Category Archives: הצילו, העולם השתגע

על תמ"ל כשמפו ועל טוקבקיסטים כקובעי מדיניות

הפוסט הזה נכתב, כצפוי, בעקבות המכתב שהיה ונעלם, זה שהיה אמור לשנות חלק מנוהלי שיווק התמ"ל בארץ.

משרד הבריאות לא המציא את נושא המגבלות על שיווק ופרסום תמל. לפני כ-30 שנה נוסח קוד אתי לשיווק תמ"ל ואומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. הסיבה לכך היתה ש"הזנה לא נכונה של תינוקות עלולה להוביל לתת-תזונה, תחלואה ותמותה, ומנהגי שיווק בלתי הולמים של תמ"ל, כל מזון אחר המהווה תחליף לחלב אם ומוצרים נלווים – עלולים לתרום לקיום בעיות אלה בבריאות הציבור". לא אני כתבתי את המילים האלה – זהו ציטוט מן הקוד, שישראל חתמה עליו כבר לפני עשרות שנים, והעתקתי אותו מאתר משרד הבריאות.

לאורך השנים עוגנו בחוקי המדינה כמה סעיפים מתוך הקוד. למשל, האיסור על שימוש בתמונות של תינוקות על קופסאות התמ"ל. תמונות כאלה יכולות להופיע על אריזות שמפו לתינוקות, למשל, אבל על אריזות תמ"ל – לא. מדוע? כי תמ"ל איננו מוצר רגיל. יש לו השפעה על תת-תזונה, תחלואה ותמותה של תינוקות. קשה לשמוע, אבל כך הדבר, והאמירה הזו היא לא בהתייחס לאסונות רמדיה למיניהם, אלא גם בעקבות שימוש נאות בתמ"ל העומד בתקן.

מחוץ ליקום המקביל שבו הטוקבקים משנים את חוקי המציאות ושבו אנשי מקצוע פועלים בניגוד גמור לידע המדעי המבוסס על עובדות, נגמר כבר מזמן הוויכוח אם התמ"ל באמת נחות מחלב האם ובצורה ומשמעותית. גם חברות התמ"ל עצמן מציינות על האריזות ש"חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוקך". די להציץ בטבלה שבתמונה ( ובקישור – פורמט קריא יותר)

מה יש בחלב אם, ומה יש בתמ"ל?

מה יש בחלב אם, ומה יש בתמ"ל?

, המפרטת את העשרות הבודדות של מרכיבים בתמ"ל, לעומת למעלה מ-200 מרכיבים בחלב אם, כדי להבין שהמוצר הזה הוא מוצר חסר (בלמעלה מ-150 מרכיבים), ולכן ברור שיש לו השפעה על התפתחותם ובריאותם של תינוקות.

אבל תופעות הלוואי אינן ברורות כמו קרניים וזנב ירוק, ולא כל תינוק שאינו יונק נפגע ממנו באופן ברור לעין, ושניתן בקלות לקשר בינו לבין התוצאה. כשאיננו יודעים מהו הפוטנציאל האמיתי של כל תינוק, איננו יודעים עד כמה נפגע אותו פוטנציאל עקב תזונתו. ההבדלים האלה נראים רק כשמשווים בין אוכלוסיות יונקים לאוכלוסיות לא יונקים – והם נצפו כבר באלפי מחקרים. אבל מנקודת המבט של הורים שאינם עוסקים במקצועות הבריאות ואינם קוראים מחקרים, קשה מאוד להאמין שמוצר אבקתי לבן תמים למראה, ארוז באריזה נאה וממלא מטרים על מטרים של מדפים בכל מרכול, יכול להזיק. עצם המראה הזה משפיע על תפיסת הציבור – שהרי לא יכול להיות, לא ייתכן, בלתי נתפס שמוצר מזיק הוא נגיש כל כך לציבור.

למזלנו, יושבים במשרד הבריאות לאורך השנים אנשים חכמים, טובים ומנוסים, שחקרו נושאים אלה לעומק ומבינים בהם היטב. פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, החתום על המכתב שיצא אל חברות התמ"ל, הוא אחד מהם, וכבר שנים שהוא פועל ומשפיע בתחום קידום ועידוד ההנקה. הוא ואחרים במשרד הבריאות דאגו להכשרת אחיות כיועצות הנקה והעסקתן בבתי החולים, להגבלות על פרסום תמ"ל וחלוקת דוגמיות במוסדות בריאות, ועוד. נכון שהדרך עוד ארוכה, אבל כיועצת הנקה וכאמא לבת 16, אני רואה את השינויים העצומים שהתחילו במדינה בזכותו ובזכות שכמותו.ו

בכן, מה קרה עם המכתב שנגנז? לאורך השנים חברות התמ"ל מציעות מבצעים והנחות. המטרה כמובן איננה רווחת הציבור: להבדיל משמפו או חיתולים, תמ"ל נחשב למוצר בעל נאמנות גבוהה, אם להשתמש בשפת אנשי השיווק. כששואלים אותי איזה תמ"ל עדיף, אני תמיד אומרת, "תקנו מה שבמבצע – ההבדלים לא באמת משמעותיים", אבל רוב ההורים לא ממהרים לעבור בין הסוגים כל עוד הילד מגיב טוב לסוג תמ"ל מסוים, ואם מבצע מסוים משך אותם והילד ממשיך להגיב טוב – יישארו עם אותו סוג עוד זמן ממושך, מה שכמובן משרת את היצרנים שיזמו את המבצע.

הגבלות על שיווק תמ"ל אינן נובעות מתוך רצון לכפות הנקה על מי שאינה רוצה בכך, ליצור רגשות אשמה בקרב הורים על בחירתם, או להעניש אותם על בחירה זו. מבחינות רבות, תמ"ל הוא תרופה: הוא מוצר שיכול להציל חיים, מוצר שטוב שקיים לטובת הזקוקים לו, מוצר שיש לו תופעות לוואי עבור חלק מצרכניו, חלקן חמורות. ועליו לעמוד בכללי שיווק המתאימים לתרופות ולא לשמפו. בדיוק כפי שלא נראה מבצעים על אקמול או אנטיביוטיקה. המגבלות שחלות על שיווק תרופות אינן לרעת הציבור אלא לרווחתו. אם תרופות היו מוצר שמפורסם ומשווק במבצעי 1+1, היה מתקבל הרושם שאלה מוצרים נייטרליים ונטולי תופעות לוואי, שמתאימים לשימוש יומיומי, גם אם הצורך בהם איננו ברור ומובהק.

תמ"ל כיום הוא עסק יקר מאוד. על פי נתוני אחת מחברות התמ"ל, תינוק שאינו יונק צורך 100 קופסאות תמ"ל של 400 גרם בשנה הראשונה – מדובר בכ-4,000 שקלים לשנה. אבל העלות הגבוהה היא בגלל מתח רווחים עצום: עלות הייצור של תמ"ל נמוכה, אבל החברות מגלגלות את העלויות האחרות – פרסום עצום בכל כלי התקשורת וקניית הזכות להעניק חינם את התמ"לים בבתי היולדות – על הציבור. משרד הבריאות פועל כיום גם לרגולציה (הנחוצה מאוד) על מחירי התמ"ל.

עד כאן לנסיבות שהובילו למכתב.

וכאן נכנסה לתמונה שרת הבריאות הטרייה.

טוב מאוד שמישהו לקח על עצמו את הנהגת המשרד הקשה הזה, וכל הכבוד ליעל גרמן שהתגייסה למשימה. יחד עם זאת, עצם ההתגייסות אינה פוטרת אותה מעמידה בקריטריונים מקצועיים ואתיים.שרת הבריאות החדשה, שאין לה רקע מקצועי ברפואה, שמעה על המכתב שהוציא פרופ' גרוטו, ונחשפה להמוני טוקבקים ולפניות נזעמות של ארגונים שונים. המחאות האלה מוכרות ונשמעות שוב ושוב, כתגובה רפלקסיבית, בכל פעם שמשרד הבריאות עושה צעד לקידום ההנקה. והשרה, הקשובה לרחשי לבו של העם, במקום לקיים ישיבה מסודרת ורצינית עם אנשי המקצוע שיזמו את המכתב, לשמוע מהם את הרקע והסיבות – שלפה מן המותן תוך שעות ספורות את ביטול הסעיף שהקפיץ את הטוקבקיסטים.

מודעות לרחשי הלב של הציבור היא דבר רצוי ומבורך, כמו גם הקשר הבלתי אמצעי עם הבוחר. אבל נבחר ציבור לא יכול לנהל סדר יום ציבורי ללא למידה מקצועית של הנושא שעליו הוא מופקד. בהתבטאויותיה השתמשה השרה שוב ושוב במונח "תחליף חלב". לחלב אם אין תחליף. משרד הבריאות טבע כבר לפני שנים את המלה "תמ"ל" (תרכובת מזון לתינוקות) ואוסר על השימוש ב"תחליף חלב" בפרסומות התמ"ל. השרה אינה יודעת אפילו את זה. עוד הגדילה עשות וסיפרה (בתכניתם של בן כספית והילה קורח ברדיו 103FM) שבלידה הראשונה שלה לא יכלה להניק, ובשנייה כבר לא רצתה. ובאותה נשימה ציינה שהמשרד מעודד הנקה ושזהו נושא של בריאות הציבור.

אין לבוא חשבון עם השרה על הבחירה האישית שעשתה. יש לבוא חשבון איתה על כך שכשרת הבריאות, שאמורה להוות מודל לציבור, היא משתפת את כולנו בחוויותיה האישיות, הנוגדות את המלצות משרדה. למה הדבר דומה? לכך שיו"ר "בטרם" יצהיר שעל הורים לחגור את ילדיהם בכיסאות בטיחות, ומיד יציין שאת ילדיו שלו לא חגר.

כן, זכותה של כל אשה לבחור אם להניק או לא, אבל אי אפשר לשנות את הביולוגיה באמצעות אידיאולוגיה. כמו שאמרה ד"ר מרים לבוק, רופאה בכירה, מדענית ופמיניסטית פעילה, "אם את מקבלת מידע מוטעה, הבחירה שלך היא לא בדיוק בחירה חופשית". והמידע שלפיו תמ"ל הוא מוצר תמים ונטול תופעות לוואי – הוא מידע מוטעה. התבטאות כזו מצד שרת הבריאות בתפקידה הרשמי מחלישה את המעמד המקצועי של אנשיה, נכנעת לגחמות הציבור, וחסרת אחריות.

מד חלב אם. מי (לא) צריך את זה?

לאורך השנים שמעתי אינספור פעמים את האמירה המחויכת, "השד לא שקוף ואין עליו קווים קטנים, אז אי אפשר לדעת כמה בדיוק התינוק אכל בהנקה". וגם חזרתי עליה בעצמי, יחד עם ההמשך: "אבל יש דרכים לדעת אם אכל מספיק או לא מספיק".

והנה, עוד מעט יוצא לשוק מכשיר שאמור לפתור בדיוק את ה"בעיה" הזו, של אי ידיעת הכמות המדויקת שתינוק ינק: מניחים את המכשיר על השד לפני ואחרי ההנקה, והופ, יש לנו נתון, ואפילו אפשר לעקוב לאורך היום אחרי הנתונים המצטברים, לראות כמה זמן ארכה הנקה מכל זמן, כמה זמן עבר מההנקה הקודמת, ואפילו להעלות הכל למחשב בטבלאות מסודרות. פתרון קסם? אז זהו, שלא.

אני לא יודעת הרבה על הטכנולוגיה במכשיר הספציפי הזה, אבל אם אכן היא תלויה בהשוואה בין מלאות השד לפני ואחרי ההנקה, יש כאן פוטנציאל גדול לחוסר דיוק. אנשים נוטים לחשוב על השד כבעל מנגנון דומה לזה של הניאגרה בשירותים: השד מתמלא, ואז בהנקה החלב יורד, ובסיומה הוא מתחיל להתחדש. אבל ייצור החלב נמשך גם תוך כדי ההנקה: מרגע שהתינוק מתחיל לינוק, גם כשאמא מרגישה שהשד מלא, חלב נוסף מתחיל להיווצר. מנגנון שמודד לפני ואחרי מפספס את הכמות שעוברת אל התינוק תוך כדי.

ובואו נניח שהמכשיר הזה, או אחר שיפותח בעתיד, יכול למדוד בדיוק של מיליליטר כמה התינוק ינק. האם נפח הוא כל הסיפור? ממש לא. בדרך כלל כשאמהות מניקות משני הצדדים, בצד אחד יש יותר מבשני. בתמונה המצורפת רואים בקבוקי חלב שנשאבו במקביל משני השדיים. התמונה אמנם לא חדה מספיק, אבל אפשר לראות שבימני כמות גדולה, אך שכבת שומן דקה יחסית. בבקבוק השני – נפח חלב קטן יותר, אבל הרבה שומן. איפה יש יותר קלוריות? זה לא משנה. בהנקה יעילה התינוק מקבל את הנפח הרצוי ובהרכב המושלם.

מי קובע כמה התינוק אמור לאכול? קחו כמה אנשים בני אותו גיל ובאותו משקל. האם כל אחד מהם אוכל אותה כמות? בבוקר, בצהריים ובערב? יום אחר יום? תינוקות הם לא מכונה, והצרכים שלהם מורכבים. לפעמים הם זקוקים ליותר חלב, לפעמים לפחות.

יש כ-3,000 מינים של יונקים בטבע, ואצל כולם ההנקה היא מנגנון בסיסי וחזק מאוד, אחרת לא היינו מגיעים עד הלום, בלי מדידות ומשקלים. אשה צעירה, בריאה, שילדה תינוק בריא, במועד, במשקל תקין ובלי אירועים חריגים בלידה, כמעט תמיד תוכל לספק את כל צורכי התינוק שלה, בדיוק כמו שסיפקה אותם בזמן ההריון.

ומה יקרה אם אמא תראה שלפי נתוני המכשיר, התינוק שלה אכל פחות מן הצפוי? האם היא תחשוב שהמכשיר טעה? ומה היא תענה לכל מי ששואלים אותה, אם יש לה מספיק חלב? "המכשיר אומר שלא אבל אני מרגישה שכן"?

ואם אמא חושבת שיש בעיה, בצדק או שלא בצדק, מה היא תעשה עם הנתון הזה? אני מניחה שלא מעט תינוקות יקבלו תוספות, אם יש צורך או לא והנקות רבות יסתיימו במפח נפש. מחירו של המכשיר 700 שקל. אחרי שהורים דואגים ואוהבים כבר "השקיעו בהנקה" 700 שקל, הסיכוי שיפנו לקבלת ייעוץ בתשלום נוסף של כמה מאות שקלים איננו גבוה.

