מה באמת משותף לבן של ד"ר שפירא ולתאומים של פרופ' ראובני?

עד לפני כמה ימים הופיעו באנרים של פרסומות לסימילאק באתרי אינטרנט מרכזיים, ועליהם השאלה "מה משותף לבן של ד"ר שפירא ולתאומים של פרופ' ראובני?" התשובה היתה "סימילאק", ובבאנר הוסבר שסקר שנערך בין רופאי הילדים הראה שסימילאק הוא הבחירה המועדפת שלהם עבור משפחותיהם.

האמנם? נשמע מעניין. שלחתי פנייה אל שירות הלקוחות של סימילאק, דרך אתר החברה, וביקשתי פרטים. נעניתי במייל שבו התבקשתי להשאיר מספר טלפון זמין, וכך עשיתי. למחר התקשרה אליי ג'ודי, שהציגה את עצמה כדיאטנית בסימילאק, והתעניינה בחביבות במה אפשר לעזור.

ג'ודי התפלאה לשמוע שאני מבקשת לדעת פרטים על הסקר – כמה רופאים כלל, היכן ומתי נערך, ומה היו האופציות שנכללו בשאלון. הצגתי את עצמי כאמא עם רקע אקדמי שרוצה לדעת על מה מבוססת הפרסומת. החביבות שלה התחלפה במהירות בטון עוין כשביקשה לדעת למה אני מבקשת את המידע. בכל מקרה, היא פירטה את הנתונים הבאים: את הסקר ערכה חברת M.A.P, בקרב מדגם ארצי מייצג של רופאי ילדים, באוקטובר-נובמבר השנה.

ארצי – הכוונה שנערך בישראל? שאלתי.
ג'ודי לא ידעה לענות.
כמה רופאים נכללו בסקר?
מדגם מייצג, ענתה ג'ודי.
מה היו האופציות? אילו עוד סוגי תמ"ל נכללו?
גם את זה ג'ודי לא ידעה.
תוכלי לברר הלאה ולחזור אליי עם תשובות מפורטות יותר?
לא, היתה התשובה. אבוט, יצרנית סימילאק, היא חברת תרופות, ולא היו מסתמכים בפרסום על משהו לא רציני.
אוקיי, אז אפשר לקבל עוד פרטים על המשהו הרציני הזה?
לא.

זה בטח רק צירוף מקרים, אבל תוך כמה ימים כבר ירד הקמפיין הזה, וסימילאק מפרסמת באנרים אחרים.

אם מסימילאק לא יגיעו תשובות, אולי מגוגל? גוגל לא מצא לי חברת סקרים בשם M.A.P או כל פרט נוסף על הסקר, אבל מסתבר שקמפיין דומה של סימילאק כבר עורר מהומה קטנה בעבר: סימילאק בחרה לציין על אריזות איזומיל, מתוצרתה, שהמוצר הוא "הבחירה הראשונה של רופאים" (1st Choice of Doctors). מיד ג'ונסון, אחת החברות המתחרות, ניסתה ב-1999 למנוע את השימוש בביטוי זה, בטענה שהוא מטעה: גם אם על כל שני רופאים שמעדיפים סימילאק יש רק אחד שמעדיף אנפמיל (התמ"ל של מיד ג'ונסון) אין זה אומר שמדובר בהעדפה חזקה, ואין זה אומר שהבחירה נעשית מטעמים מקצועיים. בערכאה ראשונה הסכים בית המשפט עם מיד ג'ונסון, אך סימילאק זכתה בערעור והביטוי נשאר על אריזות המוצר.

בניו זילנד דווקא הסכימו עם מיד ג'ונסון, והתווית נחשבה לפרסום מוטעה.

מה באמת שואלים בסקרים כאלה? האם משווים בין כל סוגי התמ"לים הקיימים כיום בשוק? האם כוללים גם את ההנקה בין האופציות שהרופאים מתבקשים לבחור? ואם באמת יש יותר רופאים שבוחרים בתמ"ל כזה או אחר, וזה מה שנאמר בפרסומת, האם זה משפיע על שאר הצרכנים בבואם לבחור קופסה מן המדף? זה באמת משנה מה הרופאים אומרים על תמ"ל זה או אחר?

 

ועוד איך, והיצרנים יודעים את זה. באחת הרשומות הראשונות בבלוג ציטטתי את סמנכ"לית השיווק של סימילאק, שהסבירה בדיון של ועדת הכנסת מדוע החברות משקיעות כספים רבים כל כך כדי לזכות בבלעדיות על חלוקת התמ"ל שלהן ליולדות בבית החולים: "ממחקרים שערכנו במשך כמה שנים עולה, שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על בחירת הפורמולה, ובכלל זה על השימוש בפורמולה, הוא עצם העובדה שבית החולים משתמש בפורמולה לתינוקות. מבחינת האם בית החולים הוא גושפנקא מספיקה בשביל להגיד שאם בית חולים משתמש, אז גם אני יכולה לעשות את זה. במיוחד בבחירת המותג שמופיע בבית החולים. רוב האמהות שיוצאות מבית החולים משתמשות באותו מותג, ולא בכדי. זאת אומרת בית החולים משמש עדיין כגושפנקא מאוד משמעותית."


