למה הבקבוק שלך גדול כל כך?

ב-24 השעות הראשונות לחייהם, תינוקות שיונקים הנקה מלאה יאכלו בממוצע 37 מ"ל – לא בארוחה אחת – לאורך כל היממה. זה הגיוני, מאחר שגודל הקיבה שלהם באותן 24 שעות ראשונות נע בין 5 ל-15 מ"ל, ולהבדיל מקיבה בוגרת יותר, דפנות הקיבה ב-24 השעות הראשונות יחסית נוקשים.

בקבוקי התינוקות במחלקות הילודים, המכונות לעתים (הו, האירוניה) גם "מחלקת יונקים", הם בנפח 60 או 90 מ"ל, תלוי במותג. פי כמה וכמה מגודל קיבת תינוק שזה עתה נולד. בגיל עשרה ימים, יגיע גודל הקיבה ל-30 מ"ל, בממוצע. כגודל כדור פינג פונג.

הקולוסטרום, אותו חלב ייחודי של הימים הראשונים, מגיע בצורה מרוכזת. כמו מזון לאסטרונאוטים. מי שמנסה, מסיבות שונות, תצליח ביום הראשון לסחוט כמה טיפות בכל פעם. יידרשו כמה דקות טובות כדי למלא כפית קטנה בזהב הנוזלי הזה. כשממול רואים בקבוקים מלאים, קשה לא לפקפק ביכולת הגוף לספק כל מה שהתינוק זקוק לו.

והבעיה כאן, כמובן, היא לא בכמויות שהאמא מייצרת, אלא בגודל הבקבוק.

(מסקר משרד הבריאות לפני כמה שנים עלה שלמעלה מ-70% מן התינוקות מקבלים לפחות בקבוק אחד בזמן שהייתם בבית החולים. ולא, תודה לאל, זה לא של-70% יש בעיה שאמורה למנוע מהם לקבל הנקה מלאה בזמן השהייה.)

נכון שהאחיות אמורות להנחות את האמהות לא לתת כמות גדולה מ-10 מ"ל לארוחה ביום הראשון, 20 בשני ו-30 בשלישי. בפועל – אם לתינוק רפלקס מציצה תקין, הוא בקלות יכול למצוא את עצמו שותה ושותה ושותה – מה גם שמהבקבוקים האלה לא צריך להתאמץ כדי לשתות: די להחזיק אותם הפוכים, והתמ"ל כבר מטפטף לתוך הפה. ולא, התינוק לא יפסיק למצוץ מן הבקבוק כשיהיה שבע – מאחר שלוקח זמן עד שתחושת השובע מגיעה למוח, ובינתיים יש לנו תינוק עם בטן מלאה, מאוד, ישן שינה עמוקה (כדי להתגבר על כמויות החלבון המורכב של חלב פרה שקיבל), וכשהוא מתעורר ומסתכל על השד – בהנחה שהאמא לא איבדה את כל הביטחון העצמי שלה, ועדיין מנסה להניק – יש לו – לפעמים, ברור שלא תמיד – מושג קלוש ביותר על הדרך לתפעל את הדבר הלא מוכר הזה.

שנסכם את הבעייתיות?

* החלשת הביטחון העצמי של האמהות

* סכנה להאכלת יתר של התינוקות

* הקטנת הסיכוי להנקה

* בזבוז עצום של זכוכית, פלסטיק ותמ"ל – ותהיו בטוחים שבסופו של דבר, מי שסופג את העלויות יהיו הצרכנים.

מה אפשר לעשות?

* להתכונן להנקה כבר בזמן ההריון. ללמוד איך סוחטים קולוסטרום באופן ידני, כך שגם אם מסיבה כלשהי האמא רוצה או צריכה לתת ארוחה שלא באופן ישיר, שתוכל לעשות זאת.

* ללחוץ על בתי החולים לתת תמיכה טובה יותר בהנקה. בכל בתי החולים כיום יש אחיות שעברו קורס על-בסיסי בהנקה מטעם משרד הבריאות, אבל במקרים רבים אפשר לקבל עזרה בהנקה רק עד שעות אחר הצהריים ורק בימות החול, וגם אז היחס הוא יועצת אחת או שתיים על כמה עשרות אמהות.

