנות והטבות שונות מחברות התמ"ל (כולל מימון משכורות ומחקרים). אין בית חולים שמשלם עבור התמ"ל שלו. להפך – חברות התמ"ל משלמות על הזכות לתת את התמ"ל חינם בבתי החולים. חברות המייצרות ומשווקות תמ"ל יוזמות אירועים מפתים להורים שבדרך, להורים ולאנשי מקצוע, ומציגות את עצמן כבנות ברית להנקה.

אלא שאין ארוחות חינם, ולמתנות האלה יש מחיר יקר, גם אם איננו גלוי. הזדמנות לדון בנושאים האלה – במעגל  ביום העיון השנתי של קהילת באופן טבעי, שיתקיים ביום ג', 29.5.07, בפארק הלאומי ברמת גן. נדבר על הקוד, משמעותו וחשיבותו, הדרכים שבהן הוא מופר, במדינות אחרות ובעיקר בארץ. וגם על הקשרים בין מערכת הבריאות למערכת המסחרית המקצועית, והמערכת הכלכלית והחברתית שגורמת לנו לחשוב שהבחירות שאנו עושים מתקבלות באופן אינדיווידואליסטי, שאינו מונע על ידי פרסומות, כוחות השוק, ונורמות חברתיות.

אז הילדים ינשמו קצת חומרים מסרטנים, מה קרה

כיתה א' 2, הכיתה של הבן שלי, חוגגת עכשיו מסביב למדורה. התייצבנו שם בשבע עם שני ק"ג , חומוס וכמה תפוחי אדמה, והלכתי להציץ על המדורה.

חרוט יפה וגבוה, מוכן לגפרור. מורכב בחלקו ממגירות מצופות פורמייקה, מדפי MDF, דלתות עץ צבועות. בדיוק הדברים שכבכל שנה מודיעים בחדשות שלא כדאי להשתמש בהם, מאחר שהם פולטים חומרים מסרטנים לאוויר. לא נעים ללכת ולפרק משהו שמישהו אחר בנה, בלי לדבר על זה, נכון? אז ניגשתי לאמהות מהוועד, והן שלחו אותי לגברים שבנו את המדורה. ניגשתי לחבורה של גברים שעמדו שם, ומשכו בכתפיים כשאמרתי להם מה שאמרתי. אחד הציע שאם זה מפריע לי, שאוציא משם את המרכיבים הבעייתיים. אין בעיה, ניגשתי למדורה. הספקתי להעיף הצדה פריט אחד, ואז ניגש אחד האבות האחרים, שטען ששלחו אותו לומר לי ש"למה אני מקלקלת". אה, באמת סליחה שאכפת לי שגם הילד או הילדה שלך ינשמו את הרעל הזה.

את המהפכות שלי אני עושה במקומות אחרים ובדרכים אחרות. חזרתי לאמא מהוועד ואמרתי שאנחנו הולכים הביתה כשהמדורה תתחיל לבעור. בינתיים הספקתי לדבר עם כמה הורים נוספים. שניים-שלושה אפילו חשבו שאני צודקת, אבל לא הצליחו לגייס בעצמם ובאחרים מספיק החלטיות לפעול. רק כרקע אני אציין שזו כיתה שיש בה מספיק הורים אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים וכו'. השמיעו טענות קלושות של "נו, זה רק ערב אחד", ו"גם במדורות האחרות יש פורמייקה". בסדר, שיהיה להם לבריאות. לי לא מתחשק לבלות כמה שעות בקירבה גדולה שכזו לענן של חומרים מזיקים. ויש לי אחריות בעניין כלפי ילדיי.
 
ניגשתי לילדים והסברתי שתכף הולכים, ולמה. חשבתי שיהיו מחאות, אולי אפילו בכי. אבל לא. מתברר שלפעמים ילד שעוד לא מלאו לו שבע יכול להבין בקלות מה שמבוגרים מתקשים. הקטן, בתמימותו, ניגש לחברו הטוב וניסה לשכנע אותו שילכו ויזהירו את שאר הילדים.

אה, ואם תהיתם אם יש לרשימה הזו קשר להנקה – אז, כן, יש בהחלט. כי ככה זה, כשאתה מעדיף להחליק ולהמשיך הלאה ולא לדעת את מה שהורס לך, לילדים שלך ולכולנו את הבריאות. ככה זה בל"ג בעומר, וככה זה כל השנה. חג שמח.

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.