בעצם זו רשומת-ניסיון: לקראת תשעה באב ניסיתי להעלות רשימה של טיפים להתמודדות עם צום בהנקה, אבל משהו לא הסתדר לי. אז לפני שמעלה רשימה קצת מסובכת, עם תמונות וקישורים, אני משתפת בכמה ספרים שאני אוהבת.
למי שיש לה רקע בפסיכולוגיה, או אוהבת לקרוא על זה:
יומנו של תינוק / דניאל סטרן
הולדתה של אם / דניאל סטרן
למי שרוצה ספר ישראלי ועכשווי, מלא אמפתיה והבנה של מי שהיתה שם, בדיוק כמוכם:
הכנה להורות / דיאנה אידלמן
למי שרוצים את הגירסה השפויה המקומית לעקרון הרצף, פרי עטם של הורים ישראלים (יש שם גם כמה דברים שאני כתבתי):
תינוקות באופן טבעי / עורכת: יונת שרון
למי שהעייפות תכף הורגת אותה:
לישון בלי לבכות / אליזבת פנטלי. אישית לא הייתי רוצה לוותר על העונג שבהנקת ילדיי הפרטיים לתוך השינה, אבל יש אמהות שחשוב להן שהתינוקות יירדמו ללא עזרה מבחוץ. וכשכל עבר מנסים למכור לנו שיטה להגיע ללילה רצוף במחיר חמש דקות של בכי (זה רק מתחיל בחמש דקות. בסופו של דבר תמיד זה ייגמר בשעות, אם בכלל) חשוב לזכור שיש גם דרך אחרת, ושאפשר להפחית בצורה משמעותית את התעוררויות הלילה של התינוקות. שימו לב – לא מספיק לקרוא את הספר, צריך גם ממש ליישם את השיטה המוצעת בו כדי שזה יקרה.
למי שרוצה בריא וטעים:
המדריך השלם לתזונה בהריון / טובה קראוזה. אם לא קראת אותו בהריון, חבל, אבל כדאי שיהיה לך לקראת ההריון הבא. ואם את רוצה לדעת מה כדאי לאכול בתקופת ההנקה, תמצאי בו את כל המידע שאת רוצה, יחד עם תפריטים ומתכונים ומה לא. והכל בסגנון הנגיש והמנומק היטב של הכותבת (חברה שלי, כן. איזה כיף לי. ואם גילוי נאות אז אני צריכה להזכיר שגם את שתי הכותבות הקודמות אני מכירה, מעריכה ומיודדת איתן במידה זו או אחרת. את הכשרונות מחו"ל – לא.)
יש עוד כמה, אבל אלה הכי טובים שאני מכירה וזוכרת כיום.
ספרי קריאה מקסימים וקלילים שהגיבורות שלהם הן אמהות שובות לב:
* כל ספר של ג'ניפר ויינר. אני קוראת עכשיו באנגלית את "רעידות אדמה קטנות" והוא מופת של צביטות לב וראייה אוהדת, סקרנית ומלאת תשומת לב לפרטים הקטנים. קראתי גם את "לילה טוב, אף אחד", בעברית, שיש בו כמה בעיות בתרגום (ובעריכת התרגום. "חטיפים עתירי מימן" ראיתם פעם? הכוונה לחטיפים עתירי שומן מוקשה חלקית), ואת "בנעליה", שהגיבורות שלו לא אמהות אבל בהחלט מעניינות.
* אין לי מושג איך היא עושה את זה / אליסון פירסון. טוב, כבר קראתן אותו מן הסתם, אז אני לא צריכה לפרט.
* עלייתה ונפילתה של היאמי-מאמי / פולי ויליאמס, וסיפורים מהעריסה / ג'ניפר קוברן. תואמי פירסון, קריאים, משעשעים, מרגשים לפעמים – המקבילה הספרות לסרט בנות.
* יומני האומנת / אמה מקלפלין וניקול קראוס. לכל מי שחושבת שהיא אמא גרועה – לא נורא, יש הרבה יותר גרועות ממך.
והאזהרה מספר אחת שלי:
בבקשה, בבקשה תתרחקו מ"סודותיה של הלוחשת לתינוקות". ותפסיקו לקנות אותו במתנה לחברות שלכן. אולי יש בו כמה טיפים טובים – לא ממש קראתי, כי הייתי צריכה להירגע ולנוח אחרי שסיימתי את הפרק על ההנקה. אם אתן מתעקשות לקרוא אותו – רק דלגו על הפרק הזה (ליתר ביטחון, תילשו ממנו את הדפים העוסקים בהנקה, כדי שלא תיתקלו באיזו אמירה מטופשת בטעות כשתדפדפו בו).
מה שהיא כותבת יכול להביא תינוק ממוצע לתת-תזונה, לא מבוסס מחקרית (זאת אומרת – הוא בדיוק ההפך ממבוסס מחקרית), סותר את עצמו לעתים, ויכול בקלות לערער את ביטחונה של כל אמא מתחילה. כשיהיו לי שעתיים פנויות אני אצטט, אפרט ואנמק, אבל בינתיים רציתי להזהיר.
תגובות
תהיה מפני הספר של "הלוחשת"
אני באופן אישי קוראת לה "המכשפה" משום שהיא מתייחסת לתינוק כאל רובוט שאפשר לתכנת אותו
|פותחת קובץ וורד|
אגב הלוחשת – קראתי אותו, אכן התחלחלתי מהקטע של ההנקה ובהחלט אפשר להתווכח איתה לגבי הרבה דברים אחרים, אבל יחסית לרקע שהיא באה ממנו היא אפילו סוג של מהפכנית.
אני לא יודעת אם אני ממליצה עליו, בטוח שצריך לקרוא אותו באופן מאוד ביקורתי ולא לקבל שום דבר ממנו כמובן מאליו, אבל הוא גם לא ראוי לכל ההשמצות שהוא זוכה להן.
למעשה, לפרקים, הוא אפילו קצת מעניין.
ושמחתי לגלות שקראתי את כל ספרי הקריאה שהמלצת עליהם ומצטרפת להמלצות!
נועה – LOL
טובה, אולי זה קשור גם לעובדה שאנחנו גם חולקות אותה ספרייה עירונית 😉 ויינר ענקית, אני כבר מתבאסת מזה שמחר-מחרתיים מגיעה לסוף הספר.
🙂
כעת מונח לידי "עוד אהבה אחת ודי", MOM LIT עברי למהדרין. אדווח כשאסיים.
ספר קריא מאוד, כתוב היטב, אפשר למצוא בו נקודות שיכולות לגעת בכל אחת מאיתנו, מעורר מחשבה, עם כמה תפניות עלילתיות. בשורה התחתונה: מומלץ. עדי, אני בדרך כלל בימי ראשון אחה"צ בספריה, אם תהיי מעוניינת 🙂
אני מגיעה בשעות לא קבועות (כמו למשל – שני בבוקר, עכשיו, כשסגור בכלל
) אבל אשתדל לזכור (או – תרימי טלפון וניסע יחד?) אחפש אותו שם בפעם הבאה – אחרי "טוב במיטה", שהייתי אמורה לקרוא לפני "ישנן בנות"…
אהבתי את ההמלצות. לא אהבתי את הדיס-המלצה.
לעניין הלוחשת – קראתי אותו, לקחתי ממנו הרבה טיפים בתחילת דרכי כאם, והוא נתן לי הרבה בטחון שאני בסדר ושיהיה טוב. אולי הפרק של ההנקה גרוע, אין לי מושג. אני הנקתי שנה וחצי למרות הפרק הזה. אני גם לא מכירה אף אחת שלמדה להניק מ..ספר. אבל נניח שהוא פרק מסוכן.
ובכל זאת.
אני לא מבינה איך את מרשה לעצמך להמליץ לא לקרוא ספר, שאת מודה שלא קראת!!! רק למען ההגינות, קחי לעצמך כמה שעות, שבי, תקראי, ואז תחווי דעה. זה לא ספר ארוך.
זה מעמיד אותך ואת ההמלצות שלך באור מאוד לא אמין בעיני. כמו שכתבת ברשומה חדשה יותר – זה השהרופאים מאיימים שאין אפידורל בלידה, כי אין מספיק רופאים, מוריד מאמינותם. ובכן, גם להמליץ לא לקרוא ספר, בגלל שקראת פרק אחד לא מוצלח, זה די בעייתי. מתוך צניעות – לכל היותר המליצי לא להתייחס לפרק הזה.
פרק ההנקה לא אומר שום דבר על הטיב של שאר הספר, שעוסק בהיבטים אחרים של טיפול בתינוקות. דרך אגב, החלק הכי מוצלח בספר לדעתי זה פרק קצרצר על היחסים בין האם לאב. הוא העלה לי למודעות כמה נקודות חשובות, וראיתי כמה זוגות הורים מתוסכלים שהיו יכולים לחסוך לעצמם קצת חיכוכים אם היו קוראים את זה.