יותר הנקה = פחות סרטן שד

הרשומה הקודמת שלי התייחסה לתמיהה על התפיסה החברתית שרואה בשדיים קודם כל גורם משיכה עבור גברים, אבל בתגובות גלש הדיון לשאלה "האם הוכח קשר סיבתי בין אי-הנקה לסרטן השד". התחלתי לכתוב תגובות למגיבים, אבל כשראיתי שהתגובה מתארכת, החלטתי לעבד אותה לרשומה נוספת. 
 

ההשפעה של אי-הנקה על סרטן השד איננה מינורית, והוכח גם שהאפקט המגן של ההנקה מצטבר – ככל שתקופת ההנקה מתארכת, הסיכון פוחת. מי שמניקה שנה זוכה להגנה טובה יותר מאשר מי שלא מניקה כלל, ופחות מאשר מי שהניקה חמש שנים. קרן המחקר העולמית לחקר סרטן השד מסבירה זאת כך (בתרגום מהיר):

ההשפעה המגינה של ההנקה נובעת כנראה מאיזון ההורמונים המיוצרים בתהליך ההנקה. בהורדת רמות של כמה הורמונים הקשורים לסרטן בגוף האשה, יורד הסיכון לסרטן.


כמו כן, בסוף ההנקה, הגוף נפטר מתאים רבים בשד, שבחלקם אולי דנא פגום. הדבר מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן שד בעתיד.

באתר קושרים את ההנקה גם להגנה מפני סרטן השד בתינוקות שינקו, מאחר שהיא מפחיתה את הסיכון להשמנת יתר אצל היונקים כבוגרים, והשמנת יתר גם היא גורם סיכון לסרטן השד. לגנטיקה, על פי אותו מקור, יש השפעה רק בארבעה עד תשעה אחוז מן המקרים, ואת שאר המקרים (שהם הרוב)  אי אפשר להסביר באמצעות הגנטיקה.
עוד על הנושא אפשר למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי.

 

על מחקרים ואנשים

האם המחקרים על הקשר בין אי-הנקה לסרטן השד הם חד-משמעיים? בתגובות לפוסט הקודם התנהל ויכוח ארוך בנושא, ומי שרוצה להתעמק בזווית של שיטות מחקר, מוזמן להיכנס לשם. אישית, לא קראתי את המחקרים לעומק. מבחינתי, אם הם טובים מספיק עבור ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האגודה למלחמה בסרטן וכל גוף רציני אחר שעוסק בבריאות – הם מספיק טובים גם בשבילי.

מה גם שהעניין מתקבל על הדעת: הגוף נבנה מתוך מטרה מסוימת, ומיליוני שנות אבולוציה תכננו אותנו כדי שקודם כל, נרצה להוליד ולהמשיך את קיום המין האנושי. הגוף עובד הכי טוב כאשר מאפשרים לו לממש את הייעוד הביולוגי – הווה אומר, להיות בהריון ולהניק במשך חלק גדול משנות הפוריות. כיום, כשתוחלת החיים עולה גם שנות הפוריות מתארכות, לשני הכיוונים (ילדות מגיעות לבגרות מינית מוקדם יותר, תוחלת החיים של נשים מתארכת), בגלל גורמים לא-טבעיים (חברת שפע, תזונה, התפתחויות רפואיות).

מחקר גדול שנערך ב-2002 השווה את היסטוריית ההנקה של 50,000 נשים שחלו בסרטן השד, עם כמעט 100,000 נשים שלא חלו בו. המחקר התפרסם ב-Lancet, מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, בשנת 2002. באתר הארגון לחקר הסרטן בבריטניה נכתב כך (תקציר מתורגם במהירות):

 

ככל שנשים הניקו פרק זמן ממושך יותר לאורך חייהן, הסיכוי שלהן לחלות בסרטן השד – פחת. החוקרים לקחו בחשבון את גילה של האשה, האם היתה אחרי גיל הפסקת הווסת, מוצא אתני, מספר הלידות וגילן בזמן לידת התינוק הראשון. ההנקה הורידה את הסיכון לסרטן השד ב-4.3% עבור כל שנה של הנקה. יש גם ירידה של 7% בסיכון עם כל ילד שנולד.

על פי החוקרים, אם כל הנשים היו מניקות כל ילד למשך שישה חודשים נוספים, היו נחסכים 1,000 מקרי מוות מסרטן השד בבריטניה מדי שנה.