* אם מחליטים לתת בקבוק, לדעת שהתינוק לא אמור לגמור כל מה שיש בו, רחוק מזה.

* לפנות לעזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר, אם מתעוררת בעיה שלא נפתרת תוך ארוחה או שתיים.

* לשמור על אופטימיות.

* * * * *
(עודכן בתאריך 5.3.15)

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  ביום 9 ביוני 2008 בשעה 9:22 PM

    אי אפשר למלא בקבוק רק באופן חלקי?
    הם לא שמעו שבאפריקה יש ילדים רעבים? (אה, טוב, אולי לא דוגמא כלכך מוצלחת…)

  • טובה  ביום 9 ביוני 2008 בשעה 10:40 PM

    ואותי מדאיג מה יכולה לעשות יולדת שילדה בקיסרי ולא מסוגלת לקום להאכיל את התינוק שלה בלילה הראשון ובהכרח הוא מקבל בקבוק…

  • עדי  ביום 9 ביוני 2008 בשעה 11:02 PM

    נעמה – הבקבוקים מגיעים ארוזים ומוכנים מהמפעל.
    הרגת אותי עם הילדים הרעבים באפריקה… (לא יודע איזה סמיילי לשים כאן).

    טובה – אם התינוק מקבל בקבוק בלילה, אז האחיות נותנות, וסיכוי סביר שהן יעצרו אחרי 10 מ"ל. זה כמובן לא מפחית מהנזק שאותם 10 מ"ל עלולים לגרום. :-/ (בואי רק נזכיר שהרבה יולדות כן יהיו מסוגלות לקום גם בלילה, ושיש בתי"ח שאפילו יביאו את התינוקות להנקה…)

  • נעמה  ביום 9 ביוני 2008 בשעה 11:16 PM

    אותה יולדת קיסרית, כמו כל יולדת (לדעתי), צריכה מלווה שתהיה צמודה אליה בלילה. מלווה שתהיה עם התינוק לצידה כדי שהיא תוכל לישון בשקט, שתיתן לה את התינוק כשהוא רעב, שתעזור לה בכל מה שהיא צריכה. היא אחרי לידה, היא לא יכולה לבד.

    תינוק שנולד בניתוח לא חייב לקבל בקבוק. צריך רק לעזור לאמא ולתת לה את התנאים המתאימים.

  • מלוכסנת רחוקה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 12:50 AM

    כדי לבחור שלא ללדת בו.

  • נבט חיטה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 8:03 AM

    ותודה לעצמי שהייתי מספיק חזקה ללדת בכוחות עצמי, לקחת את תינוקי לחיקי ולהצמיד אותו אליי
    ולא לעזוב אותו לרגע. לתת לו לינוק כאוות נפשו. לתת לו ללמוד לינוק בסבלנות. ותודה לעצמי שלא ויתרתי.
    שהתעקשתי להניק בכל רגע עוד בהריון (כן כן, להתכונן להנקה כבר בהריון זה סעיף חשוב ביותר!). וגם לאחר הלידה הנפלאה אך המתישה כשבאמתחתי מחסור של 48 שעות שינה- בכל זאת היה לי ברור שאני מניקה מהרגע הראשון. תודה תודה תודה!!!!

    והיום זה נראה לי כל כך פשוט. כל כך ברור. כל כך טבעי.
    ותודה גדולה שלא הבטתי לצדדים על אלו שכן נתנו בקבוק כי התייאשו מהר מאוד מההנקה כבר בבית החולים.

    ועדיין אין תמיכה מקצועית ובלתי מהססת בהנקה בבית החולים והאחיות לא ממש יודעות איך להסביר תנוחות שונות שיכולות להקל על היולדת במקביל לכאבי הרחם המתכווץ ובמקביל לגודש שנוצר מהר מאוד מכמות החלב והכאב שבא בעקבותיו.

    וכמה חשוב המאמר הזה שלך.

    תודה גם לך 🙂
    הנה סמיילי.
    🙂
    פשוט וקל.

