בעלות הברית הבלתי צפויות של חברות התמ"ל

בימים האחרונים עלתה לכותרות הצעות החוק של ח"כ דני דנון (ליכוד) לעידוד ההנקה, וכתמיד, כשעולה ההנקה לכותרות, מתלהטות הרוחות באמצעי התקשורת ובפורומים באינטרנט. במה מדובר? אם תאושר הצעת החוק של דנון, יוגבלו הקשרים המסחריים בין בתי החולים ויצרניות התמ"ל (תרכובות המזון לתינוקות).

כיום, בשום בית חולים בארץ לא נקנים התמ"לים בכסף. אחת לכמה שנים מוציאים בתי החולים מכרז ליצרניות התמ"ל, שמקבלות את הזכות לבלעדיות על מתן תוצרתן בבית החולים. החברות מרוויחות פרסום – שם ולוגו המוצר מופיעים על הבקבוקים. בתמורה מקבל בית החולים תמ"ל חינם, ובנוסף – תרומות ציוד, תקנים ועוד.

על פי הצעתו של ח"כ דנון, בתי החולים יקנו את התמ"ל בכסף, וגם ההנחה שיקבלו תהיה מוגבלת כך שהמחיר לא יפחת ממחיר עלות מינימלי (עלות הייצור של תמ"ל נמוכה מאוד יחסית למחירו לצרכן). חברות התמ"לים לא יוכלו להעניק טובות הנאה למוסדות בריאות או לעובדיהם (כגון תרומות של ציוד, אירוחים בבתי מלון לרופאים ולאחיות והטבות שונות ורבות שנפוצות כיום). הבקבוקים לא יישאו את שם/לוגו המוצר – הורים שירצו לדעת איזה תמ"ל הם מקבלים, יצטרכו לשאול את הצוות (ויקבלו תשובה). התינוקות יקבלו תמ"ל רק בתנאי שאמם חתמה על טופס המאשר זאת, והטופס יכלול מידע על "יתרונות ההנקה" ו"מידע על התופעות והמחלות שההנקה מקטינה את שכיחותן". במקרים שההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית, לא יהיה צורך בחתימה על הטופס. לאחר חתימה על הטופס, תקבל האם מידע על מתן תמ"ל והכנה נאותה שלו.

זה מה שיש בהצעת החוק. מה אין בה? לא כפייה של ההנקה, לא איסור על האכלה בתמ"ל. למרבה הצער, אין גם חיוב של בתי החולים להעניק ייעוץ הנקה הולם ליולדות המעוניינות בו. יש בו הרחבה של המידע הניתן להורים והרחבה של זכות הבחירה.

מי עלול להפסיד מן החוק הזה? בראייה לטווח קצר – בתי החולים, שיאבדו את התרומות שקיבלו בעבר. לא נורא: בטווח הארוך ההצעה יכולה לחסוך הוצאות רפואיות רבות שנגרמות למערכת הבריאות כאשר תינוקות אינם יונקים. לפי נתונים מארה"ב, כל תינוק שאינו יונק עולה למערכת הבריאות בממוצע כמה מאות דולרים בשנה (חשוב לציין שמדובר בממוצע סטטיסטי: יש תינוקות שיזדקקו לטיפולים רפואיים רבים וכאלה שלא יזדקקו לטיפולים כלל).

הנפגעות העיקריות יהיו כנראה חברות התמ"לים, המגלגלות מאות מיליונים בשוק של צרכנים שבויים – חלק גדול מן ההורים שקיבלו תמ"ל מסוג מסוים בבית החולים, ימשיכו להשתמש באותו סוג גם לאחר השחרור מבית החולים ולמשך חודשים ארוכים או אף שנים.

בדיונים שנערכו לפני כמה שנים לקראת הצעת חוק דומה, שנפלה בסופו של דבר, אמרה סמנכ"לית השיווק של אחת מיצרניות התמ"ל את הדברים הבאים: "ממחקרים שערכנו במשך כמה שנים עולה, שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על בחירת הפורמולה, ובכלל זה על השימוש בפורמולה, הוא עצם העובדה שבית החולים משתמש בפורמולה לתינוקות. מבחינת האם בית החולים הוא גושפנקא מספיקה בשביל להגיד שאם בית חולים משתמש, אז גם אני יכולה לעשות את זה. במיוחד בבחירת המותג שמופיע בבית החולים. רוב האמהות שיוצאות מבית החולים משתמשות באותו מותג, ולא בכדי. זאת אומרת בית החולים משמש עדיין כגושפנקא מאוד משמעותית." אני חוזרת: הדוברת היתה סמנכ"לית השיווק של אחת מחברות התמ"ל.

אפשר לצפות, אם כך, שהחברות יעשו כל שביכולתן כדי לטרפד את היוזמה, מה שאכן הצליחו לעשות בהצעת החוק של ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, לפי כמה כמה שנים. אבל בינתיים, באופן פרדוקסלי, הקולות המתנגדים הם של אמהות רבות, חלקן אמהות מניקות בעצמן ותומכות בהנקה.

משרד הבריאות בהמלצותיו לתזונת תינוקות ופעוטות כותב: "על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, הנקה בלעדית עד לתום החודש השישי לחיים ולאחר מכן המשך ההנקה בתוספת מזונות משלימים עד גיל שנתיים ויותר, היא השיטה האופטימלית להאכיל תינוקות ופעוטות". רוב האמהות רוצות ומתכננות להניק לפני הלידה, לא רק בגלל העניין הבריאותי, אלא מתוך הנעה פנימית יותר, לא שונה בהרבה מן ההנעה שגורמת לחתולה ברחוב, ללווייתנית בים או לעטלפה של העץ, לרצות להניק. להבדיל משאר היונקים בטבע, רבות מן האמהות נתקלות בקשיים שלאחר הלידה.

נכון, בבתי החולים כיום אין עדיין תמיכה אופטימלית בנשים שמעוניינות להניק, אם כי משרד הבריאות פועל במרץ לשינוי המצב. נכון, יש פרדוקס בלתי ניתן לגישור בין הרצון והצורך של תינוקות לינוק לבין הרצונות והצרכים של אמהות, שזכותן לבחור אחרת. וכל הנושא טעון רגשית במידה שמקשה מאוד על דיון כלשהו. אבל אפשר לנסות ולהבין איך פועלים המנגנונים הכלכליים והתרבותיים, ולשבח אנשים כמו ח"כ דנון, שמנסים להיאבק בגופים מסחריים חזקיים לטובתם של תינוקות והוריהם.

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כנרת  On 18 ביולי 2011 at 12:53 PM

    הו, כמה דברים יש לי לכתוב.
    ראשית, אני כמובן מסכימה עם כל מילה.
    אני תוהה מה ידוע לך על הקשר של חברת טבע לעניין. האם הם חלק מהכוחות שדחפו את החוק? אינטרס מסחרי? הכצעקתה?
    לגבי הפסקה החמישית: כתבת "כל תינוק שאינו יונק עולה למערכת הבריאות בממוצע כמה מאות דולרים בשנה" – אבל כמה יעלה תינוק יונק? מה היחס ביניהם?
    הקול הקטנוני שלי מציע לגבי אותה פסקה גם לתקן ל"תינוקות אינן יונקות" (-; , וגם להסדיר שם את עניין הסוגריים הפותחים והסוגרים.
    גם בנוסח של החוק יש כמה דברים שמקוממים אותי, אבל די לקטנוניות. אם הוא אכן יעבור (בזכות הלוביסטים של חברת טבע?) זה יהיה עוד צעד קטן ונכון בדרך ארוכה.

    • כנרת  On 18 ביולי 2011 at 1:15 PM

      ועוד ניסיון אחד להבין איך המערכת פועלת:
      לפני כמה חודשים התכנסה ועדת הכנסת לפניות הציבור לדון בהצעה שמחירי התמ"ל יהיו בפיקוח. בין השאר קראה שם חברת הכנסת מהליכוד מירי רגב לבדוק את ההסדרים של חברות התמ"ל עם בתי החולים. האם הצעת החוק הנוכחית השתלשלה מאותה ועדה, או שהקרבה בין האירועים (בזמן ובמפלגה) מקרית?

    • adiyotam  On 19 ביולי 2011 at 12:07 PM

      אין לי מושג אם טבע קשורים לעניין או לא. גם אם כן, לי אין בעיה עם זה. אין לי מניות לא בטבע ולא אצל היצרנים האחרים 🙂 ואם כן, אז מה? כל כך הרבה דברים קורים בגלל אינטרסים כלכליים, אז כאן לפחות יהיו הורים ותינוקות שירוויחו מהתחרות הזו.

      הנתונים הם בהשוואה לתינוקות יונקים. המחקר המדובר – http://pediatrics.aappublications.org/content/103/Supplement_1/870.abstract בדק שלושה גורמים בלבד (מחלות בדרכי הנשימה התחתונות, דלקת האוזן התיכונה ומחלות מעיים) בקרב 1000 תינוקות שלא ינקו כלל, בהשוואה לאלף שינקו הנקה בלעדית למשך שלושה חודשים לפחות, לאורך השנה הראשונה ותוך ניטרול גורמים מערפלים. ההבדלים בין שתי הקבוצות הסתכמו ב-2033 יותר ביקורי רופא אצל הלא-יונקים, 212 יותר ימי אשפוז, ו-609 יותר מרשמי תרופות. ההערכה היא עלות של 331-475$ יותר בהוצאות רפואיות על כל תינוק שלא יונק. רק לשלושת המצבים האלה.

      תיקנתי, תודה 🙂
      ואין לי מושג אם יש קשר או לא.

      • כנרת  On 20 ביולי 2011 at 9:30 PM

        הבנתי, תודה רבה על הפירוט.
        אני מקווה שזה לא הופך כבר להצפה מוגזמת – עוד שאלה אחת: בסוף הפוסט כתבת שמשרד הבריאות פועל במרץ לשינוי המצב. זה מאוד משמח. למה הכוונה? שיהיו יותר תקנים ליועצות מוסמכות? אפשר לקרוא על זה איפה שהוא?

  • ימימה  On 21 ביולי 2011 at 9:16 PM

    ברור שזה חוק חשוב מאוד, וצריך לברך על היוזמה. עם זאת, אני חושבת שיש מצב של פגיעה כשבתי החולים לא ערוכים לזה מבחינת תמיכה מספקת וביות. כדי לעודד הנקה חייב להיות קודם כל ביות מלא. ויועצות הנקה כל הזמן במחלקה. ואז החוק נכנס בדיוק במקום הנכון. בינתיים המצב מאוד לא אופטימלי.

  • danatavor  On 25 ביולי 2011 at 2:56 PM

    קודם כל זו התחלה טובה. טובה מאד. הרי זה מרתיח שחברות משווקות ומרוויחות על חשבון הבריאות של דור שלם או לפחות אחוז גבוה ממנו.
    ובקשר לרצון של האימהות שאי אפשר ממש לדון בו, בכל זאת אני מאמינה שהפצת אינפורמציה כמו שאת עושה פה בבלוג ובעוד דרכים רבות יכולה להשפיע על הרצון או אי הרצון של האימהות. לפעמים חסר להן הידע וההבנה של עצמת הנזק, במיוחד שבתי החולים, רופאים ואחיות ברי סמכות ואוחזי השררה הם אלה הממליצים.
    אז תודה על העבודה שאת עושה.

  • אורי זילברשטיין  On 10 באוקטובר 2011 at 6:54 PM

    כל הפוליטיקה הזו עושה בלאגן… רק שנפיל את כל המערכת כולה כמו שהיא, אנחנו באמת נוביל לשינוי אמיתי ולא על ידי כל השינויים בתוך המסגרת הקיימת אי אפשר לתקן מערכת שדפוקה מהשורשים שלה צריך לגדוע את העץ

  • זדה  On 31 בינואר 2012 at 3:06 PM

    הייתי מאוד בעד החוק עד שראיתי את הטופס המדובר (מובא כאן http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4161421,00.html ) – ואני חייבת להודות שהוא מחריד אותי.
    חשבתי שמדובר על הסכמה למתן תמ"ל. מה פתאום ויתור על הנקה? השתגעתם? למה להכניס ליולדות לראש שזה הכול או לא כלום והן חייבות להחליט עכשיו?
    זה מרגיז אותי מהרבה בחינות, אבל את רובן אני לא יודעת להסביר במילים ברורות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: