יותר הנקה = פחות סרטן שד

הרשומה הקודמת שלי התייחסה לתמיהה על התפיסה החברתית שרואה בשדיים קודם כל גורם משיכה עבור גברים, אבל בתגובות גלש הדיון לשאלה "האם הוכח קשר סיבתי בין אי-הנקה לסרטן השד". התחלתי לכתוב תגובות למגיבים, אבל כשראיתי שהתגובה מתארכת, החלטתי לעבד אותה לרשומה נוספת. 
 

ההשפעה של אי-הנקה על סרטן השד איננה מינורית, והוכח גם שהאפקט המגן של ההנקה מצטבר – ככל שתקופת ההנקה מתארכת, הסיכון פוחת. מי שמניקה שנה זוכה להגנה טובה יותר מאשר מי שלא מניקה כלל, ופחות מאשר מי שהניקה חמש שנים. קרן המחקר העולמית לחקר סרטן השד מסבירה זאת כך (בתרגום מהיר):

ההשפעה המגינה של ההנקה נובעת כנראה מאיזון ההורמונים המיוצרים בתהליך ההנקה. בהורדת רמות של כמה הורמונים הקשורים לסרטן בגוף האשה, יורד הסיכון לסרטן.

כמו כן, בסוף ההנקה, הגוף נפטר מתאים רבים בשד, שבחלקם אולי דנא פגום. הדבר מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן שד בעתיד.

באתר קושרים את ההנקה גם להגנה מפני סרטן השד בתינוקות שינקו, מאחר שהיא מפחיתה את הסיכון להשמנת יתר אצל היונקים כבוגרים, והשמנת יתר גם היא גורם סיכון לסרטן השד. לגנטיקה, על פי אותו מקור, יש השפעה רק בארבעה עד תשעה אחוז מן המקרים, ואת שאר המקרים (שהם הרוב)  אי אפשר להסביר באמצעות הגנטיקה.
עוד על הנושא אפשר למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי.

 

על מחקרים ואנשים

האם המחקרים על הקשר בין אי-הנקה לסרטן השד הם חד-משמעיים? בתגובות לפוסט הקודם התנהל ויכוח ארוך בנושא, ומי שרוצה להתעמק בזווית של שיטות מחקר, מוזמן להיכנס לשם. אישית, לא קראתי את המחקרים לעומק. מבחינתי, אם הם טובים מספיק עבור ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האגודה למלחמה בסרטן וכל גוף רציני אחר שעוסק בבריאות – הם מספיק טובים גם בשבילי.

מה גם שהעניין מתקבל על הדעת: הגוף נבנה מתוך מטרה מסוימת, ומיליוני שנות אבולוציה תכננו אותנו כדי שקודם כל, נרצה להוליד ולהמשיך את קיום המין האנושי. הגוף עובד הכי טוב כאשר מאפשרים לו לממש את הייעוד הביולוגי – הווה אומר, להיות בהריון ולהניק במשך חלק גדול משנות הפוריות. כיום, כשתוחלת החיים עולה גם שנות הפוריות מתארכות, לשני הכיוונים (ילדות מגיעות לבגרות מינית מוקדם יותר, תוחלת החיים של נשים מתארכת), בגלל גורמים לא-טבעיים (חברת שפע, תזונה, התפתחויות רפואיות).

מחקר גדול שנערך ב-2002 השווה את היסטוריית ההנקה של 50,000 נשים שחלו בסרטן השד, עם כמעט 100,000 נשים שלא חלו בו. המחקר התפרסם ב-Lancet, מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, בשנת 2002. באתר הארגון לחקר הסרטן בבריטניה נכתב כך (תקציר מתורגם במהירות):

 

ככל שנשים הניקו פרק זמן ממושך יותר לאורך חייהן, הסיכוי שלהן לחלות בסרטן השד – פחת. החוקרים לקחו בחשבון את גילה של האשה, האם היתה אחרי גיל הפסקת הווסת, מוצא אתני, מספר הלידות וגילן בזמן לידת התינוק הראשון. ההנקה הורידה את הסיכון לסרטן השד ב-4.3% עבור כל שנה של הנקה. יש גם ירידה של 7% בסיכון עם כל ילד שנולד.

על פי החוקרים, אם כל הנשים היו מניקות כל ילד למשך שישה חודשים נוספים, היו נחסכים 1,000 מקרי מוות מסרטן השד בבריטניה מדי שנה.

החוקרים משערים שממצאיהם מסבירים את ההבדל בין שיעורי הסרטן בעולם המערבי לבין אלה שבמדינות מתפתחות. במדינות מתפתחות, בדרך כלל יש לנשים ילדים רבים יותר, והן מניקות אותם תקופה ארוכה בהרבה. יפן, אגב, חריגה בשיעורי הסרטן הנמוכים שבה אף שהיא מדינה מתקדמת, ואחת ההשערות היא שהסיבה לכך היא שיעור הנקה של 90%.

 

אז מה עושים עם המידע הזה?

 

האם אשה צריכה ללדת יותר ילדים (או – ללדת בכלל) כדי להקטין את סיכוייה לחלות בסרטן כלשהו? האם עליה להניק – שנה, שנתיים, עשר – כדי להימנע מסרטן שד? כתבתי כבר בעבר, נשים לא מניקות בגלל מחקר כזה או אחר. אנשים לא מקבלים החלטות על בסיס רציונלי בלבד (וזה ניסוח עדין של דעתי). בכל זאת, נעים לדעת שאת עושה משהו טוב בשבילך ובשביל התינוק/ת שלך, ועוד בלי להתאמץ במיוחד.

ההנקה מצ'פרת נשים מניקות בדרכים ברורות ומיידיות יותר מאשר השערה מעורפלת בדבר העתיד, שלהן או של התינוקות שלהן. כשההנקה זורמת, כשהאשה בוטחת ביכולתה וביכולת הגוף שלה להזין את התינוק שלה, וכשהיא נמצאת בסביבה אוהדת הנקה – אלה תנאים אופטימליים להנאה עמוקה מן ההנקה. הנקה לא אמורה לכאוב ולהיות לא נוחה, והיא משחררת במוח הורמונים שגורמים לתחושה טובה. יש מעט מאוד מנגנונים ביולוגיים אחרים עם צ'ופרים דומים.

האם סרטן שד הוא עונש המוטל על מי שאינה מניקה? האם "מגיע" למישהי עונש שכזה? ברור שלא. אבל זה המצב כיום – מי שלא מניקה, מעלה את הסיכון שלה לחלות. זה לא איום, לא הפחדה, לא דמגוגיה. פשוט מידע, שאנשים לא מספיק מודעים לו. זו לא אמירה שיפוטית, מפני שהביולוגיה איננה שיפוטית. היא פשוט עובדת ככה. ואי אפשר לשנות את הביולוגיה באמצעות אידיאולוגיה.