  • ימימה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 8:35 AM

    אני מסכימה איתך מאוד וכך גם אני עשיתי לאחר הניתוח שלי – בעלי היה לידי כל הלילה. אבל זה לא תמיד פשוט כל כך, מהרבה בחינות. בעלים לא מורשים להישאר בבתי חולים בלילה (אצלנו העלימו עין והשותפה לחדר היתה סובלנית – זה לא תמיד יכול להיות ככה), אם הניתוח הוא חירום ואת צריכה לשריין מישהו אחר שאינו בעלך לא תמיד תמצאי ברגע האחרון ואם האופציה היחידה היא מישהי בתשלום – לא לכולן יש די כסף לכך.

    זה עדיין לא אומר שצריך לתת תמ"ל, כמובן. האחיות צריכות להביא את התינוק לאמא כשהוא בוכה, או, לחלופין, להשאירו ליד אמו ולבוא אליה כשהיא קוראת לעזרה.

    תודה על המאמר, עדי.

  • נעמה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 10:09 AM

    האשם הוא בבתי החולים.
    התנאים שם פשוט לא מתאימים לביות מלא ולהנקה בלבד.
    נשים שננטשות לבד בלילה מיד אחרי הלידה צריכות להיות מאוד מאוד מאוד נחושות בשביל לא ליפול לבורות.
    זה שיש כמה אחיות במחלקה זה לא מספיק (כמה סיפורי "צלצלתי כל הלילה ואפאחת לא באה" שמעתי) וההתנהגות בתינוקיות גובלת בשערוריה (כמה סיפורי "אז מה אם התינוק שלך רעב, עכשיו ביקור רופאים, שובי עוד 3 שעות" שמעתי…)

    אני הראשונה במשפחה שילדה (ועוד בניתוח) ומאז התחננתי בפני כל אמא/בנזוג של יולדת אחרת במשפחה – אל תשאירו אותה לבד!
    רק פעם אחת זה לא נגמר ב"היא בסדר, היא אמרה שהיא לא צריכה" והיולדת קיבלה ליווי של אמא שלה כל הלילה.

    למה צריך שהבעל יתחבא? שהאחיות יעלימו עין?
    למה ליד סבתא שלי מותר להישאר בלילה אבל ליד מישהי שיצאה עכשיו מניתוח והתינוק חסר האונים שלה, אסור?

  • עדי  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 10:32 AM

    תודה לכל המגיבות המקסימות 🙂 אין לי אלא להסכים איתכן.

    מלוכסנת רחוקה – ביה"ח המדובר הוא ליס בת"א, אבל אני לא יודעת עד כמה זה משנה. אני לא יודעת כמה בתי"ח נוספים, ואילו, עברו גם הם לבקבוקים גדולים.

    מי שרוצה לבחור בי"ח ללידה לפי היחס להנקה, נמצאת בבעיה. אין בארץ *אף בית חולים* שעומד בעשרת הצעדים של "בי"ח ידידותי לתינוק". דווקא בליס יש ביות 24/7, יש כאמור תמיכה מקצועית בהנקה – אבל לא 24/7, ויש המון מניקות על מעט מדי מדריכות/יועצות.

    סורוקה נחשבים ככל הידוע לי להכי קרובים לידידותיות לתינוק.

    אני יכולה להמליץ לך על לידה בבית? 🙂

  • נבט חיטה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 12:11 PM

    שם ילדתי פעמיים, בהפרש של שנתיים וחצי.
    ובאמת הם מאוד ידידותיים ליולדות ולתינוקות. מעודדים ביות מלא. התינוקות צמודים לאם.
    אצלי הם היו צמודים אליי. כמעט ולא שהו בקופסא השקופה על עגלת חדר האוכל.
    מעודדים הנקה מהרגע הראשון.
    והאמת? רק מילים טובות יש לי לומר על היחס של בית החולים הזה. הן בלידה- שתיהן היו מופלאות. עבורי הכי קרוב ללידת בית. והן בקומה ממעל בה שהיתי 36 שעות עד השיחרור המיוחל.
    כמעט ולא היה לי הצורך להתקל בצוות הרפואי מלבד ביקורים חטופים של רופא נשים ורופא ילדים. האפרוחים ינקו מעולה כבר מההתחלה ואני הייתי שלווה ובטוחה בעצמי כמו שלא הייתי מעולם.
    בבנק או בסופר אני הרבה פחות בטוחה בעצמי 🙂

