Category Archives: הצילו

שינה משותפת: כבר מהרגע הראשון

יולדת ותינוקה במחלקת יולדות ביפן. צילום: סיגל גולן

התמונה הזו, שצילמה יועצת ההנקה סיגל גולן, היא מבית חולים ביפן. שם, כסטנדרט, יולדת ישנה עם התינוק שלה, במיטה שמאפשרת להם לישון בנוחות ובביטחון. איפה זה ואיפה בתי החולים שלנו, שבהם נוזפים באמהות כשהן מעיזות לקחת את התינוק איתן למיטה, ומוציאים אותן מבית החולים עם חומר מודפס נגד שינה משותפת.

שינה משותפת, כשהיא נעשית ברצון, באהבה ובתנאים בטיחותיים פשוטים, היא הסטנדרט הביולוגי של יולדות ותינוקות. יש למעלה מ-5,000 מיני יונקים בעולם, ואנחנו המין היחיד שחושב שזה נורמלי שתינוק יישן במיטה נפרדת מאמו, שלא לדבר על חדר נפרד. וזה לא שמאז ומתמיד עשינו את זה. מיטות נפרדות לתינוקות הן המצאה מודרנית חדשה, וברוב העולם, עדיין תינוקות ישנים עם אמותיהם (כן, העולם המערבי הוא לא רוב העולם). התינוק האנושי הוא הגור הפחות-מפותח שיש מבין היונקים, והוא זקוק לתנאים לא פחות טובים מאשר כל גור חתולים. וכן, שינה משותפת פירושה תנאים טובים (פירוט בקרוב).

אני פוגשת אמהות טריות על בסיס יומיומי, ומה אומר לכן, ממש אפשר לראות עליהן שהן מחבבות מאוד את התינוק ולא יפגעו בו. כמה חבל שמיד עם הלידה שולחים אותן לנקר על הספה בסלון בהנקות לילה, נוהל בלתי בטיחותי בעליל.

והגדת לבתך

במקרה פגשתי אתמול בחנות חברה יקרה שלא ראיתי כבר מזמן, עם בת החמש שלה. "את זוכרת את עדי?" שאלה אותה האם, והקטנה הנהנה בביישנות. "איך היא זוכרת אותי?" שאלתי, "מזמן לא ראיתי אותה." והאמא סיפרה שהקטנה מכירה את סיפור ההנקה שלה, ויודעת לומר "עדי הביאה לי את החלב סלך בלילה".

גם אני זוכרת את הלילה הזה. אחרי הלידה, שהתקיימה בניתוח קיסרי שנקבע מראש, הקטנה נלקחה להשגחה. בבילינסון, הפגייה (שבה שוהים גם לא-פגים שזקוקים לטיפול מיוחד) נמצאת בביה"ח שניידר – בבניין אחר. האבא הלך הביתה להיות עם הילדים הגדולים, ואני באתי להיות איתה בלילה הראשון.

האמא האמיצה כיוונה שעון מעורר ובאמצע הלילה ישבה לסחוט את הקולוסטרום שלה. מילאנו כמות יפה בכוסית סטרילית ואני הלכתי עד למעלית, ירדתי שלוש קומות, הלכתי מאה מטרים, עליתי שלוש קומות והבאתי את הקולוסטרום לפגייה. זה מסלול קל מאוד למי שלא ילדה כמה שעות קודם. לאשה אחרי ניתוח קיסרי, זה בלתי אפשרי. והצוות הרפואי יכול ללמוד ולהיות מודע לחשיבות הקריטית של קולוסטרום, אבל אף אחד עוד לא העלה על דעתו לכתוב נוהל שיאפשר לכל אמא לתת את החלב שלה לתינוק שנמצא בבניין אחר. אם היה מדובר בתרופה רשמית, זה היה ברור מאליו. גם בהעברה של מנות דם או איברים להשתלה לא מצפים מנשים לגייס בני משפחה וחברים לצורכי שינוע. וקולוסטרום הוא לא פחות חשוב ומציל חיים.

הקטנה הזו, כשתהיה אמא, תניק את הילדים שלה. אין לי ספק בכך. כבר בגיל חמש היא יודעת יותר טוב מהרופאים שטיפלו בה עד כמה חלב אם חשוב. היא אלהבקושי יודעת לכתוב את שמה, ובוודאי שלא קראה עדיין מחקרים, אבל את הידע הזה היא ינקה עם חלב אמה. באופן הכי מילולי שאפשר.