ועוד משהו שגוגל מצא לי. רון מאיו, מנכ"ל חברת מדיצ'י, יבואנית אופטימיל, בראיון לכלכליסט : "אני חושב שהשיווק הכי טוב מגיע מקופת חולים, בתי חולים, חוגי בית, שם התפוקה הרבה יותר גדולה," הוא אומר, ומוסיף, בעניין שיתוף הפעולה שלהם עם קופת חולים מכבי: "זה דבר שאמור להקפיץ אותנו."

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Inbaliya  ביום 7 בדצמבר 2009 בשעה 10:38 PM

    ואני לתומי חשבתי שהתקשרת לד"ר ראובני ולד"ר שפירא ושאלת אותם מה הם מקבלים מסימילאק תמורת הפרסום.

  • טובה  ביום 7 בדצמבר 2009 בשעה 11:32 PM

    שולחת בתפוצה לקולגות שלי.

  • אדית  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 5:37 AM

    כל הכבוד על הבדיקה , הבעייה היא שאנשים מקבלים כמובן מעליו כל מה שמתפרסם ו/או נכתב ולא שואלים את עצמם למה או האם זה באמת נכון
    במיוחד אם רופא אמר, זה נשמע קדוש.
    אפיץ את הכתבה שלך ברבים , תודה

  • כנרת  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 8:49 AM

    מה הייתה ההכרעה בניו-זילנד?

    (ותודה על העדכון (-: )

  • עדי  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 9:38 AM

    ענבליה – LOL
    ברור לי שהבחירה בשמות ראובני ושפירא היא לא מקרית, זה לא סתם שלא בחרו בשמות משפחה מזרחיים, וזה גם לא סתם שכתבו על בן ותאומים ולא על בנות.

    טובה ואדית – תודה!

    לגבי ניו זילנד לא הצלחתי למצוא פרטים רבים… ב-2000 נפתחה חקירה של ה-Commerce Comission
    לגבי השימוש בביטוי "הבחירה מס' 1 של רופאים" על אריזות איזומיל. הביטוי נחשב לביטוי מטעה על פי חוק הסחר ההוגן בניו זילנד. בעקבות החקירה סימילאק הסכימה למשוך את המוצר. (זה מה שכתוב באתר של IBFAN. אני מניחה שהכוונה היא שהם שינו את האריזה).

  • כנרת  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 9:55 AM

    המשפט שלמעלה "בניו זילנד דווקא הסכימו עם סימילאק" צריך להיות "בניו זילנד דווקא *לא* הסכימו עם סימילאק", לא?

  • נבט חיטה  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:14 AM

    די ממזמן שמשום מה לא נעניתי עליו.
    ביקשתי מאמרים שלך שמסבירים ומוכיחים את יתרונותיה של ההנקה. אני יודעת, יש שפע כאלה אבל צרחכה כאלה ממוקדים, מדוייקים, נהירים וברורים.
    כי יש בנות בפורומים שונים שבאמת לא משתכנעות ומבינות את יתרונות ההנקה.
    לא מטיפה אנוכי, רק רוצה להכיר לבנות שרק ילדו את נפלאות ההנקה ועד כמה היא תורמת לאם עצמה ובעיקר לרכה הנולד. שלא לדבר על הקשר בינהם.

  • כנרת  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:27 AM

    D:

    לנבט חיטה –
    אני בטוחה שאנחנו באות מאותו פורום נסער כרגע. אני חושבת שהטענה שהועלתה שם בימים האחרונים די נכונה בבסיסה: העלאת המודעות לקשיים שעלולים לצוץ בהנקה, לשגיאות ולדרכי פעולה נכונות בתחילת הדרך חשובה עכשיו הרבה יותר מהעלאת המודעות לנפלאות ההנקה. הרי מחקר על נפלאות ההנקה (בעיקר כזה שמנוסח 'נכון' ודן בסכנות האי-הנקה, ועוד יותר בעיקר כזה שמביא נתונים על-אמת, עד נתוני התמותה המזעזעים) מעורר כמעט רק אנטגוניזם בפורומים מינסטרימיים, וחבל. המחקרים האלה הם אחלה בשביל להפנות לרופאים, אחיות ושות', שיחשבו פעמיים לפני שהם הורסים הנקות בהינף יד מקצועית, אבל אני לא רואה תועלת בהבאתם להריוניות ואימהות צעירות מוצפות הורמונים ורגשות אשמה. רוב מתנגדות ההנקה שמצאתי, אפילו הנחרצות ביותר, הן כאלה שבפעם הראשונה ניסו ולא הצליחו. כלומר, עם קצת הכוונה בזמן הנכון הן היו היום תומכות הנקה נלהבות גם בלי ליידע אותן במחקרים שנועדו לאנשי מקצוע.

