כן, שבע שנים לומדים בבית ספר לרפואה, ובתוך שבע השנים האלה, לא לומדים באמת על הנקה. לומדים שחלב אם הוא חשוב וקצת על ההרכב וסוגי נוגדנים. לומדים על סוגי תמ"ל שונים. על מנגנון ההנקה, על הקשר בין האמא לתינוק, אפילו זיהוי וטיפול בבעיות בסיסיות כמו פטרייה בשד או דלקת, לא באמת לומדים.
רופאים שהולכים להתמחות ברפואת ילדים, נשים או עור, לומדים קצת יותר במהלך ההתמחות, אבל כל מי שעוסקת בתחום, ורבות מבין האמהות המטופלות, יכולות לספר לא מעט סיפורים על מידע שגוי ולא עדכני שקיבלו מרופאים.
ומי אני בכלל שאגיד על זה משהו? הרי באנטומיה ופיזיולוגיה אין מה להשוות בין הידע שלי לשלהם. ובפרמקולוגיה, ובעוד תחומים. אבל מה לעשות, זה התחום שאני קוראת ולומדת באופן עצמאי ובקורסים, בימי עיון, בכנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל. צברתי המון שעות מעשיות וראיתי המון אמהות מניקות לפני שניגשתי לבחינת הסמכה, שאותה עליי לחדש באמצעות צבירת נקודות השתלמות כל חמש שנים, ובאמצעות חזרה על הבחינה כל עשר שנים. וגם הנקתי בעצמי אי-אילו שנים. אז אני מרגישה לגמרי בנוח לקבוע שרוב הרופאים אפילו לא יודעים שהם לא יודעים.
זה שאדם הוא רופא לא עושה אותו מומחה לכל דבר ועניין. לא הייתם מבקשים מרופא להתקין לכם מזגן או לעצב לכם שמלה או לבנות לכם ארון רק בגלל שהוא רופא, נכון? כשאתן באות להתייעץ עם רופא בעניין הנקה, והוא אומר לכן משהו שנשמע לכן לא הגיוני, שנוגד את תחושת הבטן שלכן – תבדקו את המידע. בקשו הפניות מחקריות. זכותכן.
ולמה נזכרתי בזה דווקא עכשיו? בעקבות כתבה על הנקה וצום, שעלתה היום באתר וואלה! ובה המליץ רופא שהוא גם אנדוקרינולוג למי שרוצה לצום – שלא תניק באותו יום. אני מעתיקה לכאן את הטוקבק ששלחתי. אחר כך, למי שמתכננת לצום – טיפים מעשיים.
====
מאז ומתמיד נשים הניקו וצמו, וכך הן עושות גם היום. ההלכה פטרה נשים מצום יום הכיפורים רק אם ילדו כמה ימים קודם לכן, ואם אשה מרגישה לא טוב – היא מקבלת היתר מן הרב לשתות/לאכול לשיעורים. זאת מאחר שגם ליום אחד ללא הנקה יכולות להיות השלכות בריאותיות על האמא ועל התינוק.
אשה שמייצרת ליטר חלב ביממה, לא יכולה פתאום לומר לגוף שלה להפסיק לייצר רק כי הגיע יום צום מסוים, באותה מידה שאינה יכולה לצוות על הגוף שלה להפסיק לייצר שתן ל-24 שעות. אם החלב לא ירוקן מן השדיים, היא עלולה להגיע למצב של גודש ודלקת.
כן, מומלץ מאוד שהאם תשתה, תאכל ותנוח יותר מהרגיל יום-יומיים קודם לצום. מומלץ שתגייס עזרה – ההלכה קובעת שעדיף שבן הזוג יישאר בבית ויטפל בילדים הגדולים ושהיא תצום, מאשר שיילך לבית הכנסת והיא תיאלץ להפסיק את הצום. בקיצור, כבר מימי קדם נשים מניקות שילבו צום והנקה. השינוי בחלב האם בעקבות יום של צום הוא זניח והחלב חוזר למצב הקבוע תוך יום-יומיים.
תינוק שמקבל בקבוקים במשך יום, בפרט תינוק קטן, עלול לא להסכים לחזור לינוק מן השד, שלא לדבר על הקושי הרגשי שכרוך בדבר מבחינתו. זה לא שהחלפנו לו את הסרוויס מלבן לתכלת, ההנקה עונה על צרכים רגשיים חשובים.
====
טיפים למניקות ליום כיפור
נשים מניקות פטורות מצום ט' באב וצום יום הכיפורים רק ימים ספורים לאחר הלידה. אם את מניקה וחוששת מהשפעת הצום על ההנקה, הנה כמה טיפים:
• גייסי עזרה. לפי ההלכה, חשוב יותר שאת תצומי מאשר שאת או בן הזוג תתפללו בבית הכנסת. במיוחד אם יש ילדים גדולים יותר בבית, רצוי שיהיה איתך מי שיוכל לקחת על עצמו את המשימות השונות, כדי שאת תוכלי להתמקד במנוחה ובהנקה.
• שתי יותר מן הרגיל לפני הצום.
• אכלי פחמימות מורכבות, שמתפרקות לאט בגוף: פסטה מחיטה מלאה, אורז מלא, קטניות וכו'.
• לכי לישון מוקדם, ביום-יומיים שלפני הצום.
אם את שואבת:
• נשים ששואבות כבר תקופה של כמה שבועות או חודשים, יודעות בדרך כלל אם שתייה בלתי מספקת גורמת להן לשאוב פחות חלב. זה לא נורא כשיש עודפים, אבל אם ממילא השאיבה קשה לך – התייעצי עם רב מראש לגבי תסריט אפשרי שכזה, ואל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, ועד כמה מיעוט נוזלים משפיע אצלך על השאיבה.
• אפשר גם לשאוב מעט חלב מראש, ולהיעזר בו אם את מרגישה שכלו כל הקצין.
אם התינוק כבר אוכל מוצקים:
• עודדי את התינוק/פעוט לאכול מוצקים, ולינוק פחות. אבל לא להגזים: הימנעות מהנקה במשך שעות ארוכות עלולה להביא לגודש מציק. אם מישהו אחר מטפל בו, הציעו לו משהו לאכול לפני שיהיה רעב ויבקש לינוק.
אם מתעורר קושי:
• אם את מרגישה שהחלב שלך מתמעט בצורה משמעותית במהלך הצום, או אם את חשה ברע, התייעצי עם רב. אל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, האם יש גורמי סיכון כגון אלרגיה לחלב במשפחה (אם יציעו לך לתת תמ"ל – המבוסס הרי על חלב פרה – במקום להניק).
התייבשות עלולה לפגוע גם באם המניקה וגם באספקת החלב שלה – הווה אומר, פגיעה בתינוק.
אחרי הצום:
• ייתכן שבלילה שלאחר הצום וביום המחרת תרגישי ירידה קלה בכמות החלב. התארגני מראש כך שתוכלי לנוח יותר, המשיכי לשתות לפי תחושת הצמא ולאכול לפי תחושת הרעב, והניקי לעתים תכופות. אפשר להיעזר בטכניקת הגברת הזרימה (לחיצה על השד מכיוון בית השחי כשהתינוק מפסיק את פעולת היניקה) אם התינוק מוחה על הזרימה האיטית יותר.
אז למה לא לתת תמ"ל וגמרנו? כי הדבר מעמיד בסיכון את המשך ההנקה, במיוחד כשמדובר בתינוק קטן וההנקה עוד לא מבוססת, וכי מתן תמ"ל כרוך בסכנות בפני עצמו. בהצלחה, ושיהיה צום משמעותי!
לינקים לאתרים שמבינים יותר ממני בשילוב הלכה והנקה:
קפה על חלב 