    אבל כן, היו לידי בנות שרק ילדו ולא ידעו מה לעשות עם העולל הבוכה שלא מצליח לתפוס פטמה ועייף מכל המהומה. הן רצו רק לישון.
    בנוסף הן ביקשו לתת בקבוק ולמרות שהאחיות עודדו אותן בכל זאת לנסות להניק, לא הייתה בסביבה יועצת הנקה מוסמכת שבאמת תדריך ותנסה להוציא אותן ממעגל הקסמים שהנה והן נכנסות אליו.
    הייתה אחת שנשארה בבית החולים בגלל הצהבת של התינוק שלה ימים על גבי ימים ובינתיים פיתחה גודש והתפתלה מכאבים ובנוסף כמות המבקרים שזרמו אליה בשעות לא סבירות גרמו לי לרצות לקחת את תינוקי בן השעות הספורות ולברוח מבית החולים כל עוד נפשי בי. שום פרטיות לא הייתה במקום ובטח שלא האפשרות לנוח קצת לאחר הלידה. זה היה הדבר שהעיב על כל חוויות הלידה וההתאוששות.
    בינתיים ביקשתי לעבור לחדר שקט יותר ויום אחכ שוחררתי לביתי שמחה (עייפה מאוד כי לא נתנו לי לישון אותם מבקרים איומים) וטובת לב.
    נ.ב. בן זוגי הוא תומך ההנקה הכי נפלא שאני יכולה להמליץ עליו 🙂
    חוצמזה, איפה היינו? 🙂

  • ימימה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 12:29 PM

    אני מקלידה כבר ביד אחת.

  • ימימה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 12:39 PM

    לינק.

    http://www.notes.co.il/yemima/44097.asp

  • נעמה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 5:57 PM

    מצד אחד לא מרשים נוכחות מלווה זכר בלילה
    מצד שני במעט בכל שעות היום (תחת הכותרת "שעות ביקור" עם הפסקות קצרות לצורך ארוחות) יש ה-מון מבקרים שלא נותנים ליולדת או לשכנותיה לחדר לנוח ולהתאושש.

    אם היו מתירים מלווה אחד בלבד בכל שעה שהיא ואת הביקורים ההמוניים מעבירים לחלל יעודי בשעות מצומצמות ביותר כולם היו יוצאים נשכרים.

  • מלוכסנת רחוקה  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 9:15 PM

    היריון בסיכון גבוה בגלל מחלה.
    ילדתי בליס בפעם הקודמת.

  • עדי  ביום 11 ביוני 2008 בשעה 6:47 PM

    מצטערת לשמוע 😦

    מקווה שתמצאי בי"ח שיענה על צרכייך והעדפותייך – וגם אם לא בדיוק, שתהיה לך חוויית הנקה מצוינת)

  • אלונה  ביום 22 בנובמבר 2008 בשעה 12:19 AM

    האם נותנים להניק מיד אחרי הלידה?
    מלווים בלילה?
    ביות מלא?
    לא לתת תמ"ל למרות שביקשתי הנקה בלבד?
    (בלידה הראשונה בבלינסון למרות השלט הברור "הנקה בלבד" נתנו לו את הזבל הזה פעמיים!!!)

  • רוני, אמא ל-3  ביום 3 במאי 2009 בשעה 4:37 PM

    והיה עלי להלחם על זכותי להניק בלעדית. התעקשתי על ביות, למרות חוסר תמיכה מוחלט מצוות התינוקייה ובלילות הגיעו שוב ושוב אחיות לקחת את התינוק לתינוקייה כדי שאוכל לישון. שוב ושוב הסברתי שאני לא מעוניינת שיקבל בקבוק, שאני מעוניינת לקום להניק ושאני מעוניינת שיהיה לידי. אחד אחרי השני הם הגיעו ונזפו בי שאני "לא מנצלת את ההזדמנות לישון בלי התינוק שיפריע לי". היינו רק אני ועוד אמא בביות מלא והתעקשות על הנקה וזה זעזע את כל המערכת. כל התפיסה שלנן היא מוטעית- מהר להפריד את האמא והתינוק, לצפות שהתינוק יישן מיד ולא "יפריע" ומנוחה כמובן מהתינוק אך לא מעשרות המבקרים ששוטפים את מחלקות היולודת

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: