Monthly Archives: אוקטובר 2009

ואם לנשים לא היו שדיים?

אני מארחת כאן פוסט שכתבה חברתי חנה כצמן, המתייחס לסרט הזוכה בפסטיבל סרטים קצרים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד, בבימויה של ניצנה בלחסן. אין ספק שיש להעלות את המודעות למחלה, אבל על הדרך אסור לשכוח כמה עובדות ביולוגיות.
 
הפוסט תורגם (במהירות, וסליחה אם יש טעויות) מאנגלית והגירסה המקורית נמצאת בבלוג של חנה, A Mother in Israel, שם אפשר גם לצפות בסרט.

 

* * * * * * *

הסרט מעלה את השאלה, איך היה העולם נראה אם לנשים לא היו שדיים, וילדים היו צריכים ללכת למוזיאון כדי לראות אותם. מה אם סרטן השד היה הופך לנפוץ כל כך, עד שילדות היו נוטלות הורמונים כדי למנוע משדיהן לצמוח?

לרוע המזל, הסרט רואה בשדיים, ובעקיפין – בנשים – אובייקטים מיניים שנועדו לגברים. לאורך רוב הסרט אנו רואים  גברים לוטשים את עיניהם בשדיים ומעלים זכרונות באוזני בניהם הצעירים, כמה נעים היה להביט בשדיים ולגעת בהם.

אני לא בטוחה מה הקשר בין היפר-סקסואליזציה של שדיים לבין סרטן השד. שדיים הם חלק מגופן של נשים, ומבחינה ביולוגית, נועדו להזין ולגדל תינוקות, לא כדי לגרות גברים.

בסרט אפילו לא מופיעות בנות. יש אשה סמלית אחת, המגלגלת את עיניה לנוכח תגובת הגברים ל"יצירות האמנות". אין כל התייחסות לרגשותיהן של נשים לגבי קיומו של המוזיאון הזה.

האם הדרך היחידה לעניין גברים בסרטן השד, היא להזכיר להם שהם עלולים לאבד את הצעצועים שלהם? איזו הצגה רדודה של גברים. איזו פרשנות עגומה ליחסה של החברה שלנו לגוף הנשי.

שדיים, הנקה וסרטן
הייתי עוצרת כאן אם לא היתה התייחסות כלשהי להנקה בסרט. אבל מאחר שיש אזכור כזה, אוסיף כמה מחשבות של שדיים, האכלת תינוקות, וסרטן.

האזכור היחיד בסרט לכך שלשדיים יש תפקוד ביולוגי מופיע כאשר ילד מעיר הערה על תמונה של תינוק יונק. אביו אומר לו בענייניות שכך נהגו תינוקות לאכול. הבן אומר, "מגעיל." אני חושבת שהרעיון הוא שבנים חושבים ששדיים הם מגעילים מפני שמעולם לא ראו אותם. אף שכיום אפשר לראות שדיים בכל מקום, כאמצעי למכירת מוצרים, אנשים רבים עדיין חושבים שההנקה מגעילה. הסתכלו בכל ויכוח על הנקה בציבור. תגובתו של הבן לא נראית לי עתידנית.

בסרט, האשמה בשיעורים ההולכים וגוברים של סרטן השד תלויה בסביבה. אך מה לגבי הקשר בין הנקה לבין סרטן השד? על פי אנליזה חוזרת של נתונים מ-47 מחקרים אפידמיולוגיים ב-30 מדינות, שיעורי הנקה נמוכים הם גורם חשוב משיעורי סרטן השד:

מעריכים כי השכיחות המצטברת של סרטן השד במדינות מפותחות היתה יורדת ביותר ממחצית, מ-6.3 ל-2.7 נשים מכל מאה עד גיל 70, אם נשים היו יולדות בממוצע את מספר הילדים השכיח במדינות מתפתחות עד לא מזמן, ומניקות לאורך חייהן את אותו משך הנקה. ההנקה יכלה לתרום לכמעט שני שלישים מן הירידה המוערכת בשיעורי סרטן השד. במילים אחרות: ככל שנשים יניקו יותר, כך הן מוגנות יותר מפני סרטן השד. העדר הנקה או תקופת הנקה קצרה, האופייניים לנשים במדינות מפותחות, תורמים תרומה משמעותית לשיעורים הגבוהים של סרטן השד במדינות אלה.

אין צורך להזכיר את ההנקה בכל דיון על סרטן השד. אבל הגישה המוצגת בסרט מטרידה, מאחר שגישת החברה כלפי השדיים משפיעה על שיעורי ההנקה, ומכאן, על שיעורי הסרטן. כאשר שדיים יהיו מקושרים עם נשים, אמהות ותינוקות, נשים רבות יותר יבחרו להניק, ובני זוגן יתמכו בהן. אני לא מכחישה את חשיבותם של השדיים בעונג המיני, וישנם גורמים רבים התורמים להיעדר הנקה. אך עד אשר נפסיק לראות בשדיים אובייקט תשוקה של גברים, ולא דרך להזין ולטפח תינוקות, שיעורי ההנקה יישארו נמוכים.
 
* * * * * *
עד כאן הפוסט של חנה. אני רוצה להוסיף שתי נקודות קטנות שבהן יש הבדל מסוים בראייה שלנו. ראשית, יש כנראה לשדיים של נשים תפקיד גם במשיכת גברים, אבל אני מניחה שהמין האנושי היה ממשיך להתקיים גם אלמלא קיומם, כמו אצל מינים אחרים של יונקים, שם לנקבות יש פטמות אבל השדיים מתמלאים רק בהנקה. שנית, הילד שבסרט אומר "מגעיל" על תמונת ההנקה, כפי שילדים בני גילו או קצת יותר לעתים מגיבים בחברה שלנו – לאחר שכבר נחשפו גם לתפקיד המיני של השדיים. חלק גדול מחוסר הסובלנות כלפי הנקה בציבור נובע מחוסר היכולת לשלב בין התפקיד האמהי לתפקיד המיני של השדיים. ילדים קטנים, שלא רואים בשדיים איבר מיני, לא נגעלים מהנקה.

הכללית מצטרפת למאבק בהנקה

זוכרים שכתבתי על שיתוף הפעולה בין מכבי לאופטימיל? כנראה שמישהו בשירותי בריאות כללית, או בסימילאק, או בשני המקומות, התקנא ביוזמה. כיום גם התינוקות של כללית מושלם לא מקופחים, וזוכים לקופסה מהודרת עם היוולדם. ומה בקופסה? מגבונים, בקבוק מים מינרליים, מוצץ, בקבוק האכלה של אוונט, וקופסת סימילאק.

וזה מה שכתוב על הקופסה:
הערכה לתינוק המושלם. זהו, זה הגיע – הארוע המרגש ביותר בחייך, החוייה שאין שנייה לה. לרגל הולדת תינוקך כללית מושלם מעניקה לך ולתינוקך את מיטב המוצרים בערכת לידה. מזל טוב!


תגידו לי, אם התינוק מושלם, למה לקלקל אותו עם מזון נחות?

 

ואיפה מי שאמור לפקח על קופות החולים – זאת אומרת, משרד הבריאות שלנו?

כבר ב-2001 הוציא ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות חוזר המבהיר לבתי החולים, קופות החולים וגורמים רפואיים אחרים שאין לפרסם תמ"ל במוסדותיהם ואין לחלק מתנות – לא רק תמ"ל ממש, אלא גם מתנות הנושאות את שם התמ"ל. החוזר הזה לא נאכף, משום מה, כבר שנים, ובבתי החולים ערכות השי שמקבלות היולדות ארוזות יפה בשקית נושאת פרסומת תמ"ל.

ב-2003 יצא חוזר נוסף, המדגיש את מה שנאמר ב-2001, ומחדד: "אסור לאפשר חלוקת שי ליולדת המכיל תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), בקבוקים, מזון לתינוקות, תה וחליטות. כמו-כן, אין לחלק חומר פרסומי במערך הרפואה, כולל מחלקות בתי החולים, מרפאות קופות החולים וטיפות חלב."

יש עוד הרבה דברים יפים בחוזר הזה. והיישום, איפה הוא?

ברור, משרד הבריאות לא יסגור בתי חולים, לא ימנע מקופות חולים לפעול, ואפילו לא יפטר. האם יש לו סמכויות כלשהן לאכוף פרט מאשר לנופף באצבע נו-נו-נו כלפי הגורמים הסוררים?

בינתיים, הרף הולך ועולה. ברוב בתי החולים כבר לא מחלקים דוגמיות תמ"ל, "רק" מאפשרים חלוקת ערכות שי ארוזות יפה בשקיות עם פרסומת ענק לחברות התמ"ל, ובתוכן "מידע" לאימהות וקופוני הנחה. ראו חברות התמ"ל שלאיש לא אכפת, המשיכו ופיתחו קשרים קרובים עם קופות החולים. מה עוד צופן לנו העתיד?


בנה של חברתי, שקיבל את הערכה לאחר הולדת בנו, כתב לשירותי בריאות כללית וציין שהוא נעלב מכך שהם מניחים שהתינוק שלו לא יונק. אין מה לדבר, קיבל חינוך טוב בבית.

עכשיו, זה לא שבשירותי בריאות כללית לא יודעים מה טוב לתינוקות ולאמהות שלהם. הם הקופה המובילה בתמיכה ובעידוד הנקה (אם כי נודה על האמת, זה לא שיש מתחרים על התואר הזה). מבוטחות כללית יכולות לקבל ייעוץ הנקה מיועצות מוסמכות או ממדריכות הנקה, במחיר מסובסד מצוין. הן יכולות לרכוש משאבות ועזרי הנקה נוספים מתוצרת חברת מדלה בהנחה משמעותית. בתחנות לבריאות המשפחה מחלקים חוברת מצוינת עם מידע עדכני.


מצד שני, מישהו שם יודע גם מה יעשה טוב לקופה של הקופה, אז מצד אחד מקדמים הנקה, ומצד שני את השורה התחתונה במאזן – לטווח הקרוב. מאחר שמחקרים כבר הראו שחלוקת חומר פרסומי על תמ"ל מורידה את שיעורי ההנקה, הם צפויים עוד לשלם על העיסקה המפוקפקת הזו לטווח ארוך, במחיר של עוד תינוקות ואמהות חולים. אבל מי חושב רחוק כל כך?