  • אלונה  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:31 AM

    ולתאומים של פרופ` ראובני זאת העובדה שלא בריאות ילדיהם היא שעומדת בראש!!!!

  • עדי  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:33 AM

    היי, מצטערת שלא עניתי בזמנו, לפעמים אני מוצפת במיילים ומתכוונת לענות כשיהיה זמן – ואז זה פשוט עובר לעמודים הבאים במייל ואני שוכחת…

    בכל מקרה, מהניסיון שלי, מחקרים לא עוזרים. כשאמא חוששת מלהניק בציבור, או כשהיא לא בוטחת ביכולת של הגוף שלה להמשיך ולגדל את התינוק גם לאחר הלידה, או כשאין לה סביבה תומכת, או כשבשתיים בלילה בביה"ח האחיות אומרות לה שאין לה מספיק חלב ושהיא מרעיבה את התינוק – כל המחקרים שבעולם לא יעזרו. המחקרים טובים לאנשי מקצוע ולמי שכבר נהנית מההנקה 🙂

    כדי לעודד נשים להניק אפשר לחזק את הביטחון שלהן כאמהות, לתמוך בהן ברגעים הקשים (לבוא עם סיר אוכל, להחמיא לה על האימהות שלה ועל התינוק, לפנות לה זמן כדי שתישן). אפשר להרגיע שרוב הקשיים הראשוניים עוברים, שכדאי מאוד להשקיע בייעוץ מקצועי אם הקשיים לא עוברים תוך יום-יומיים, ולהדגים אימהות שמחה עם התינוק היונק שלך.

    ובכל זאת לשאלתך המקורית, חדדי לי בדיוק מה את רוצה. כתבת "מאמרים שלך שמסבירים ומוכיחים" – לא ריכזתי מעולם מאמר כזה, למען האמת. יש הפניות למחקרים מעולים בהמלצות משרד הבריאות לתזונת תינוקות.
    יש הרשימה הזו, עם הפניות למחקרים:
    http://www.lllisrael.org.il/98302/עובדות-על-הנקה

    כתבי לי שוב במייל אם אוכל לעזור כרגע בחומר נוסף.

  • עדי  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:37 AM

    כנרת, נראה לי שזו לא הפעם הראשונה שאני נעזרת בעינך החדה…
    היה צריך להיות "הסכימו עם מיד ג'ונסון", לא עם סימילאק. תיקנתי. תודה רבה!

    אשמח ללינק לדיון הסוער 🙂

  • כנרת  ביום 8 בדצמבר 2009 בשעה 10:52 AM

    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1340-239-27417450,00.html
    חזרתי וקראתי בו ועכשיו נראה לי שהוא לא עד כדי כך סוער – בעיקר מגיבה בוטה אחת שבעצמה נבהלה מאוד ממה שכתבה. מה זה לעומת ההוריקנים שהיו לנו בעבר (-:
    שרשורי הפורומים האלה הביאו אותי להפנות אלייך בקשה לכתוב משהו לאותן אימהות מתוסכלות. להאיר את התסכול שלהן מהצד שלך.

    והתיקונים-בשמחה גדולה. זה טעם החיים שלנו, הייקים P:

  • נבט חיטה  ביום 9 בדצמבר 2009 בשעה 11:32 AM

    וואלה.. 🙂 אכן אותו פורום.
    דווקא לא התכוונתי ספציפית לדיון הנוכחי, אבל כן מתסכל אותי לראות נשים חכמות, נשיות, אמהות צעירות שמוצפות הורמונים ומוותרות על הנקה בגלל אותם מכשולים בהתחלה. בגלל שהן לא מרופדות בסביבה תומכת ובעיקר בגלל שלי זה קרה. ואני אישית לא התכוונתי לוותר. ממש נלחמתי לעבור את הכאב, את הדלקת, את הקושי של החודשים הראשונים. לא ימים כי אם חודשים עד שהכל הסתדר והתאזן וממש התאהבתי בהנקה.
    אז אולי לא ניסחתי נכון, לא במאמר רצוני כי אם במילים המוגשות בפשטות… אבל באמת מי שכבר חדורת ויתור כמו הרבה בנות שאני מכירה. אפילו קרובות משפחה שלא מתחברות כלל להנקה. שזה מערים עליהן קשיים וסירבול ורואות בזה סוג של שיעבוד.. לא יעזור כלום. ובטח שהן לא תשבנה ותקראנה משהו בנוסח "מה שלא ידעתן על יתרונות ההנקה"… 🙂 נו מילא.. חבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: