למה הבקבוק שלך גדול כל כך?

ב-24 השעות הראשונות לחייהם, תינוקות שיונקים הנקה מלאה יאכלו בממוצע 37 מ"ל – לא בארוחה אחת – לאורך כל היממה. זה הגיוני, מאחר שגודל הקיבה שלהם באותן 24 שעות ראשונות נע בין 5 ל-15 מ"ל, ולהבדיל מקיבה בוגרת יותר, דפנות הקיבה ב-24 השעות הראשונות יחסית נוקשים.

בקבוקי התינוקות במחלקות הילודים, המכונות לעתים (הו, האירוניה) גם "מחלקת יונקים", הם בנפח 60 או 90 מ"ל, תלוי במותג. פי כמה וכמה מגודל קיבת תינוק שזה עתה נולד. בגיל עשרה ימים, יגיע גודל הקיבה ל-30 מ"ל, בממוצע. כגודל כדור פינג פונג.

הקולוסטרום, אותו חלב ייחודי של הימים הראשונים, מגיע בצורה מרוכזת. כמו מזון לאסטרונאוטים. מי שמנסה, מסיבות שונות, תצליח ביום הראשון לסחוט כמה טיפות בכל פעם. יידרשו כמה דקות טובות כדי למלא כפית קטנה בזהב הנוזלי הזה. כשממול רואים בקבוקים מלאים, קשה לא לפקפק ביכולת הגוף לספק כל מה שהתינוק זקוק לו.

והבעיה כאן, כמובן, היא לא בכמויות שהאמא מייצרת, אלא בגודל הבקבוק.

(מסקר משרד הבריאות לפני כמה שנים עלה שלמעלה מ-70% מן התינוקות מקבלים לפחות בקבוק אחד בזמן שהייתם בבית החולים. ולא, תודה לאל, זה לא של-70% יש בעיה שאמורה למנוע מהם לקבל הנקה מלאה בזמן השהייה.)

נכון שהאחיות אמורות להנחות את האמהות לא לתת כמות גדולה מ-10 מ"ל לארוחה ביום הראשון, 20 בשני ו-30 בשלישי. בפועל – אם לתינוק רפלקס מציצה תקין, הוא בקלות יכול למצוא את עצמו שותה ושותה ושותה – מה גם שמהבקבוקים האלה לא צריך להתאמץ כדי לשתות: די להחזיק אותם הפוכים, והתמ"ל כבר מטפטף לתוך הפה. ולא, התינוק לא יפסיק למצוץ מן הבקבוק כשיהיה שבע – מאחר שלוקח זמן עד שתחושת השובע מגיעה למוח, ובינתיים יש לנו תינוק עם בטן מלאה, מאוד, ישן שינה עמוקה (כדי להתגבר על כמויות החלבון המורכב של חלב פרה שקיבל), וכשהוא מתעורר ומסתכל על השד – בהנחה שהאמא לא איבדה את כל הביטחון העצמי שלה, ועדיין מנסה להניק – יש לו – לפעמים, ברור שלא תמיד – מושג קלוש ביותר על הדרך לתפעל את הדבר הלא מוכר הזה.

שנסכם את הבעייתיות?

* החלשת הביטחון העצמי של האמהות

* סכנה להאכלת יתר של התינוקות

* הקטנת הסיכוי להנקה

* בזבוז עצום של זכוכית, פלסטיק ותמ"ל – ותהיו בטוחים שבסופו של דבר, מי שסופג את העלויות יהיו הצרכנים.

מה אפשר לעשות?

* להתכונן להנקה כבר בזמן ההריון. ללמוד איך סוחטים קולוסטרום באופן ידני, כך שגם אם מסיבה כלשהי האמא רוצה או צריכה לתת ארוחה שלא באופן ישיר, שתוכל לעשות זאת.

* ללחוץ על בתי החולים לתת תמיכה טובה יותר בהנקה. בכל בתי החולים כיום יש אחיות שעברו קורס על-בסיסי בהנקה מטעם משרד הבריאות, אבל במקרים רבים אפשר לקבל עזרה בהנקה רק עד שעות אחר הצהריים ורק בימות החול, וגם אז היחס הוא יועצת אחת או שתיים על כמה עשרות אמהות.

* אם מחליטים לתת בקבוק, לדעת שהתינוק לא אמור לגמור כל מה שיש בו, רחוק מזה.

* לפנות לעזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר, אם מתעוררת בעיה שלא נפתרת תוך ארוחה או שתיים.

* לשמור על אופטימיות.

* * * * *
(עודכן בתאריך 5.3.15)

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.