החוקרים משערים שממצאיהם מסבירים את ההבדל בין שיעורי הסרטן בעולם המערבי לבין אלה שבמדינות מתפתחות. במדינות מתפתחות, בדרך כלל יש לנשים ילדים רבים יותר, והן מניקות אותם תקופה ארוכה בהרבה. יפן, אגב, חריגה בשיעורי הסרטן הנמוכים שבה אף שהיא מדינה מתקדמת, ואחת ההשערות היא שהסיבה לכך היא שיעור הנקה של 90%.

 

אז מה עושים עם המידע הזה?

 

האם אשה צריכה ללדת יותר ילדים (או – ללדת בכלל) כדי להקטין את סיכוייה לחלות בסרטן כלשהו? האם עליה להניק – שנה, שנתיים, עשר – כדי להימנע מסרטן שד? כתבתי כבר בעבר, נשים לא מניקות בגלל מחקר כזה או אחר. אנשים לא מקבלים החלטות על בסיס רציונלי בלבד (וזה ניסוח עדין של דעתי). בכל זאת, נעים לדעת שאת עושה משהו טוב בשבילך ובשביל התינוק/ת שלך, ועוד בלי להתאמץ במיוחד.

ההנקה מצ'פרת נשים מניקות בדרכים ברורות ומיידיות יותר מאשר השערה מעורפלת בדבר העתיד, שלהן או של התינוקות שלהן. כשההנקה זורמת, כשהאשה בוטחת ביכולתה וביכולת הגוף שלה להזין את התינוק שלה, וכשהיא נמצאת בסביבה אוהדת הנקה – אלה תנאים אופטימליים להנאה עמוקה מן ההנקה. הנקה לא אמורה לכאוב ולהיות לא נוחה, והיא משחררת במוח הורמונים שגורמים לתחושה טובה. יש מעט מאוד מנגנונים ביולוגיים אחרים עם צ'ופרים דומים.

האם סרטן שד הוא עונש המוטל על מי שאינה מניקה? האם "מגיע" למישהי עונש שכזה? ברור שלא. אבל זה המצב כיום – מי שלא מניקה, מעלה את הסיכון שלה לחלות. זה לא איום, לא הפחדה, לא דמגוגיה. פשוט מידע, שאנשים לא מספיק מודעים לו. זו לא אמירה שיפוטית, מפני שהביולוגיה איננה שיפוטית. היא פשוט עובדת ככה. ואי אפשר לשנות את הביולוגיה באמצעות אידיאולוגיה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 12:37 AM

    (אולי הפעם התגובה תיקלט)

  • dugmanegdit  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 10:54 AM

    תודה על ריכוז תשובתך במאמר אחד. עם זאת, לא הצלחתי למצוא תשובה לעניין הפשוט שהעליתי, קרי – המאמר הזה (וגם המאמר שהביאה אביטל) מראים קשר סטטיסטי חלש ובחלק ניכר מהמקרים – לא מובהק בין הנקה לבין הסיכוי ללקות בסרטן השד. העובדה שקשר סטטיסטי קיים לא מצביעה על הסיבה. בהחלט ייתכן, למשל, שנשים שיש להן סיכוי גבוה לחלות מניקות פחות; ייתכן גם שמדובר באפקט סטטיסטי שנגרם עקב פילוח מסויים של הנתונים. המאמר הזה וגם זה שאביטל הביאה לא שולל את האפשרויות הללו, וחלק מהנתונים שנחשפו אף מחזקים אותן; אני לא אחזור על ניתוח המאמר שהביאה אביטל. נתמקד רק במאמר שאת מביאה – בתרשים מספר 2 מסוכם למעשה הסיכון היחסי ללקות בסרטן אצל נשים שהניקו לעומת אלה שלא הניקו לעומת מספר הילדים. מה שנראה הוא שאין הבדל מובהק בין הסיכון עבור נשים שהניקו או לא הניקו וילדו לכל היותר 3 ילדים. ההבדל בסיכון הופך מובהק רק כאשר מדובר בנשים שילדו 4 ילדים ויותר. כל יתר הנתונים פשוט מסיטים את תשומת הלב מהתרשים הזה שמראה שאם ילדת לכל
    היותר 3 ילדים הרי שאין זה משנה אם הנקת או לא. הוא מבטל, למשל, את הדרמה של תרשים מספר 3 שם (שמראה אתה הקשר המדהים לכאורה בין זמן כולל של הנקה במשך החיים לבין סיכוי יחסי ללקות בסרטן) משום שהוא מראה שמשך הזמן הוא גורם מתאם – בהחלט אפשר לצפות שמי שילדו 3 ילדים יניקו, בממוצע, יותר מאשר מי שילדו ילד אחד. ההשאלה הטבעית כאן היא – אם להנקה יש יתרון במניעת סרטן מדוע צריך לחכות לילד הרביעי כדי לראות את האפקט. גם לא ברור כיצד הנתונים מוסברים אם סיכוי גבוה ללקות בסרטן מקטין את הסיכוי להצלחה בהנקה. במקרה הזה יש מקום לבדוק גורמים אחרים שגרמו לסטיה הזו; למשל – לא ברור מהו הגיל של הנשים שילדו 4 ילדים או יותר (וגם מה הגיל של יתר הנשים שילדו 1-3 ילדים). יש בהחלט מתאם בין גיל לסיכוי יחסי ללקות בסרטן השד. אמנם בהחלט ייתכן שהזמן בין הלידות בקרב מי שהניקו היה ארוך יותר, אך עם זאת ייתכן מאוד שמי שהניקו הרו לראשונה בגיל צעיר יותר. בהיעדר נתונים נוספים קשה להסביר את הנתון התמוה הזה שהוא לב ועיקר התוצאות של המאמר הזה (כל היתר, כפי שציינתי, הם תעלולים סטטיסטיים!).

  • dugmanegdit  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 11:02 AM

    פעמים רבות אפשר ללמוד דברים על מאמר מהדברים שחסרים בו. במאמר הזה, למשל, היינו מצפים, לאור תרשים 2, לראות תרשים שבו מראים עבור אישה שילדה, נאמר, 3 ילדים, כיצד משתנה הסיכון היחסי ללקות בסרטן ביחס למשך ההנקה הכולל (בקבוצות הכלליות לא היה הבדל, אבל בהחלט ייתכן שבקבוצה קטנה יחסית שהניקה המון יש הבדל). מתוך העובדה שאין גרף כזה אפשר לתהות האם בקרב קבוצת הנשים שילדו 3 ילדים
    והיניקו תקופה ממושכת בכל פעם היתה בכלל ירידה בסיכון היחסי ללקות בסרטן. מהיעדר הניתוח הזה, שהוא קריטי ממש (!!) אני חושש שהתשובה לכך בהחלט עשויה להיות – לא!

  • עדי  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 11:11 AM

    תודה על ההתייחסות הרצינית. הידע שלי בשיטות מחקר מן הסתם קטן בהרבה משלך, לכן לא אנסה לענות לך. מה שכן, אנסה לקבל תגובה ממי שכן מומחה בשיטות מחקר ויכול לענות בצורה רצינית.

    ראה, אני עדיין עומדת מאחורי המוטו שלי לבלוג (שלפיו, בהחלט ייתכן ואף הגיוני שכולם טועים ואני – אתה במקרה זה – צודק), ועדיין יהיה לי מוזר לגלות שכל הארגונים הנלחמים בסרטן שחולקים על דעתך – טועים. ציינת משהו בתגובות לפוסט הקודם על "קבוצות אינטרס" – אני מתקשה לראות את האינטרס של החוקרים לטעון שההנקה מעלה או מורידה את הסיכון לסרטן.

    אמשיך לעדכן 🙂

  • dugmanegdit  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 3:35 PM

    תודה לך. בעניין האינטרס – אגודות למלחמה בסרטן הן קבוצת אינטרס. המימון שהן משיגות תלוי ברובו בכמות הרעש שהן מחוללות. מכאן שכמות הרעש שמחוללת קבוצת אינטרס אינה אינדיקציה לכלום.
    בעניין החוקרים – האינטרס העיקרי של חוקרים הוא לפרסם. מי שעורך מחקר קליני בתחום סרטן השד בהחלט ירוץ לפרסם תוצאות שהן על פניהן לא יותר מאשר קשר סטטיסטי חלוש על פי רוב. האסטרטגיה "לפרסם" שולטת כאן על "לא לפרסם" משום שמחקרים כאלה לא מסבים נזק למפרסמים ועשויים להועיל בקידום וקבלת קביעות. בשום פנים ואופן אין זה אומר שזה המצב תמיד, ואפילו לא שזה המצב התדיר. אלא שצריך לזכור שכמות אינה בשום פנים ואופן תחליף לאיכות!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 4:32 PM

    הבלוג שלך מקומם אותי-מצטערת . מצד אחד את מודה שאין לך מושג בשיטות מחקר מצד שני את קובעת חד משמעית כמה ילדים צריך להביא לעולם כדי להיות חסינה בפני סרטן השד. אני שואלת את עצמי למה את מקוממת אותי יותר נניח מאנשים שמדברים על מה הם מבינים ובכל זאת נותנים דיסאינפורמציה והתשובה היא שאת משתמשת בכל דרך אפשרית כדי לשכנע את כולם שהדרך שלך- כבנאדם מהקהל ברחב לא מדענית לא פילוסופית- היא הדרך הנכונה. ולמה זה מרגיז אותי? בדיוק מהסיבה שמרגיזים אותי אנשים שמרוכזים בעצמם כל כך וחייבים כל הזמן אישוש לקיום שלהם ולצדקה שלהם. זה ממש גובל בנרקסיזם- חברתי לא פסיכולוגי- וזו תופעה שפושה בחברה שלנו והורסת אותה ומחריבה אותה ובאה על חשבון הצטיינות והרחבת אופקים.

  • dugmanegdit  ביום 2 בנובמבר 2009 בשעה 5:53 PM

    אני רואה שאת מתמידה בשני הדברים היחידים שאת יודעת לעשות – להתנהג כמו בהמה ולדבר על דברים שאין לך מושג בהם. לצערך, הספרות הרפואית דווקא מראה שיש קשר הפוך בין מספר הריונות והסיכוי היחסי לחלות בסרטן השחלות. יחס הסיכויים בקרב מי שילדו ילד אחד לעומת אלה שלא ילדו הוא 0.56ואילו אצל מי שילדו 5 ילדים ויותר היחס יורד לכדי 0.47! אין זה אומר כמובן שללדת יותר משפר את הסיכויים לא ללקות בסרטן הזה (וזאת בהמשך לדברי כאן וברשימה הקודמת של עדי) אולם זה בהחלט אומר שלא נצפתה עליה בסיכוי ללקות בסרטן אצל מי שילדו יותר אלא להיפך – ירידה!
    הירידה קיימת בין אם הנשים היו נשאיות של גנים הקשורים בסרטן הזה ובין אם לאו (למרות ששיעורי השינוי משתנים):

    http://content.nejm.org/cgi/content/full/345/4/235

    התוצאות הללו משחזרות את מה שכבר ידוע בספרות – הסיכוי היחסי ללקות בסרטן יורד עם מספר
    הלידות.

  • איגלו  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 9:59 AM

    אני לא חושבת שיש לך סיבה להתקומם – עדי מקפידה להביא רק מחקרים שתואמים את המלצות גופי הבריאות, כלומר מגמתה היא להנגיש את דברי גופי הבריאות לציבור הרחב שלא במיוחד מודע להם. היא כאן לא על תקן חוקרת, לא זאת מטרת הבלוג. זכותך, כמובן, לא לקבל את גופי הבריאות כסמכות, אבל נראה שרוב הציבור כן מייחס חשיבות לדבריהם, ועל כן יש ערך בציטוט המלצותיהם והמחקרים שעליהם הם מסתמכים גם בלי להיות אשת מקצוע (אם כי קביעתך שאין לעדי מושג בשיטות מחקר מוקצנת מדי).

    ולעדי – אחרי מחיקת דברי חנה, תגובתו של דוגמנגדית תלושה ותמוהה.

  • dugmanegdit  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 1:08 PM

    אני מסכים עם דברי איגלו. אני חושב שיש תמיד מקום להותיר את דברי הבהמות על כנם כדי שהקורא יקרא את הדברים, יעמוד על בהמיות הדובר, ואז גם יקרא את דברי ההפרכה ויעמוד על טיפשותו. אני חושב שיש בכך שירות רב יותר לקוראים מאשר מחיקה!

  • עדי  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 9:46 PM

    אוף, כתבתי תגובה ארוכה מדי ונמחקה. אנסה לקצר.
    דוגמנגדית (ותודה לאביטל שהסבירה לי ועזרה לי לחדד) – ביולוגיה זה לא סטטיסטיקה תאורטית, ואף שזה המחקר שצוטט, הוא בא בתוך קונטקסט של גוף מחקרים שהראו קשרים סיבתיים מובהקים יותר עם מחלות אחרות, וכמי שעוסקים בביולוגיה ומחקר, כנראה שלא מפתיעה שגם ממחקרים שהראו קשר נסיבתי בלבד, אפשר לשער ברמה סבירה של ביטחון שיש גם קשר סיבתי. אגב, גם המחקרים הראשונים על הקשר בין סרטן ריאות לעישון, היו מקרי בקרה.
    אם זה לא משכנע אותך – בסדר, אל תניק 🙂

    על טענתך בדבר גופים כגון קרן למלחמה בסרטן כגוף אינטרסנטי אני חולקת, אבל לא יכולה לפרט כרגע. רק שתירשם התנגדותי בפרוטוקול 😉 אני מקווה שלא כל שאר ארגוני הבריאות נתפסים בעיניך גם הם כגופים אינטרסנטיים.

    איגלו, תודה. אני מסכימה 🙂

    לגבי מדיניות המחיקותש שלי, אני לא דנה בה מעל גבי הבלוג, מצטערת. מגיבים שרוצים שאמחק את תגובותיהם, כדי שיוכלו לערוך ולהתאים אותן או מכל סיבה אחרת, מוזמנים לכתוב לי מייל.

  • עדי  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 9:52 PM

    מקרי בקרה = מקרה בקרה.

  • dugmanegdit  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 11:22 PM

    סלחי לי, אבל מדע ככלל נסמך (בין היתר) על הכלי הפשוט הזה ששמו סטטיסטיקה. אם יש קשר סטטיסטי הרי שאין זה מראה על סיבתיות. גם אם יראו 1000 פעם שיש קשר סטטיסטי זה עדיין לא יצביע על סיבתיות. מה כן יכול לאושש סיבתיות כמו שאת דורשת (ולא בכיוון ההפוך)? אם למשל, יראו שבקרב נשים שנמצאות בקבוצת סיכון לסרטן אלה שהניקו יותר חולות פחות. מה יכול להוכיח סיבתיות? רק ניסוי אמפירי של שתי קבוצות של נשים (המהוות מדגם מייצג) בהן קבוצת הניסוי מניקה וקבוצת הביקורת לא. זה מה שנדרש, לא פחות (גם לא יותר). קשרים עם מחלות אחרות, קשרים סטטיסטיים שהתגלו פעם אחר פעם וכו' אינם מספיקים.

    אשר לטיב התוצאות – מה נעשה והמחקר שאת הפנית אליו פשוט מראה שאין קשר סטטיסטי מובהק בין הנקה וסרטן שד כל עוד לא ילדת יותר מ-3 ילדים. אם להנקה יש השפעה כה מבורכת בתחום סרטן השד הרי שלא ברור מדוע צריך ללדת יותר מ-3 ילדים כדי לחוש בכך. עם מוסיפים לכך את העובדה ש"הקונטקסט המחקרי" בתחום זה מראה שכאשר הבקרה על הניסוי נערכת לפי נתוני היסטוריה רפואית ולא נדלית בעזרת שאלונים מזכרונן וידיעותיהן של הנבדקות הרי שלא נמצא כל קשר סטטיסטי, וכן שהמחקרים שבהם הבקרה היא משאלונים מתברר שרק בתת קבוצות מסויימות מצליחים למצוא קשר סטטיסטי. מכאן שדווקא ההקשר הרחב מרמז כאן שאין קשר סיבתי.

    לעניין האישי – אם אני אניק זה יהיה כנראה רק בגלגול הבא. אישתי עושה זאת במקומי, והדבר תורם רבות לקשר שלה עם בננו. להנקה יש יתרונות בכמה וכמה עניינים. אולם איני מבין איך אפשר לקדם עניין מסויים על ידי הלעטת הציבור במידע שגוי. האם את מצליחה להבין זאת?

  • dugmanegdit  ביום 3 בנובמבר 2009 בשעה 11:23 PM

    "עם מוסיפים" = אם מוסיפים

  • אביטל  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 11:37 AM

    http://www.starmed.co.il/News/1511

    אתה יכול לחפש את המחקר המקורי, כמובן. אין לי כל כוונה לעשות זאת.

  • dugmanegdit  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 6:30 PM

    תודה על ההפניה. לא היה כל צורך לחפש אחר המקור כיוון שהוא מצורף בסוף התקציר אליו הפנית. אני מניח שהפנית אל התקציר הזה משום שמדובר בבדיקה של נשאיות אחד משני הגנים שמקושרים לסרטן שד (ושחלות) וכפי שאמרתי מחקר כזה עשוי לאושש את הטענה שהנקה ממשוכת גורמת לירידה בסיכון ללקות בסרטן השד.

    למרבה הצער, העובדה שמחקר כזה יכול לאושש לא אומרת שזה מה שהוא יעשה בהכרח. אני אומר למרבה הצער כי גם אני הייתי רוצה להאמין בטענה הזו; לדאבוני, המאמר הזה רק מחזק את הטענה שאני השמעתי, קרי – שהתוצאות שמראות קשר הן תוצר סטטיסטי של קשרים אחרים, בינהם הנטיה של נשים שהן בעלות סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד להניק פחות.

    המאמר מנתח את הקשר בין הנקה לסיכוי לחלות בסרטן השד אצל נשים שהן נשאיות של גנים הקשורים בסיכוי מוגבר לחלות בסרטן השד (להלן – גן 1 וגן 2)

    ראשית, המאמר מראה שאצל מי שהניקו יותר משנה והן נשאיות של גן 1 יש ירידה מובהקת בסיכוי היחסי לחלות בסרטן השד. עם זאת אין שינוי מובהק בסיכוי אצל מי שהניקה פחות משנה והיא נשאית של גן 1. כאשר נבדק המצב אצל נשאיות גן 2 מסתבר שאין כל שינוי מובהק בסיכוי היחסי ללקות בסרטן השד ללא קשר למשך ההנקה. באופן כללי אצל כל הקבוצות נמצא שאין שינוי מובהק בסיכוי לחלות בסרטן אצל מי שמעולם לא הניקו לבין מי שהניקו. זה סיכום התוצאות המדווחות. צריך להדגיש ששוב, כמו במחקרים הקודמים אליהם הפנית, כאשר נמצא קשר הוא לעולם בקבוצה חלקית של נבדקות. הדבר הוא לכל הפחות תמוה!

    אלא שהעניין הגדול במאמר הוא דווקא בנתונים שהוא מביא על משך ההנקה. הבקרה במאמר (זה נאמר שם במפורש!) לא כללה את הסיבות להפסקת ההנקה. אולם אחד ממאמרי הרפרנס (מספר 10) מראה באופן ברור שאצל נשאיות גן 1 הסיבה להפסקת ההנקה היא איכות החלב המופק. מאמר אחר (11) מראה קשר מובהק בין הפסקת הנקה מסיבות הקשורות באיכותו וביכולת להניק (קרי – יש מוטיבציה, אין יכולת) אצל נשים שאינן נשאיות של הגנים הנ"ל ובין הסיכוי לחלות בסרטן השד (ככל שהחלב טוב פחות הסיכוי גדל).

    כיוון שנשאות של גן 1 לא מבטיחה שהנשאית תחלה, הרי שאם איכות החלב וכמותו אצל נשאית הגן במהלך ההנקה אכן מצביעה על סיכון מוגבר יותר (מאשר סתם נשאות של הגן) ללקות בסרטן הרי שהדבר בהחלט עשוי להסביר את השינוי
    בסיכון. הנתונים ב-11 מתייחסים לאוכלוסיה הכללית ולכן מעט קשה לגזור מהם מה המצב בקרה נשאיות הגנים הנ"ל. עם זאת, מסתבר שיש ראיות לכך שהפסקת הנקה מהסיבות שתיארתי (קרי – יש מוטיבציה אך אין יכולת) קשורה בסיכון מוגבר לסרטן שד, ומכאן שכל מחקר שלא מנטרל את הגורם הזה לא מעלה ולא מוריד דבר.

  • אביטל  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 6:57 PM

    אתה מתכוון ל-poor milk production? כי הייתי מצפה לתרגום מדוייק יותר, ממי שהאמת היא נר לרגליו. אין שום בעיה עם איכות החלב (כמעט לעולם, אגב), ו-poor milk production הוא ייצור נמוך של חלב.

    יש לי רעיון למחקר שיניח את דעתך, אבל אולי עדיף שאמנע.

  • פרפר  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 9:27 PM

    אודה לך אם תביאי את המחקר שיניח את הדעת.

  • dugmanegdit  ביום 5 בנובמבר 2009 בשעה 10:24 AM

    אכן, תרגום לא מוצלח שלי. התרגום הנאות הוא – תפוקת חלב דלה. תודה לך על התיקון.

    ואפילו אם ניקח בחשבון את התיקון – זו התייחסותך לדברים? נסיון לערער על התוכן בגלל שגיאה שלא מעלה ולא מורידה דבר מהתוכן או מהערעור על המסקנות שלך ושל עדי? אני דווקא מצפה ממי שרוצה להראות שהנקה עשויה לסייע במניעת סרטן שתדון לעניין ולא תתמקד בזוטות.

    לנ"ל גם מצטרפת קריאת תמיהה בעניין אותו מאמר ש"יניח את דעתי" אבל אינך רוצה להביא אותו. מילא שאת מוותרת על האפשרות לשנות את דעתי, אבל מה לגבי דעת יתר הקוראים והקוראות של הבלוג?

    העובדה שאני מערער על קביעתך אינה נובעת ממשטמה אישית כלפיך (בניגוד, לתחושתי, לאיזו נימה שלילית שלך כלפי משום שאני לא מצטרף לקריאות העידוד וצועק כיפאק-היי בכל פעם שמישהו טוען שחלב אם מצמיח לך כנפיים). היא גם לא נובעת מאיזו התנגדות עקרונית להנקה בשם איזו מערכת ערכים מעוותת כמו במקרה של חנה בית הלחמי; אני רוצה לדעת מה נכון ומה לא נכון, ולייתר דיוק – מה אנו יודעים שנכון/ לא נכון לעומת הדברים שבהם אין די ראיות להכריע. אני דווקא מצפה שמי שרוצה לקדם נושא מסויים יתמוך במאמץ שכזה. אני עדיין לא מבין מדוע את לא.

  • פרפר  ביום 16 בנובמבר 2009 בשעה 9:26 AM

    כמי שאינה יודעת דבר וחצי דבר במחקר רפואי, לא נכנסתי לעובי הקורה של טיעוניך, אלא צפיתי בדיון מהצד וחיכיתי שהטענות שאתה מעלה ייענו – הרי הביקורת שלך על המחקרים נראית כה בסיסית, שקשה להאמין שאף גורם בגופי הבריאות האלו (שאני מאמינה לעדי שאינם אינטרסנטיים בנושא) לא נתן עליה את הדעת. אבל אני רואה שהמענה לא מגיע, ובמקום שאין אנשים אני משתדלת עכשיו להיות אישה ולנסות לצלול לעומק הדברים. אני מבינה שהטענה העיקרית שלך היא שייתכן שהקשר בין משך ההנקה לאחוזי הסיכון לחלות בסרטן הפוך משמקובל לחשוב – ככל שהסיכון לחלות עולה, קטן הסיכוי להצליח בהנקה. הבנתי נכון? אני מבינה שאתה מבסס את האפשרות הזאת על הסיבה שדווחה להפסקת ההנקה, שאותה ניסחת 'יש מוטיבציה, אין יכולת'. ובכן, לעניות דעתי קשה מאוד ללמוד משהו מהדיווח הנ"ל.
    אני חוששת שתגובה ארוכה מדי לא תישלח, אז אני חותכת כאן והמשך יבוא.

  • פרפר  ביום 16 בנובמבר 2009 בשעה 9:45 AM

    דיווחן של נשים 'יש מוטיבציה, אין יכולת' הוא כל-כך כל-כך נפוץ, שקשה מאוד להסיק ממנו משהו. אחוז הנשים המדווחות שמסיבה זו אינן מיניקות גבוה בהרבה מאחוז הנשים שמדווחות שאין להן מוטיבציה להיניק.
    כאן צריך לברר מה המשמעות של 'אין יכולת'. אני חושבת שאתה מפרש זאת כמשוכה פיזיולוגית בלי עבירה, אך במציאות התיאור הזה משמש גג להרבה הרבה בעיות שמונעות את ההנקה. הנה מבחר מצומצם מאוד של בעיות אפשריות:
    1) היולדת לא ידעה שביומיים ראשונים יש 'רק' קולסטרום צהבהב בכמות מועטה (מותאם לקיבתו הזערורית של היילוד), והניחה שמשהו אצלה לא תקין, ואין לה יכולת להיניק;
    2) היולדת לא ידעה שתינוק 'תקני' אמור מדי כמה שבועות להגדיל את כמויות החלב על-ידי יניקה תכופה – כמעט רצופה – במשך יממה או שתיים, והניחה שאין לה מספיק חלב;
    3) התינוק קיבל בקבוק לפני שלמד לינוק ביעילות, וכך איבד את רפלקס היניקה שלו, ועל כן בהנקות הבאות גוף האם לא קיבל שדר מספיק לייצור חלב, וכך הגיעה האם למצב שאכן אינה מייצרת מספיק חלב.
    אני יכולה למנות עוד ועוד מצבים, כולם קורים מסביבי כל הזמן וקל מאוד לזהות אותם, ובכולם האימהות ידווחו בכנות שעל אף המוטיבציה – לא היה להן מספיק חלב. לעומת זאת, המצבים שבהם גם בניהול הנקה מושכל האם לא תצליח לייצר מספיק חלב – נדירים מאוד. הוכחה אחת לכך הוא מספרן הגבוה של הנשים (אני ביניהן, אגב) שבהנקה ראשונה דיווחו על הפסקה מפאת חוסר יכולת, ובהנקות חוזרות דיווחו על הנקה מצליחה לאורך זמן. המידע החדש שנלמד בין שתי הלידות הוא משמעותי ביותר. הוכחה נוספת היא שבאוכלוסיית הנשים שההנקה חשובה להן מסיבות אידאולוגיות – אחוזי ההצלחה גבוהים בהרבה. מכאן שברוב המקרים עניין ה'יכולת' הוא הפיך, נתון לשליטה ואינו גזֵרת גורל – או גזֵרת גנים. ייתכן שבמיעוטם של המקרים זה אכן המצב, אבל קשה להסיק זאת מהדיווח השגרתי של 'לא היה לי מספיק חלב'.

  • פרפר  ביום 16 בנובמבר 2009 בשעה 9:47 AM

    שורה רביעית – חמישית:
    משוכה פיזיולוגית בלתי עבירה

  • א.  ביום 18 בנובמבר 2009 בשעה 3:33 PM

    עדי שלום,
    רציתי להסב את תשומת ליבך לסיפור המשעשע "המטלית" – סיפור ישראלי מקורי שבעיני, כולו מחווה ל"פליי ליידי".
    http://storytellers.co.il/podcast.html

  • עדי  ביום 24 בנובמבר 2009 בשעה 6:57 PM

    דוגמנגדית, אביטל התכוונה למחקר תאורטי, לא כזה שבוצע כבר. בכל מקרה, עזוב, נראה שלא השתכנעת וגם לא שכנעת – קורה…
    כאמור, אני אסתפק בזה שהמחקרים האלה מספיק טובים עבור קובעי המדיניות.
    פרפר – תודה. מסכימה איתך 🙂
    א' – תודה רבה! תסכית חמוד, ועוד כזה פרי עטה של ידידה מוכשרת שלי, ולא ידעתי על קיומו…
    הממשק עושה בעיות. אני מנסה להעלות רשומה חדשה אפרופו קופות החולים וחבילות השי, ואין שיתוף פעולה 😦

  • כנרת  ביום 4 בינואר 2010 בשעה 12:49 PM

    שתי נקודות:
    א) שאלה – האם האפקט המגן של הנקה מפני סרטן השד פועל גם אחרי שהמחזור החודשי מתחדש?
    ב) הערה – לעניין הגנת ההנקה על היונקות מפני סרטן השד, אני מבינה שיש גם אפקט הפוך בתמ"ל על בסיס סויה, שהוא מאיץ התפתחות מינית, ועל כן, עפ"י הנאמר לעיל, גם מגביר אחוזי סיכון לסרטן השד. האם אני צודקת?

  • תמר  ביום 12 בדצמבר 2010 בשעה 5:42 PM

    אז מה עושים עם המידע הזה?

    אני אומרת: ברוב המקרים, אי אפשר לשכנע נשים להניק עם טיעון כזה (אם לא תניקי את בסיכון לסרט). אולי זה יוסיף מוטיבציה למי שכבר ממילא בעניין. כמו כן, אם אשה ויתרה על הנקה עקב קשיים, להציג את המידע הזה כ*טיעון* בעד הנקה לא רלוונטי למצב שלה.

    אז מה כן הערך של המידע הזה?
    אם אשה שאינה מיניקה מודעת למידע הזה, היא יכולה לנקוט צעדים מועילים, כדי לצמצם גורמי סיכון אחרים לסרטן השד.

    אולי המידע הזה ידרבן אותה ללמוד איך לבצע בדיקת שד לעצמה, או לעשות ממוגרפיה.
    אולי זה ידרבן אותה לשנות משהו אחר באורח החיים שלה, כדי לצמצם גורמי סיכון אחרים לסרטן השד, או לשפר את מצב מערכת החיסון שלה.
    אולי היא אפילו תקבל מספיק מוטיבציה להיגמל מעישון. מי יודע?

    אבל אם האשה לא תדע את זה – היא לא תוכל לעשות כלום בעניין.

  • בנימין  ביום 27 במאי 2013 בשעה 12:08 PM

    בס"ד כתבה מעניינת כיצד ולמה ומדוע יש להניק ,,,,ואם לא מניקים כי זה לא יפה לחזה לאחר ההנקה אז למי שלא מעוניין ואין צורך להניק אז בבקשה שלא היה חלודה וקורוזיה סרטנית שתשתול חזה מסיליקון אישה ביונית הבנויה מחומר תחליפי וכל מיני חלקי חילוף ממש בובת אהבה מושלמת אז בבקשה לידע כל אישה ישנה שתי אופציות להיות אישה והיא פאר הבריאה ואם כל חי , או להיות אישה מסיליקון שלא תמיד זה לא מסרטן ,,,,,,,https://adiyotam.wordpress.com/2009/11/02/%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%A9 @@@!@@@מנורה!.

    יותר הנקה = פחות סרטן שד
    adiyotam.wordpress.com
    הרשומה הקודמת שלי התייחסה לתמיהה על התפיסה החברתית שרואה בשדיים קודם כל גורם משיכה עבור גברים, אבל בתגובות גלש הדיון לשאלה "האם הוכח קשר סיבתי בין אי-הנקה לסרטן השד". התחלתי לכתוב תגובות למגיבים, א…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: