זו השנה ה-11 שבה מציינים בעולם את שבוע ההנקה הבינלאומי. ישראל היא אחת מ-120 מדינות המציינות את השבוע הזה. מדי שנה נבחר נושא אחר שבו מתמקד שבוע ההנקה, והשנה מקדמת WABA (World Alliance for Breastfeeding Action) את חשיבותה של ההנקה בשעה הראשונה לחיים. לתינוקות שיונקים בשעה הראשונה סיכוי גבוה יותר להגיע להנקה בלעדית למשך חצי שנה, וזהו צעד אחד, קטן יחסית ופשוט ברוב המקרים, שיש לו השפעה לטווח ארוך על תינוקות, הורים והחברה כולה.
בישראל ייערך אירוע מטעם ליגת לה לצ'ה, ארגון התנדבותי בינלאומי, המציע מידע ותמיכה לנשים המתעניינות בהנקה, בשיחות טלפון ובמפגשים קבוצתיים. באירוע – הפנינג לכל המשפחה, שבו יישאו דברים נציגי משרד הבריאות וד"ר ציפורה דולפין מבי"ח מאיר בכפר סבא, יתקיימו פעילויות להורים ולתינוקות ומופע לכל המשפחה, וכמובן ניתן יהיה לקבל הדרכה ומידע, לקנות ספרות ומוצרים תומכי הנקה והורות, להירשם לחברות בארגון, ובאופן כללי, להביע תמיכה בהנקה ולבלות אחר צהריים עם משפחות מניקות ומניקות-בדימוס. ההפנינג נערך בפארק רעננה, מהשעה 15:30 ועד רדת החשיכה, והכניסה חופשית. קו התמיכה של ליגת לה לצ'ה, הפעיל שעות רבות בימי השבוע, הוא 1-599-525821 (אם קשה לזכור בע"פ – הספרות 52582, על לוח המקשים של הטלפון, הן הספרות המרכיבות את המילים "לה לצ'ה". ז"א 1-599, לה לצה, 1).
כאן אפשר לראות את סרטון הפרסומת לאירוע ולליגת לה לצ'ה.
האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) השיקה בימים אלה את הפוסטר הזה, שכותרתו "הנקה – החיסון הראשון של התינוק."
"תינוקות חדשים נמצאים בסיכון לזיהומים רבים," נכתב בפוסטר. "חשוב שיקבלו את כל החיסונים המומלצים. חלב אם איננו רק המזון המושלם, הוא גם עמוס ברכיבים הלוחמים בזיהומים, המסייעים להגן על התינוק החל מרגע הלידה. הוא אף מגביר את יעילותם של חלק מן החיסונים. הנקה היא אכן 'החיסון הראשון של התינוק.'"
ובקטנה – מחר, יום ג', מ-10 בבוקר ולמשך שעה לפחות, אני מתארחת בפורום התמיכה בהנקה של תפוז, לשאלות על הנקה וחזרה לעבודה, לקראת ה-1 בספטמבר. מוזמנים גם לשם.
קפה על חלב 
תגובות
מה אחוז התינוקות, בעולם המערבי, שמתים כל שנה כתוצאה מהיעדר חיסון הנקתי.
יש לי מהרגשה שהנתון של מיליון תינוקות מתבסס ברובו על תמותת תינוקות במדינות עולם שלישי, שם הקושי להיניק לא נובע רק מ"עצלותה" של המניקה.
ולא רק בארצות מתפתחות, אלא גם בעולם המערבי.
על פי נתוני כל ארגוני הבריאות. לא נעים לשמוע את זה, אבל תינוקות מתים. כתבתי את זה כבר באחת הרשימות האחרות בבלוג, אני חושבת: קל לנו להסכים שתינוקות שלא יונקים חולים יותר, אבל מפחיד אותנו לחשוב שהם גם מתים יותר, למרות שזו המסקנה הברורה.
את יכולה לקרוא קצת כאן : http://www.naturalfamilyonline.com/articles/312-formula-report-2.htm על נתוני וסיבות תמותה, והבדלים בין תינוקות יונקים ושאינם יונקים, במדינות שונות בעולם.
איזו עדינות. הרי זו שוב הצגה מכובסת של: "יותר ממליון מתים בגלל אי הנקה", בלי להזכיר שמות (של חברות תמ"ל) כמובן.
מתי כבר אנשים יתחילו לקבל את האמת בפרצוף? להבין שזאת לא גחמה של אמא פנאטית אלא עניין של חיים ומוות?
למה להגיד שאי חגירת חגורת בטיחות הורגת זה בסדר, אבל הנקה לא?
ובהנאה רבה, אני חושבת שהססמא הזו היא יריה ברגל לקמפיין ההנקה. היא מציבה הרבה אמהות שיש להן קושי אובייקטיבי להניק (פיזיולוגי, פסיכולוגי או אחר) בעמדת אשמה מזעזעת.
אני מאמינה שהנקה בריאה לילדים שלי, אבל בין שני הגדולים שלי, הוא לא ינק והיא כן, אין פער כל כך דרמטי בשיעורי תחלואה, בבטחון, בקשר איתי.
אני תוהה למה צריך לאיים עלינו בתמותת תינוקות במקום לשכנע באהבה. הנקה היא הרי אהבה מזוקקת ומתוקה במיוחד.
הרבה יותר מאחוז הנשים שלא מניקות בפועל.
כן, זה קשה לפעמים, זה מתיש, שוחק, וכל האחריות הזאת… אבל את זה אפשר להגיד על הרבה דברים בהורות, לא רק על הנקה.
אנשים צריכים לדעת את האמת. אנשים צריכים לדעת את הסיכונים שבאי הנקה, כדי לעשות באמת החלטה מושכלת. כמו שברורים לנו הסיכונים שבאי חגירת הילדים בחגורות בטיחות ברכב, גם אם לפעמים הם לא רוצים להיחגר. גם אם זה מעכב אותנו או גורם אי נוחות.
ולא, דוגמה פרטית של כמה ילדים שלא ינקו אינה מהווה הוכחה. בדיוק בגלל זה חשוב שארגוני בריאות עולמיים יפרסמו סטטיסטיקות שמתיחסות לאוכלוסיות גדולות. אני לא מתיחסת לזה כאל הפחדה. באותה מידה אני שמחה לסטטיסטיקות בנושאים אחרים (למשל – סרטן המעי הגס) ולא מתיחסת אליהן כאל "הפחדה".
ובאופן אישי, אילו הייתי נמנית על הנשים שלא יכולות להניק באמת, היה חשוב לי לשמוע נתונים כאלה – לא כדי להיתקף רגשות אשם אלא כדי לנסות ולארגן תרומות של חלב שאוב, שהוא הדבר הסביר היחיד שהייתי נותנת לילדיי, אם וכאשר.
לא התעצלתי וקראתי את הקישור שהפנית אליו.
רוב המקרים של תמות התינוקות אליהם התייחס המאמר הם בעולם השלישי (ממקסיקו עד הפיליפינים)
כשבודקים את הנתונים השנתיים של ארה"ב לפי המאמר מגלים כי בשנת 99' מתו 28,000 תינוקות. המון כשזה התינוק שלך, רחוק ממיליון כשאת מסתכלת על המספרים.
כשצוללים עוד קצת פנימה ומנפים תמותה כתוצאה ממומים מולדים, במהלך הלידה, מסרטן או מתאונות מגיעים לתמותת תינוקות שנתית ממחלות בסך של כ-6000 . לא בדיוק מיליון בשנה.
גם אם תייחסי את כל ה-6000 האלה לתמותה מהיעדר הנקה (והקשר בכל המחקרים שאת והם מצטטים הוא קשר חזק אבל לא חד משמעי), אנחנו עדיין רחוקים ממיליון.
יש הרבה סיבות טובות שישכנעו אותי להיניק, דמגוגיה וניסיון לזריעת פחד מרחיקים אותי.
סחתיין על ההשקעה 🙂
אני אנסה בימים הקרובים למצוא נתונים ספציפיים ועדכניים יותר לגבי מדינות מפותחות – אם זה מעניין אותך, את מוזמנת לשלוח לי מייל ואעדכן כשיהיו.
המטרה *שלי* איננה לשכנע אותך או כל אחת אחרת – היא להביא נתונים, עדכונים וחדשות. אני מאמינה במתן מידע ולא בהסתרתו. שלא נדבר על נזקי העישון בכלל ובהריון בפרט, כדי למנוע מאמהות רגשות אשמה? אני מכבדת אמהות יותר מדי , ולא אמנע מהן מידע בגלל חשש מרגשות אשמה.
אני מזכירה שבפרשת רמדיה, רעשה כל הארץ בגלל מותם של שני תינוקות. אני מבטיחה לך שבכל שנה מתים בארץ יותר משני תינוקות בגלל שאינם יונקים – פגים שחולים בדלקת נמקית של המעי, תינוקות שסבלו משלשולים והגיעו למצב בלתי הפיך, תינוקות שחלו במחלות נשימה.יש מחקרים שמראים קשר מסוים בין סוגי סרטן בילדות לבין אי הנקה. ועוד ועוד. אז אין עדיין נתונים ישראליים מדויקים (ביררתי). עד כמה זה משנה?
ועוד לא הגענו לתוחלת חיים שמתקצרת בגלל מחלות כרוניות שמתפתחות בשיעור גבוה יותר אצל לא יונקים, אל מוות בעריסה – שלא ברורה עדיין הסיבה לו, אבל הסיכון לו גבוה יותר בקרב תינוקות שלא יונקים, ועוד ועוד.
אנחנו חיים בחברה שבה הבחירה הנקה/אי הנקה נחשבת לעניין של "סגנון חיים", שבה הנקה היא בונוס, היא "הכי טובה" או "עדיפה". כדי להבין שהנקה היא *המינימום*, צריך להביא את המידע.
כן, רוב הנשים, וגם אני (כתבתי על זה ברשימה "למה אני מניקה") מניקות בגלל המתיקות והכיף שבהם, ולא בגלל המחקרים והסכנות. יחד עם זה, בהחלט יש נשים שאם היה להן מספיק מידע על החשיבות הקריטית שיש להנקה, היו אולי מחליטות אחרת, ממשיכות להניק תקופה ארוכה יותר, וכו'. ומה שחשוב יותר – כשלחברה כולה, כולל ובפרט אנשי מקצוע, יהיו ברורות הסכנות, שבאי הנקה, יהיה למי שמחליטה להניק – החלטה מדעת – הרבה יותר קל.
נשים מיניקות, המחשבה על כך שהגבר שלהן יעסה את שדיהן השופעים חלב מעוררת בהן זעזוע וחלחלה גם.
כל אחד שנתיים שלמות והאחרון עדיין יונק.
יש שורש רוחני להנקה
עשרים ואבעה חודשים נמשכת תקופת ההנקה.
לרגע לא חשבתי לתת להם פורמולות.
בעיניי זה רעל.
בני הקטן בן שנה וארבע ועדיין יונק בהנאה.
אני אישה עובדת עם שלושה ילדים ואין לי דקה פנויה ביום
אבל הנקה – אני לא מוותרת.