מה קורה במפגש עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC? נוהל מקובל הוא שהיועצת מקבלת מן האם מידע מקיף על מצבה הבריאותי, ההיסטוריה ההורמונלית והמיילדותית שלה, ועל התנהלות ההנקה מאז הלידה. יועצות רבות ישקלו את התינוק לפני ואחרי ההנקה כדי לראות כמה חלב ינק. האמא תקבל כלים לזיהוי סימנים לכך שהתינוק יונק היטב ומקבל מספיק חלב. ובעיקר: אם יש בעיה, היא תקבל המלצות ותכנית עבודה לשיפור המצב, בעזרת תוספות או בלעדיהן, לפי הצורך.

והאם יש דרך פשוטה לדעת אם התינוק ינק "מספיק" או "לא מספיק"? בהחלט. במאמר שבקישור אפשר לקרוא על כך. ובהחלט כדאי להיות במעקב משקל בטיפת חלב, ואפשר גם למקם את התינוק בעקומות הגדילה העדכניות יותר, של ארגון הבריאות העולמי.

הורות היא לא עניין למספרים מדויקים אלא לתחושות של הלב. כמה חיבוקים צריך לקבל תינוק כל יום? כמה נשיקות? כמה זמן הוא צריך להיות על הידיים? כל כמה זמן צריך לעשות לו פרצופים מצחיקים או לשיר לו שירים? האפליקציות, המכשירים והרישומים יכולים להיות מועילים מאוד כשיש בעיה, ובשימוש של אנשי מקצוע. ההורים צריכים לסמוך יותר על תחושות הבטן שלהם, על הקשר הישיר עם התינוק, על האינטואיציות ועל מראה העיניים. חיתולים שמתמלאים, בגדים שנעשים קטנים, קפלים בירכיים, תפוחים בלחיים, תינוקות רגועים וחייכנים – כל אלה הם אמצעים מדויקים ומהנים הרבה יותר מאשר מכשירים ורישומים.


תמונה

סוס טרויאני בקופסת תמ"ל

הנה שי מקורי לחג: ארגון "חסדי נעמי", העוסק כל השנה באיסוף מוצרי מזון לנזקקים, משתף פעולה גם השנה עם חברת מטרנה: הצרכנים מוזמנים לשלוח כפיות מדידה של תמ"ל או אריזות דייסה מתוצרת מטרנה, והחברה מצדה תתרום אחד ממוצריה תמורת כל ארבע כפיות/אריזות דייסה. לכאורה, יוזמה מבורכת: חברה מסחרית תתרום מוצרים, חסדי נעמי תעביר למשפחות עם תינוקות ופעוטות, והציבור ששולח כפיות/אריזות ירגיש טוב עם עצמו. כולם מרוצים?

אולי. אבל לא צריכים להיות.

כמו שכבר כתבתי פעם בהקשר של חלוקת תמ"ל, אין ארוחות חינם. קופסאות התמ"ל המחולקות לנזקקים הן סוס טרויאני. הן מציגות מצג שווא של האכלת רעבים. בפועל, זמינות התמ"ל מעודדת הפסקת הנקה, אם התינוק התחיל את חייו כשהוא יונק, או הימנעות ממנה מראש. חלוקת תמ"ל חינם על ידי ארגוני צדקה מעודדת את התפיסה השגויה שתמ"ל הוא מוצר מזון תמים ובטוח. הוא לא. תשאלו את משרד הבריאות.  

טוב היה אם "חסדי נעמי" היתה מעודדת שיתוף פעולה עם נשות המקצוע, כדי שאמהות נזקקות יוכלו לזכות בייעוץ הנקה, דבר שהיום הוא נחלתן הכמעט בלעדית של בנות המעמד הבינוני והגבוה. תינוק שאינו יונק יצרוך כמאה קופסאות תמ"ל של 400 גרם בשנה הראשונה בלבד (נתון שנמסר בידיעה עיתונאית ע"י סימילאק לפני כמה שנים). קופסה אחת עולה 40-30 שקל, כמדומני. תקציב התמ"ל השנתי של משפחה עומד על כמה אלפי שקלים בשנה. הרבה כסף. וזה עוד לפני שדיברנו על הוצאות רפואיות, שגבוהות יותר הן עבור תינוקות שאינם יונקים והן עבור האמהות הלא-מניקות, ועל ימי מחלה. ועל הקשר בין האם לתינוק, הנתמך ומתחזק בזכות ההורמונים של ההנקה ובזכות המגע התכוף בין השניים. תרומת קופסת תמ"ל אחת או שתיים תחסוך למשפחה כמה עשרות שקלים בטווח הקצר, אך עלולה להביא איתה הוצאה של כמה אלפי שקלים בטווח הארוך. אז איפה הצדקה והחסד כאן?

האם בראש מטרנה עומדים נציגים מל"ו הצדיקים, וזו הסיבה לקמפיין? כנראה שלא. במטרנה יודעים מה הם עושים: במחיר כלכלי נמוך ביותר (תמ"ל הוא מוצר זול מאוד ליצרנים. המחיר נובע בעיקר בגלל ההוצאות על פרסום ושיווק). הם זוכים לפרסומים בכלי התקשורת המשפרים את דימוי החברה, ומגדילים צריכת מוצריהם על חשבון המתחרים, מצד הציבור המעוניין לתרום. מי שרוצה לתרום מטעמים טהורים עושה זאת ללא הודעות לעיתונות, ובלי קשר לעידוד צריכת מוצרי מטרנה ע"י התניית התרומה במשלוח הוכחות קנייה.

מהן הסיבות העיקריות להפסקת הנקה או להימנעות מהנקה?

  1. בחירה חופשית. אני מאוד בעד בחירה חופשית. אבל כפי שאמרה ד"ר מרים לבוק, מרצה לבריאות האם והתינוק באוניברסיטת צפון קרולינה, "אם את מקבלת מידע לא מדויק, הבחירה שלך היא לא ממש חופשית". לאמהות יש מעט מאוד מידע על הרכב התמ"ל. בהדרכת הבוקר הקבוצתית שאני מעבירה כיועצת הנקה בבי"ח ליס אני שואלת הרבה פעמים את האמהות אם הן יודעות מהו המרכיב העיקרי בתמ"ל. מעטות האמהות שיודעות את התשובה, אף שלמעלה מ-70% מן התינוקות מקבלים תמ"ל בימים הראשונים שלאחר הלידה (כמעט תמיד שלא לצורך). איש לא טורח ליידע את האמהות מה יש בתמ"ל, מהן הסכנות הכרוכות בו, מהן ההשפעות האפשריות על ההנקה ועל התינוק שלהן. מן הסתם, גם לקופסאות התמ"ל שיחולקו למשפחות נזקקות לא יתלווה המידע הזה. חלק מן האמהות, היו מחליטות אחרת אם היו מקבלות מידע מלא ואמין על השלכות ההחלטה שלהן. כמובן, ישנן אמהות שיודעות ומודעות ובכל זאת בוחרות לא להניק או להניק באופן חלקי. האם במקרה זה על ארגוני הצדקה והציבור התורם לשתף פעולה עם הבחירה הזו?
  2. סיבות רפואיות שמונעות מן האם להניק (כגון קבלת תרופות שאינן מותרות בהנקה, או בעיה גופנית בלתי פתירה בייצור החלב). במקרה זה, התמ"ל הוא תרופה מצילת חיים, וככזו, מן הדין היה שהמדינה תסבסד או תממן אותו – מה שלא יקרה, כמובן, בעתיד הנראה לעין. אך בעיות כאלה נמצאות באחוזים בודדים בלבד ואינן מצדיקות קמפיין נרחב לתרומות.
  3. חזרה לעבודה/לימודים: אכן, נושא כאוב. לא פשוט לחזור לעבודה ולהמשיך בהנקה. חופשת הלידה עומדת כרגע על 14 שבועות, כשמנגד, הנקה מלאה ובלעדית מומלצת למשך כחצי שנה. יחד עם זאת, אם כל או רוב התינוקות היו ניזונים מהנקה מלאה ובלעדית לאורך כל חופשת הלידה, כבר היה מצבנו טוב בהרבה, וחלק גדול מן האמהות היו מצליחות למצוא את הדרך להמשיך בהנקה בעזרת מידע ותמיכה (ראו הסעיף הבא).
  4. היעדר מידע ותמיכה, מקצועיים וחברתיים, מה שמביא להפסקת הנקה מוקדמת או לשילוב תמ"ל בתזונת התינוק. זו הסיבה המרכזית לכך שתינוקות רבים אינם יונקים, או יונקים תקופה קצרה. האימהות ברובן מעוניינות להניק (על פי סקרים בקרב נשים בהריון ועל פי השיעור הגבוה של אמהות שמתחילות להניק בימים שלאחר הלידה), ולו היה ייעוץ הנקה איכותי וזמין 24 שעות במחלקות היולדות בבתי החולים ובקהילה, היינו רואים שיעור גבוה בהרבה של תינוקות יונקים. תמיכה מתמשכת (לא רק בחודש הראשון), עידוד ההנקה בחברה ואיסור על פרסום תמ"ל – כל אלה הם צעדים שהיו גורמים לשת"פ של מטרנה ו"חסדי נעמי" להיות מיותר. עדיף לדאוג למזון לאמהות (ורצוי כזה שאינו תעשייתי, מעובד ומיובש לאבקה), עדיף לסבסד ייעוץ הנקה שיחסוך למשפחות אלפי שקלים בשנה, מאשר להסתפק בתרומה זעומה של מזון נחות לתינוקות.

אפשר לטעון, הכל טוב ויפה, אבל בפועל, יש תינוקות ופעוטות שאינם יונקים במשפחות נזקקות. אותם לא מעניין לקדם אג'נדה בריאותית או אחרת, הם זקוקים לתמ"ל, ואם מטרנה מתגייסת לעניין, למה למנוע זאת ממנה? כאן נכנסים השיקולים לטווח הקצר למול אלה של הטווח הארוך. השת"פ הנוכחי יסייע לכמה תינוקות, ומנגד, ימשיך לפגוע בתינוקות רבים שעדיין לא נולדו, כחלק מהלגיטימציה החברתית הניתנת לאי-הנקה של תינוקות.

יש דרכים אחרות לעזור למשפחות נזקקות. אפשר לתרום כסף. אפשר להאכיל את האמהות במקום (ד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים ויועץ הנקה חריף מחשבה ולשון, מציע שאת תרומות התמ"ל שנשלחות לאזורי אסון יאכלו האמהות המניקות כדי להזין אותן עצמן, ולא את התינוקות). מי שרוצה לתרום דווקא תמ"ל, יכול לקנות פחית מתוצרת כל יצרן, לא בהכרח מטרנה, ולשים בקופסה לאיסוף מצרכים. ומי שרואה קדימה יכול לפנות לחסדי נעמי ולהציע להם קמפיין לתרומת ייעוץ הנקה לאמהות נזקקות.

רופאי ילדים, רוצים אירוח חינם במלון חמישה כוכבים?

רופאים שיתארחו בכנס הזה (ואני יכולה במידה מסוימת להבין אותם) מוזמנים לכתוב לי אחריו ולספר חוויות + פירוט שקית המתנות שתקבלו שם (ותקבלו, אל דאגה). שמכם ופרטיכם יישארו חסויים.

 

האירוע יתקיים במלון ממילא בירושלים – מלון חמישה כוכבים, חדש, נראה מקסים, על פי האתר שלו. יהיו הרצאות, וגם ארוחת צהריים, ערב, בוקר ושוב צהריים.

 

מי שרוצה להגיע למלון ככה סתם – מחירי החדרים מתחילים מ-1,400 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר. אין אפשרות לארוחות צהריים/ערב באמצע השבוע, אבל לידע כללי – בסוף השבוע, שיש בו ארוחות, מדובר בתוספת של 175 שקל לארוחה.

 

מי המרצים? פרופ' רענן שמיר, שכבר הוזכר בפוסט הקודם, מרצה מביה"ח לילדים בקרואטיה, ד"ר רונית לובצקי מבי"ח דנה לילדים, ד"ר קורינה הרטמן מבי"ח שניידר, וד"ר דרור מנדל, מחלקת ילודים ופגים, מסוראסקי (איכילוב). זיכרו את השמות. כל הרופאים האלה מבינים דבר או שניים בביולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה והתפתחות תינוקות בהנקה ובלעדיהם, עובדים בבתי חולים ורואים תינוקות חולים ופגועים כל יום, ובוחרים לשתף פעולה עם מנגנוני שיווק של חברות התמ"ל.

 

אני לגמרי בעד שרופאי ילדים ילמדו על תזונת תינוקות ועל הנקה. לא לומדים על זה מספיק ואת העדויות לכך רואים בשטח. אבל לעשות זאת בחסות חברת תמ"ל זה לומר – נכון, הנקה זה ממש-ממש חשוב, אבל זה בונוס. תמ"ל מבחינתנו זה הסטנדרט ומי שרוצה להשקיע, שתניק. ולא כך הדבר. הנקה היא הסטנדרט, תמ"ל הוא בחירה נחותה. ורופא שמרצה מטעם, בחסות ובתשלום מחברה שמייצרת מוצר נחות שיש לו סיכוי סביר לפגוע בהתפתחות האופטימלית (לא מקסימלית; אופטימלית) של תינוק, נוהג באופן לא אתי. לך אחר כך ותשכנע אמא שהנקה זה חשוב, כשאצלך במשרד אפשר למצוא דוגמיות, קופונים ופרסומים אחרים, כשאתה כותב לה מרשם לאנטיביוטיקה, לדלקת אוזניים שיכלה להימנע אם התינוק הזה היה יונק, בעט שקיבלת מיצרן תמ"ל.

סימילאק תלמד רופאים על הנקה

רופאי ילדים, שימו לב: סימילאק מודעת לצורך שלכם ללמוד יותר על תזונה, ומתגייסת למשימה החשובה הזו. אתם מוזמנים לכנס בן יומיים שבו תזכו להרצאות וסדנאות. ויש כאן גם הכשר מיו"ר האיגוד שלכם, פרופ' מתי ברקוביץ, שחתום על מכתב ההזמנה, לצד מנכ"לית החברה.

 אני מחכה עדיין לקבל את הפרטים המלאים, אבל מוכנה להמר שהרופאים המתארחים ישוכנו ויטופלו היטב, מבלי שיצטרכו להוציא שקל מכיסם.

 זה מזכיר לי איך לפני שנים ספורות הגיע ארצה ד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים קנדי ויועץ הנקה, בעל רקורד מרשים בתחום ברחבי העולם, לכנס שארגנה ליגת לה לצ'ה ישראל. הוא נשא הרצאות מרתקות בכמה בתי חולים בארץ, הרצאות שאליהן הוזמנו רופאים, אחיות, יועצות ומדריכות הנקה וגם הקהל הרחב. אני זוכרת היטב איך בבית החולים הדסה הגיע רק מספר סמלי של רופאים צעירים, הסתובבו ליד שולחן הסנדוויצ'ים, טעמו מפה ומשם, ועד סוף ההרצאה הראשונה כבר לא נותר כמעט אף אחד מתוכם (האולם היה מלא בדי אנשים שטרחו ובאו וזכו לשמוע אותו מרצה – מעבר לידע ולמקצוענות, האיש יודע לדבר). סביר להניח שסימילאק תציע כיבוד מפתה יותר, והרופאים ייצאו גם עם אי-אלו מתנות חביבות. עצוב, אבל ככה זה עובד. ידוע כבר שכל איש צוות רפואי שמחלק דוגמיות של תמ"ל מסוים, שווה לחברות התמ"ל אלפי שקלים, אז לסימילאק כדאי מאוד שהרופאים האלה ישמחו להניח במרפאה שלהם, במקום גלוי ונגיש, קופונים, ברושורים וכו'.

 גיגלתי קצת ומצאתי את הקוריקולום של הקורס הזה. והרי הפתעה לא נעימה: הראשון ברשימת חברי הסגל של התכנית הוא לא אחר מאשר פרופ' רענן שמיר, "Co-Chairperson, P-TNT Editorial Board". פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבי"ח שניידר. את שני התארים האלה כותבים באתר של סימילאק. ואני זוכרת עוד שני תארים שלו: פרופ' רענן שמיר, ממנסחי התדריך לתזונת תינוקות של משרד הבריאות, זה שבו נכתב "אין התמ"לים מהווים תחליף, במלוא המובן האיכותי של המלה, לחלב אם". אותו פרופ' רענן שמיר שחבר גם ב"מועצה המדעית" שמלווה את "מכון מטרנה למחקר ולקידום תזונת התינוק". מטרנה, סימילאק, משרד הבריאות, שניידר – מה קורה פה?

אגב, גם פרופ' מתי ברקוביץ, שחתום על מכתב ההזמנה לקורס של סימילאק, חבר באותה מועצה מדעית. שמייעצת למטרנה. שנאמר, טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם-מִזֶּה אַל-תַּנַּח אֶת-יָדֶךָ.

 

וזו לשון המכתב הנלווה להזמנה:

= = = = = = = = = =

מאז ומתמיד, אבוט רואה לנגד עיניה את החשיבות הרבה שבקידום המודעות לנושא תזונת ילדים, ופועלת באופן רציף ליצירת מענה לצרכים בתחום זה.

אנו גאים בפועלנו ובמחויבויות לצד השותפויות הרבות שיצרנו, אשר קידמו באופן משמעותי את הטיפול התזונתי בתינוקות ופעוטות בישראל ובעולם.

כחלק ממאמץ מתמשך זה, אנו מפגישים מובילי דעה, במטרה לדון בגישות המדעיות והעדכניות ביותר בתזונת ילדים.

אנו מכירים בחשיבות תפקידך כמוביל/ה בחינוך ובלימוד רופאים בתחומים אלו. יחד עם זאת, אנו מודעים לפער הקיים בתוכניות לימודי הרפואה העוסקות בתזונת ילדים, ולכן אנו מחוייבים להטמעת נושא זה בשיתוף עם הקהילה הרפואית.

אבוט פיתחה תוכנית חדשה ובלעדית בשיתוף פעולה עם צוות מומחים בינלאומי לתזונה, התוכנית נקראת Pediatric Total Nutrition Therapy (P-TNT)

תוכנית ה-Pediatric TNT הינה בת יומיים, ומתמקדת בקידום הטיפול התזונתי בילדים.

תוכנית הלימוד נערכת בקבוצות קטנות ומורכבת מהרצאות, תיאורי מקרה וסדנאות, בנושאים כגון:

* הצרכים לגדילה והתפתחות

* ניטור והערכת מצב תזונתי בילדים

* חלב אם – תכולה ותכונות תזונתיות

* פגים – תזונה וטיפול

* עקרונות התמיכה התזונתית בילד

* תפקידה של ההזנה האנטרלית ופרה-אנטרלית

* גסטרואנטריטיס חריפה, בעיות האכלה, השמנה ועוד.

 

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים חרט על דגלו את נושא ההשתלמות בתחומים שונים. השתלמות זו חשובה מאד ואין ספק כי תעניק ידע רב למשתתפים בה.

הינך מוזמן לחלוק את מומחיותך עם עמיתיך, באירוע השקת תוכנית ה-Pediatric TNT. מצורפת בזאת הזמנה עם פרטי האירוע.

נציגת סימילאק-אבוט תיצור איתך קשר על מנת לאשר את השתתפותך בקורס זה.

נשמח לראותך.

= = = = = = = = = =

 

 

משרד הבריאות נוזף בקופות החולים

אחרי שכתבתי כאן כבר מזמן על שיתוף הפעולה בין קופ"ח מכבי לבין אופטימיל, ועל הצטרפותה של הכללית לחגיגה, בשת"פ משלה עם סימילאק, הוציא סוף סוף משרד הבריאות מכתב לכל קופות החולים בארץ, הזכיר להן את הנחיותיו, והורה להן לחדול מחלוקת ה"שי" הזה. הנה המכתב במלואו (ההדגשות במקור):

 = = = = = = = =
לאחרונה אנו עדים לתופעה של הענקת ערכות שי ע"י חלק מהקופות ליולדות המבוטחות. ערכות אלה מכילות פריטים המעודדים הזנת תינוקות בתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל).

חלוקת פריטים כגון: קופסאות מזון תינוקות, מחלקי מנות ובקבוקי האכלה, והעברת מסרים פרסומיים ישירים או במסווה של חומר מקצועי, הוכחו כאחד הגורמים העיקריים המרפים את ידי האמהות מהחלטתן להיניק.

הענקת ערכות פרסומיות כאלה ליולדות נעשית בניגוד למדיניות עידוד ההנקה הלאומית ובניגוד לעקרונות הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל (ארגון הבריאות העולמי, 1981, סעיף 6.2) אליו מחויבת מדינת ישראל. ע"פ הקוד – אסור השימוש במתקנים של מערכת הבריאות לקידום מכירות תמ"ל או מוצרים אחרים העלולים לפגוע בהנקה (בין אם ע"י חלוקת דוגמית בפועל או ע"י הפניה לקבלתן בנקודות חלוקה מחוץ לתחומי בית החולים והמרפאות). כמו כן, הדבר נוגד את הוראות חוזר מנהל רפואה לעידוד הנקה (60/2003).

אין אנו רואים בעין יפה את העובדה שקופת חולים, האמונה על בריאותם של תינוקות ואמהות, מקדמת הזנת תינוקות בתמ"ל.

ודאי ידוע לכם כי:
1.      ההשקעה בעידוד ההנקה תביא להפחתת תחלואת תינוקות במחלות זיהומיות שונות בטווח הקצר ולהפחתת שיעורי ההשמנה והמחלות הקשורות בה בטווח הארוך
2.      להנקה השפעות בריאותיות חשובות גם לאמהות
3.      השקעה בעידוד ההנקה תחסוך למערכת הבריאות כסף רב ועל כן לכולנו אינטרס חזק בעידוד, קידום ושמירה על ההנקה.

= = = = = = = =

על המכתב חתומים ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, וד"ר חזי לוי, ראש מינהל רפואה. מצורפים אליו גם תקציר הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל, וחוזר מינהל רפואה מ-2003, האוסר על חלוקת תמ"ל ליולדות וחלוקת חומר פרסומי במערך הרפואה (בתי"ח, טיפות חלב ומרפאות קופ"ח).

לפי הידיעה במעריב, ממכבי מסרו "נפעל בהתאם להנחיות החדשות". רק שההנחיות האלה אינן חדשות כלל. אם כבר טרח ושלף משרד הבריאות את אותו חוזר מתיקי 2003, אולי כדאי שהמכותבים יקראו אותו עד סופו, לפני שהם מגיבים.

בכללית, על פי מעריב, הסתפקו בהצהרה "הכללית מובילה במשך שנים את נושא עידוד ההנקה". יש בזה משהו, לא נכחיש, אבל מה ספציפית הם מתכוונים לעשות בנושא חבילות השי?

אז טוב מאוד שמשרד הבריאות מנסה לפקח על יישום הנחיותיו, ואכן המכתב חד-משמעי וברור, מנוסח ומנומק היטב, ונשלח בתפוצה הולמת, כולל סגן שר הבריאות (שר בריאות עדיין אין לנו, כזכור). מצד שני, המכתב אינו מפרט מה ייעשה לקופה שלא תיענה להנחיה זו. ומה הם בעצם יכולים לעשות לה? להנחיות משרד הבריאות יש תוקף של תקנות, הן אינן חוק. זאת אומרת, הם יכולים תיאורטית לא לאשר לה לפעול, אבל מן הסתם לא יסגרו את הכללית בגלל חבילת שי לאמהות, נכון?

(אה, וגבי גזית ראיין היום בנושא את אפי נבו-כהן, רכזת מדריכות ארצית בליגת לה לצ'ה. הראיון מצוין וכדאי להקשיב לו, רק חבל שכששלחתי לו את המידע לגבי מכבי ואופטימיל, כבר לפני חודשים, הוא לא חזר אליי).

ואם לנשים לא היו שדיים?

אני מארחת כאן פוסט שכתבה חברתי חנה כצמן, המתייחס לסרט הזוכה בפסטיבל סרטים קצרים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד, בבימויה של ניצנה בלחסן. אין ספק שיש להעלות את המודעות למחלה, אבל על הדרך אסור לשכוח כמה עובדות ביולוגיות.
 
הפוסט תורגם (במהירות, וסליחה אם יש טעויות) מאנגלית והגירסה המקורית נמצאת בבלוג של חנה, A Mother in Israel, שם אפשר גם לצפות בסרט.

 

* * * * * * *

הסרט מעלה את השאלה, איך היה העולם נראה אם לנשים לא היו שדיים, וילדים היו צריכים ללכת למוזיאון כדי לראות אותם. מה אם סרטן השד היה הופך לנפוץ כל כך, עד שילדות היו נוטלות הורמונים כדי למנוע משדיהן לצמוח?

לרוע המזל, הסרט רואה בשדיים, ובעקיפין – בנשים – אובייקטים מיניים שנועדו לגברים. לאורך רוב הסרט אנו רואים  גברים לוטשים את עיניהם בשדיים ומעלים זכרונות באוזני בניהם הצעירים, כמה נעים היה להביט בשדיים ולגעת בהם.

אני לא בטוחה מה הקשר בין היפר-סקסואליזציה של שדיים לבין סרטן השד. שדיים הם חלק מגופן של נשים, ומבחינה ביולוגית, נועדו להזין ולגדל תינוקות, לא כדי לגרות גברים.

בסרט אפילו לא מופיעות בנות. יש אשה סמלית אחת, המגלגלת את עיניה לנוכח תגובת הגברים ל"יצירות האמנות". אין כל התייחסות לרגשותיהן של נשים לגבי קיומו של המוזיאון הזה.

האם הדרך היחידה לעניין גברים בסרטן השד, היא להזכיר להם שהם עלולים לאבד את הצעצועים שלהם? איזו הצגה רדודה של גברים. איזו פרשנות עגומה ליחסה של החברה שלנו לגוף הנשי.

שדיים, הנקה וסרטן
הייתי עוצרת כאן אם לא היתה התייחסות כלשהי להנקה בסרט. אבל מאחר שיש אזכור כזה, אוסיף כמה מחשבות של שדיים, האכלת תינוקות, וסרטן.

האזכור היחיד בסרט לכך שלשדיים יש תפקוד ביולוגי מופיע כאשר ילד מעיר הערה על תמונה של תינוק יונק. אביו אומר לו בענייניות שכך נהגו תינוקות לאכול. הבן אומר, "מגעיל." אני חושבת שהרעיון הוא שבנים חושבים ששדיים הם מגעילים מפני שמעולם לא ראו אותם. אף שכיום אפשר לראות שדיים בכל מקום, כאמצעי למכירת מוצרים, אנשים רבים עדיין חושבים שההנקה מגעילה. הסתכלו בכל ויכוח על הנקה בציבור. תגובתו של הבן לא נראית לי עתידנית.

בסרט, האשמה בשיעורים ההולכים וגוברים של סרטן השד תלויה בסביבה. אך מה לגבי הקשר בין הנקה לבין סרטן השד? על פי אנליזה חוזרת של נתונים מ-47 מחקרים אפידמיולוגיים ב-30 מדינות, שיעורי הנקה נמוכים הם גורם חשוב משיעורי סרטן השד:

מעריכים כי השכיחות המצטברת של סרטן השד במדינות מפותחות היתה יורדת ביותר ממחצית, מ-6.3 ל-2.7 נשים מכל מאה עד גיל 70, אם נשים היו יולדות בממוצע את מספר הילדים השכיח במדינות מתפתחות עד לא מזמן, ומניקות לאורך חייהן את אותו משך הנקה. ההנקה יכלה לתרום לכמעט שני שלישים מן הירידה המוערכת בשיעורי סרטן השד. במילים אחרות: ככל שנשים יניקו יותר, כך הן מוגנות יותר מפני סרטן השד. העדר הנקה או תקופת הנקה קצרה, האופייניים לנשים במדינות מפותחות, תורמים תרומה משמעותית לשיעורים הגבוהים של סרטן השד במדינות אלה.

אין צורך להזכיר את ההנקה בכל דיון על סרטן השד. אבל הגישה המוצגת בסרט מטרידה, מאחר שגישת החברה כלפי השדיים משפיעה על שיעורי ההנקה, ומכאן, על שיעורי הסרטן. כאשר שדיים יהיו מקושרים עם נשים, אמהות ותינוקות, נשים רבות יותר יבחרו להניק, ובני זוגן יתמכו בהן. אני לא מכחישה את חשיבותם של השדיים בעונג המיני, וישנם גורמים רבים התורמים להיעדר הנקה. אך עד אשר נפסיק לראות בשדיים אובייקט תשוקה של גברים, ולא דרך להזין ולטפח תינוקות, שיעורי ההנקה יישארו נמוכים.
 
* * * * * *
עד כאן הפוסט של חנה. אני רוצה להוסיף שתי נקודות קטנות שבהן יש הבדל מסוים בראייה שלנו. ראשית, יש כנראה לשדיים של נשים תפקיד גם במשיכת גברים, אבל אני מניחה שהמין האנושי היה ממשיך להתקיים גם אלמלא קיומם, כמו אצל מינים אחרים של יונקים, שם לנקבות יש פטמות אבל השדיים מתמלאים רק בהנקה. שנית, הילד שבסרט אומר "מגעיל" על תמונת ההנקה, כפי שילדים בני גילו או קצת יותר לעתים מגיבים בחברה שלנו – לאחר שכבר נחשפו גם לתפקיד המיני של השדיים. חלק גדול מחוסר הסובלנות כלפי הנקה בציבור נובע מחוסר היכולת לשלב בין התפקיד האמהי לתפקיד המיני של השדיים. ילדים קטנים, שלא רואים בשדיים איבר מיני, לא נגעלים מהנקה.

הכללית מצטרפת למאבק בהנקה

זוכרים שכתבתי על שיתוף הפעולה בין מכבי לאופטימיל? כנראה שמישהו בשירותי בריאות כללית, או בסימילאק, או בשני המקומות, התקנא ביוזמה. כיום גם התינוקות של כללית מושלם לא מקופחים, וזוכים לקופסה מהודרת עם היוולדם. ומה בקופסה? מגבונים, בקבוק מים מינרליים, מוצץ, בקבוק האכלה של אוונט, וקופסת סימילאק.

וזה מה שכתוב על הקופסה:
הערכה לתינוק המושלם. זהו, זה הגיע – הארוע המרגש ביותר בחייך, החוייה שאין שנייה לה. לרגל הולדת תינוקך כללית מושלם מעניקה לך ולתינוקך את מיטב המוצרים בערכת לידה. מזל טוב!


תגידו לי, אם התינוק מושלם, למה לקלקל אותו עם מזון נחות?

 

ואיפה מי שאמור לפקח על קופות החולים – זאת אומרת, משרד הבריאות שלנו?

כבר ב-2001 הוציא ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות חוזר המבהיר לבתי החולים, קופות החולים וגורמים רפואיים אחרים שאין לפרסם תמ"ל במוסדותיהם ואין לחלק מתנות – לא רק תמ"ל ממש, אלא גם מתנות הנושאות את שם התמ"ל. החוזר הזה לא נאכף, משום מה, כבר שנים, ובבתי החולים ערכות השי שמקבלות היולדות ארוזות יפה בשקית נושאת פרסומת תמ"ל.

ב-2003 יצא חוזר נוסף, המדגיש את מה שנאמר ב-2001, ומחדד: "אסור לאפשר חלוקת שי ליולדת המכיל תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), בקבוקים, מזון לתינוקות, תה וחליטות. כמו-כן, אין לחלק חומר פרסומי במערך הרפואה, כולל מחלקות בתי החולים, מרפאות קופות החולים וטיפות חלב."

יש עוד הרבה דברים יפים בחוזר הזה. והיישום, איפה הוא?

ברור, משרד הבריאות לא יסגור בתי חולים, לא ימנע מקופות חולים לפעול, ואפילו לא יפטר. האם יש לו סמכויות כלשהן לאכוף פרט מאשר לנופף באצבע נו-נו-נו כלפי הגורמים הסוררים?

בינתיים, הרף הולך ועולה. ברוב בתי החולים כבר לא מחלקים דוגמיות תמ"ל, "רק" מאפשרים חלוקת ערכות שי ארוזות יפה בשקיות עם פרסומת ענק לחברות התמ"ל, ובתוכן "מידע" לאימהות וקופוני הנחה. ראו חברות התמ"ל שלאיש לא אכפת, המשיכו ופיתחו קשרים קרובים עם קופות החולים. מה עוד צופן לנו העתיד?


בנה של חברתי, שקיבל את הערכה לאחר הולדת בנו, כתב לשירותי בריאות כללית וציין שהוא נעלב מכך שהם מניחים שהתינוק שלו לא יונק. אין מה לדבר, קיבל חינוך טוב בבית.

עכשיו, זה לא שבשירותי בריאות כללית לא יודעים מה טוב לתינוקות ולאמהות שלהם. הם הקופה המובילה בתמיכה ובעידוד הנקה (אם כי נודה על האמת, זה לא שיש מתחרים על התואר הזה). מבוטחות כללית יכולות לקבל ייעוץ הנקה מיועצות מוסמכות או ממדריכות הנקה, במחיר מסובסד מצוין. הן יכולות לרכוש משאבות ועזרי הנקה נוספים מתוצרת חברת מדלה בהנחה משמעותית. בתחנות לבריאות המשפחה מחלקים חוברת מצוינת עם מידע עדכני.


מצד שני, מישהו שם יודע גם מה יעשה טוב לקופה של הקופה, אז מצד אחד מקדמים הנקה, ומצד שני את השורה התחתונה במאזן – לטווח הקרוב. מאחר שמחקרים כבר הראו שחלוקת חומר פרסומי על תמ"ל מורידה את שיעורי ההנקה, הם צפויים עוד לשלם על העיסקה המפוקפקת הזו לטווח ארוך, במחיר של עוד תינוקות ואמהות חולים. אבל מי חושב רחוק כל כך?

 

מה קופת החולים שלך עושה למען ההנקה? (בקשה)

בעקבות סיפור מכבי ואופטימיל (ראו רשימות אחרונות) אני מנסה לרכז עדויות לפעילות חברות התמ"ל בשיתוף עם הממסד הרפואי. אם ילדת בשנה-שנתיים האחרונות, אשמח מאוד לדוגמאות מפורטות:

מה אתן רואות במרפאות, בבתי חולים, בתחנות טיפת חלב? האם קיבלתן מתנות של דוגמיות או קופסאות או חומר הסברה לאחר הלידה כבר בביה"ח? האם ראיתם מוצרים פרסומיים בתחנות/מרפאות/בתי"ח? (מוביילים, לוחות שנה, ספלים, מצעים וכל דוגמה אחרת…). אנא פרטו דוגמאות מהשנה-שנתיים אחרונות בלבד.

אפשר לפרט כאן בתגובות בבלוג או לשלוח אליי ישירות למייל. סודיות מובטחת.

 

ותגובה ממכבי לפנייתה של אחת מקוראות הבלוג (תודה לך!):

 קיבלתי את פנייתך דרך נציבת פניות הציבור של מכבי. אני מעריכה את פנייתך אלינו, ואת עצם תשומת הלב בכתיבה אלינו. עניינית,מכבי כארגון בריאות אכן מעודדת הנקה ומעמידה לרשות האימהות הטריות, מערך וסיוע לנושא בתחנות לאם ולילד.

 בתחנות אלה, נמצאות מדריכות הנקה מוסמכות אשר מעודדות הנקה ויש לנו אף מספר יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC). וכראייה לכך, אחוז המניקות בטיפות החלב של מכבי עד גיל 6 חודשים גבוה ביותר. יתרה על כך, כתבנו ספרית בריאות ייחודית בנושאי בריאות ורפואה ובה פרק שלם לנושא חשיבות ההנקה, אשר ניתן ליולדות הטריות.

 עם זאת, ידוע כי ישנן נשים רבות אשר אינן יכולות להניק ועליהן להשתמש להזנה בתחליף חלב אם, כמו גם, שלבים בהתפתחות הילד אשר דורשים העברה מהזנה נוזלית למזון מוצק, ואין אנו יכולים להתעלם מהן.

אני דוחה את טענותיך בנוגע "לבורות" של מכבי בנושא. מכבי מוכיחה מידי יום את האחריות הרפואית והמקצועית, בפרישת שירותי בריאות ורפואה, רופאי ילדים מומחים, מכונים להתפתחות הילד ועוד. ולראיה – אנו הקופה הראשונה והיחידה אשר הכניסה את חיסון הפרבנר בעלות של 62 ₪ לתינוקות עד גיל שנתיים, הרבה לפני שקופות אחרות ומשרד הבריאות הכניסו חיסון חשוב זה. כנ"ל חיסון הרוטה, ועוד טכנולוגיות ותרופות לטובת בריאות של ציבור התינוקות, האימהות ובני המשפחה.

אני מבינה את חשיבות הנושא בעיניך, כך גם אנו. אך אנו ערים גם למציאות אשר מחייבת לעיתים להשתמש בתחליפי חלב בעת הצורך. אני תקווה כי הצלחתי להאיר עבורך את הנקודה, וכעת תנוח דעתך כי אנשים אחראיים אנחנו. אני מודה לך על פנייתך ומעריכה מאוד את מחויבותך לנושא ההנקה

מכבי וקמפיין האנטי-הנקה, חלק 2

בהמשך לפרסום בבלוג שלי על שיתוף הפעולה בין מכבי לחברת אופטימיל, שלחה לי אחת הקוראות (תודה לך, שוב!) את העתק התגובה שקיבלה לפניית המחאה שלה, וזה מה שנכתב בה:
 
אני מאשרת בתודה את קבלת פנייתך בנציבות פניות הציבור.
 
לעניין פנייתך, מכבי השקיעה מחשבה רבה בהרכבת הערכה ליולדת וחשיבות ההנקה מודגש (הטעות במקור, ע"י) בה בכמה אופנים.
במכתב המנכ"ל המופץ לכל יולדת מודגשת חשיבות ההנקה באופן ברור. מעשית, גם אמא מניקה נזקקת לעיתים לחלופה, ואין בערכה זו משום שינוי המציאות באופן גורף.
הערכה מגוונת ויש בה הרבה יותר פריטים מאשר תחליף הנקה.
בספר המצורף לערכה מוקדש פרק שלם לחשיבות ההנקה. בספר יש מידע חשוב ליולדת על התנהגות בנושאים נוספים החשובים לה ולרך הנולד.
בהיבט הרחב, תשומת הלב הארגונית ליולדות חשובה כשלעצמה. השימוש בערכה מעודד רישום מוקדם של הילודים באופן המשפר את המשכיות הטיפול והמעקב אחר התינוקות.
אני מקווה כי תמצאי את פרסומי מכבי יעילים ומתאימים לשימושך בעתיד.
באיחולי בריאות טובה.
בברכה,
גילה סעדיה
נציבת פניות הציבור.

 
******
עד כאן לשון התגובה. תבינו ממנה מה שתרצו. אבל אם את מחפשת קופת חולים שבאמת אכפת לה מההנקה, שירותי בריאות כללית המובילים כרגע בתחום (ולא, אין לי שום אינטרס כלכלי לשם. למעשה, מכבי היא הקופה שלי כבר יותר מעשרים שנה, ואני מרגישה די נבגדת, למען האמת). בכל אופן, בכללית אפשר לקנות משאבות ועזרי הנקה שונים במחיר מסובסד, לקבל החזר קטן על כל ביקור של יועצת או מדריכת הנקה, ויש להם אפילו הסדר עם מדריכות ויועצות, שבמסגרתו משלמות מבוטחות ה"מושלם" סכום של כשליש עד מחצית מעלות ביקור באופן רגיל. לתשומת לב מאוחדת ולאומית.
 
ובינתיים, נחת אצלי היום בתיבת הדואר המכביתון – "המגזין לחיים בריאים" ששולחת מכבי למבוטחיה. והרי הפתעה: על השער האחורי, מודעת עמוד של אופטימיל:
"מהיום אופטימיל, תחליף החלב המעודכן, הוא חלק מחבילת הלידה של מכבי שירותי בריאות," מבשרת המודעה. "חברות מכבי שירותי בריאות רגילות לקבל את הטוב ביותר עבורן ועבור המשפחה שלהן (…) מהיום אתן מקבלות את תחליף החלב המעודכן – אופטימיל" וכו' וכו', כולל ציון משרד הבריאות הישראלי, ה-FDA וגופים אחרים שהמוצר עומד ב"ארבעת הדרישות והתקנים (שוב, הטעות במקור, ע"י. יכול להיות שאותו כותב רשלן כותב את הטקסטים לשני הגופים?) המחמירים ביותר בארץ ובעולם לתחליפי חלב לתינוקות ולפעוטות."
 
אני רוצה לומר משהו על "הדרישות והתקנים המחמירים". תמ"לים הם מוצרים שתינוקות גדלים עליהם, כל עוד הם עומדים בתקנים. כך וכך פחמימות, כך וכך שומנים, כך וכך ויטמינים וכו'. אבל בכל תמ"ל חסרים כמה עשרות מרכיבים שאינם מופיעים בתקן, מאחר שאי אפשר להוסיף תאים חיים (כל הגורמים החיסוניים, למשל) למוצר שעשוי מחלב פרה מיובש ומעובד. התקן אומר שעל המוצר להיות בעל הרכב מסוים שאפשר לייצרו. בתקן הכי בסיסי, פשוט וחשוב – התקן של הטבע, זה שמייצר חלב ייחודי לכל מין – המוצרים האלה לא עומדים, ולא יעמדו.
 
אנקדוטת ביניים להמחשה:
אנחנו היונק היחיד בטבע שרואה את החלב שלו. אמהות נלחצות הרבה פעמים כשהן רואות שהקולוסטרום או החלב שלהן לא דומה לחלב פרה, אבל אולי הפרה היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-קנגורו, שהוא בכלל ורוד ולא לבן. ואולי אמא-קנגורו היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-לווייתנית, שתכולת השומן שבו כל כך גבוהה עד שהוא מגיע במרקם של משחת שיניים. ואולי אמא-לווייתנית היתה נלחצת אם היתה רואה חלב של אמא אנושית… אבל לא, הן לא היו נלחצות. ואחת הסיבות היא שהפרה והקנגורו והלווייתנית לא מנויות על פרסומי קופת חולים שמוכרת להן ש"הטוב ביותר עבורן ועבור המשפחה שלהן" הוא אוכל שמוכן מחלב שיועד לעגלים ולא לבני אנוש, שעבר כל מיני שינויים כדי שתינוקות יוכלו לגדול עליו, פרסומים של קופה שמוכרת את הבריאות של האמהות והתינוקות החברים בה לכל המרבה במחיר.