מנגנון החיסוניות המופלא של ההנקה

 

בכל מה שקשור להנקה, יש דברים שגם אם אינכם זוכרים מאיפה אתם יודעים אותם, ברור לכם שהם נכונים. אחד מהם הוא ההנחה שלחלב אם ולהנקה יש השפעה על התפתחות נורמלית של מערכת החיסון של התינוק.

ד"ר שרון ברנסבורג־צברי (PhD), שהיא גם מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל, חוקרת את התפתחות המערכת החיסונית ואת יחסי הגומלין בין המערכת החיסונית לחלב אם.

במסגרת הפוסט־דוקטורט שלה, ובשיתוף תלמיד הדוקטורט אסף מדי, עורכת ד"ר ברנסבורג־צברי מחקר המתבסס על שילוב של טכנולוגיה ניסיונית שפותחה בקבוצה של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, ושיטות אנליזה ייחודיות שפותחו בקבוצה של פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל-אביב. בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות אלה, ניתן לאפיין את הארגון הפנימי של מערכת החיסון ובכך לעקוב אחרי  תהליך הלמידה של המערכת החיסונית החל מהלידה.

"חלב אם הוא ביו־ספציפי," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי. "לחלב של כל בעל חיים ממשפחת היונקים יש ייחודיות משלו. החלב האנושי, למשל, עשיר בשומן המיוחד לו, אך דל בשומן יחסית לזה של יונקים אחרים. הרכב זה של החלב מבטיח שהתינוק יינק כמעט ברציפות סביב היממה, וכך יישאר קרוב לאם. זאת היות שבניגוד ליונקים אחרים, התינוק המתפתח הוא חסר ישע, אין לו יכולת להגן על עצמו, והוא זקוק להגנה אקטיבית מסוגים שונים, כולל הגנה חיסונית, מאחר שהמערכת החיסונית שאיתה נולד רחוקה מלהיות מפותחת. תגובה חזקה של המערכת החיסונית בגיל צעיר, הנגרמת למשל כתוצאה מחום ודלקת, עלולה לפגוע קשה בהתפתחות התינוק."
  

נוגדנים לפי מידה

"החלב משמש לא רק מקור תזונה, אלא גם מקשר בין המערכת החיסונית של האם לזו של הילד," אומרת ברנסבורג־צברי. זו הייתה גם הבשורה והחידוש הגדול שבלטו בדברים שאותם נשאה בכנס של ארגון לה לצ'ה ישראל, בשיתוף עם בית הספר לסיעוד "שיבא" (תל השומר) שנערך בחודש ינואר השנה.

הכל יודעים שבחלב אם יש נוגדנים. מה שפחות ידוע הוא שהרכב הנוגדנים הזה ייחודי לכל צמד של אם ותינוק, שהוא דינמי ותלוי בצרכים המדויקים של התינוק באותה תקופה.

מתברר שבאמצעות מנגנון מיוחד, רוק מפיו של התינוק עובר לפטמות האם ומציג חומרים המעוררים את המערכת החיסונית שלה ליצר נוגדנים ספציפיים. כך נוצרת מערכת דו־סטרית בין שתי המערכות החיסוניות: זו של האם, שהיא שלמה ומתוחכמת, וזו ההתחלתית, של התינוק, שזקוקה לגיבוי ממנה.

מידע זה חשוב לאמהות ששוקלות לוותר על הנקה ישירה ובמקום זאת לשאוב חלב: חלב שאוב אמנם עדיף בהרבה על פני תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה), אך היעדר הקשר הישיר בין השד לפיו של התינוק מונע היווצרות הרכב נוגדנים מדויק בעבורו (וייתכן שגם מונע פעילות אופטימלית של מנגנונים אחרים, המתאימים את החלב לתינוק הספציפי).

האם ניתן ליצור תמ"ל בעל הרכב דומה לזה של חלב אם?
"אפשר להנדס תמ"ל כך שידמה לחלב אם במרכיבים התזונתיים שלו," מדגישה ד"ר ברנסבורג־צברי, "אבל בשום אופן אי אפשר ליצור אותו ככלי קישור בין המערכות החיסוניות. חלק מהרכיבים הקיימים בחלב אם פשוט אי אפשר להוסיף למזון, כי הם צריכים להיות בסביבה חיה.

"חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק באותו רגע. הוא מגבה את התינוק מצד אחד, ומדכא רכיבים דלקתיים במערכת החיסון של התינוק מצד שני, וכך מונע ככל האפשר תהליך דלקתי שיפגע בתינוק. אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם. אם יוסיפו את החומרים האלה לתמ"ל כשגרה, זה יכול דווקא לדכא את המערכת החיסונית." 
 

הנקה למניעת אלרגיות

בשליש האחרון של ההריון, לקראת החודש התשיעי, מתרחש בגוף האם תהליך מרתק, שבו נודדים "תאי זיכרון" של נוגדנים מגופה לעבר השדיים. כך קורה שהחלב הראשון שמקבל התינוק מכיל נוגדנים לגורמים זרים שהאם נחשפה אליהם בשבועות האחרונים.

כבר מזמן ידוע שילדים שאינם יונקים סובלים יותר מאלרגיות, ועכשיו קל יותר להבין את המנגנון המורכב שבגללו זה קורה:

התינוק נולד סטרילי. כאשר מגיעים אליו חומרים שאינם מוכרים לו, צריך גופו – באמצעות המערכת החיסונית – לדעת אם הגורמים הזרים האלה הם מזון שהוא צריך לספוג, או שמא וירוס או חיידק שיש לפעול נגדם. הדרך הטובה ביותר למערכת החיסונית הלא בשלה שלו להבדיל בין החומרים, היא באמצעות  מידע שהיא מקבלת ממקורות אחרים. במקרה של הנקה, חלב האם הוא שמספק למערכת החיסונית של התינוק את המידע הזה.

איך מתרחשת ההגנה של הנוגדנים בחלב האם, שעובר בקיבת התינוק? האם הם אינם מתפרקים בקיבה, בתהליך העיכול?
"הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם."

חלב האם, היא אומרת, מגן על המעי גם מפני חדירה של פתוגנים (גורמי מחלה): הוא מצפה את המעי בשכבה של חומרים המעודדים גדילת חיידקים מגינים, ויוצר את החומציות המתאימה, המונעת התרבות של חיידקים מסוימים. גם מתן של בקבוק תמ"ל אחד, בבית היולדות, למשל, יכול לשנות את רמת החומציות בקיבת התינוק למשך ימים רבים. כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.

"מבחינת המערכת החיסונית של התינוק," מסכמת ד"ר ברנסבורג־צברי, "אין שום ספק שעדיף לו לינוק. אי־הנקה משמעה התפתחות לא אופטימלית של מערכת החיסונית, ולפיכך פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות." 

 

** פורסם לראשונה ב "לאשה" מתאריך 18.2.08 (תחת הכותרת "אמא מניקה לי").

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תא  ביום 14 במרץ 2008 בשעה 4:03 PM

    מקווה שהפעם התגובה כן תישלח.

  • מיי  ביום 14 במרץ 2008 בשעה 10:45 PM

    כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.

  • נבט חיטה  ביום 14 במרץ 2008 בשעה 11:07 PM

    הלוואי וזה היה נכון לגבי בני בן השלוש, שינק באופן מאוד אינטנסיבי עד גיל שנתיים ועדיין סובל מאלרגיות נוראיות. ראשית מאטופיק דרמטיטס שהתגלה בגיל 3 חודשים, זאת הוא כנראה קיבל בירושה מאביו שאסתמטי. ובנוסף כל פעם מתגלה אצלו אלרגיה נוספת שהוא מנכס לעצמו.
    חתולים, עונות מעבר ועוד כהנה…
    אז קיוויתי שאכן ההנקה תתגמל אותו בעניין הזה וכנראה שלא. הדבר המופלא ביותר שההנקה העניקה לנו הוא הקשר שיש לי איתו. שאני יודעת שהייתי עבורו בכל נפשי, נימיי ונשמתי. הרבה מעבר להזנה.
    הגמילה הייתה יותר קשה לי מאשר לו. מודה ומתוודה 🙂
    וכעת מניקה זה 9 חודשים את בני השני ולא מוותרת על אף רגע. מקווה שגם הפעם אניק עד גיל שנתיים או עד שהוא יגמל מעצמו… 🙂 לעת עתה הינוקא השני נראה יותר חסון ועמיד לכל מיני אלרגיות.
    תודה על הפוסט.

  • עדי  ביום 14 במרץ 2008 בשעה 11:20 PM

    תא – ביקשתי מן המרואיינת שתשלח לי את הלינקים (היא הציגה אותם בהרצאה שלה בכנס). אני או היא נעלה אותם עד יום ראשון, בלי נדר.

    מיי – תודה! תיקנתי.

    נבט – מצטערת שזו החוויה שלכם 😦 טוב שאצל השני זה לא חזר על עצמו.

    ההנאה והקשר המיוחד הם לדעתי הגורמים הכי חזקים, כנראה, לכך שנשים בוחרות בהנקה. כתבתי בעבר גם על כך (http://www.notes.co.il/adi/29285.asp) וגם על נושא הסטטיסטיקות לעומת המקרה הפרטי (http://www.notes.co.il/adi/29688.asp).

    המשך מהנה ותודה שקראת 🙂

  • אריאלה  ביום 15 במרץ 2008 בשעה 6:13 PM

    איזה קטע, קניתי את המגזין בגלל הכתבה הזאת, ואפילו לא שמתי לב שאת הכותבת.
    מאז אני מספרת בהתפעלות לכל מי שמוכן להקשיב על המנגנון הדו-כיווני הזה. בקרוב ירגמו אותי על נודניקיות יתר, אופס.

  • ימימה  ביום 15 במרץ 2008 בשעה 7:39 PM

    גם אצלנו, כמו אצל נבט, לא נרשמה בריאות יתרה בשנה וחצי הראשונות לחיי היונקת. לזכותה אומר ששילבתי גם תמ"ל. (אבל הנקתי המון!)

    ובכל מקרה, לא זה מה שיגרום לי לוותר על הנקה בפעם הבאה. זה לא רק העניין של החיסוניות.

    ועוד לא אמרנו מילה על החיסוניות של האם. (חלון הזדמנויות לבניית עצם, טוב נגד סרטן השד.)

    ואני עוד חייבת לך משהו, אז אכתוב במייל.

  • חגית  ביום 16 במרץ 2008 בשעה 8:58 AM

    איזה מנגנון מופלא.
    איזה כיף שהנקתי…

    שאלה קנטרנית: יש אנשים עם מערכת חיסונית מחורבנת, ואני לא מתכוונת לאנשים שחולים באיידס או משהו אחר. פשוט כאלו שחוטפים כל שפעת שעוברת בסביבה. גם אצל אימהות כאלו ההנקה מחזקת את המערכת החיסונית של התינוק?

  • אביטל  ביום 19 במרץ 2008 בשעה 2:50 PM

    עונה בלי להבין יותר מדי במערכת החיסון :-).
    אני מניחה שאם לא מדובר בחסר מוחלט של מערכת החיסון, הרי שיש תאים חיסוניים כלשהם. החלב אינו דומה בין כל האמהות – הן ברכיבים התזונתיים שלו והן ברכיבים התזונתיים. אבל גם לאמא עם מערכת חיסונית לא משהו, יש בכל זאת הגנה חיסונית שהיא יכולה להעביר לתינוק.
    ובכל מקרה, זה כמובן הרבה יותר ממה שיש (אין) בתמ"ל :-).

  • יעל  ביום 25 במרץ 2008 בשעה 4:23 PM

    אם הילד צורך מוצרי חלב – נסי להוריד אותם מהתפריט שלו לתקופה של חודש או חודשיים.

    לי זה פתר את כל בעיות האלרגיות שהציקו לי מגיל אפס בערך.

  • עדי  ביום 25 במרץ 2008 בשעה 7:44 PM

    סליחה על העיכוב.

    ד"ר ברנסבורג צברי מוסרת כמה מקורות:
    ספציפית לגבי הרוק, זו עבודה של
    Jalal et al
    אין לינק – הוצג בכנס בחו"ל.

    מקורות נוספים: הספר
    Immunobiology of Human milk: How breastfeeding protects Babies. Lars A. Hanson

    פודקאסטים:

    2005 podcasts on the LLLI site by E. Steven Buescher MD on anti-inflammatory and anti-infective characteristics in human milk.

    [audio src="http://www.lalecheleague.org/mp3/LLL_Podcast_AntiInfectiveCharacteristicsofHumanMilk.mp3" /]

    [audio src="http://www.lalecheleague.org/mp3/LLL_Podcast_AntiInfectiveCharacteristicsofHumanMilkPt2.mp3" /]

    [audio src="http://www.lalecheleague.org/mp3/LLL_Podcast_AntiInflammatoryCharacteristicsofHumanMilk.mp3" /]

    [audio src="http://www.lalecheleague.org/mp3/LLL_Podcast_AntiInflammatoryCharacteristicsofHumanMilkPt2.mp3" /]

    את ההרצאה של ד"ר ב.צ אפשר לשמוע כאן:
    http://www.bekol.co.il/index.php?page=item&item_id=116&lec_id=45&cat_id=48

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: