Category Archives: מי אמר

שינה משותפת: כבר מהרגע הראשון

יולדת ותינוקה במחלקת יולדות ביפן. צילום: סיגל גולן

התמונה הזו, שצילמה יועצת ההנקה סיגל גולן, היא מבית חולים ביפן. שם, כסטנדרט, יולדת ישנה עם התינוק שלה, במיטה שמאפשרת להם לישון בנוחות ובביטחון. איפה זה ואיפה בתי החולים שלנו, שבהם נוזפים באמהות כשהן מעיזות לקחת את התינוק איתן למיטה, ומוציאים אותן מבית החולים עם חומר מודפס נגד שינה משותפת.

שינה משותפת, כשהיא נעשית ברצון, באהבה ובתנאים בטיחותיים פשוטים, היא הסטנדרט הביולוגי של יולדות ותינוקות. יש למעלה מ-5,000 מיני יונקים בעולם, ואנחנו המין היחיד שחושב שזה נורמלי שתינוק יישן במיטה נפרדת מאמו, שלא לדבר על חדר נפרד. וזה לא שמאז ומתמיד עשינו את זה. מיטות נפרדות לתינוקות הן המצאה מודרנית חדשה, וברוב העולם, עדיין תינוקות ישנים עם אמותיהם (כן, העולם המערבי הוא לא רוב העולם). התינוק האנושי הוא הגור הפחות-מפותח שיש מבין היונקים, והוא זקוק לתנאים לא פחות טובים מאשר כל גור חתולים. וכן, שינה משותפת פירושה תנאים טובים (פירוט בקרוב).

אני פוגשת אמהות טריות על בסיס יומיומי, ומה אומר לכן, ממש אפשר לראות עליהן שהן מחבבות מאוד את התינוק ולא יפגעו בו. כמה חבל שמיד עם הלידה שולחים אותן לנקר על הספה בסלון בהנקות לילה, נוהל בלתי בטיחותי בעליל.

מהן באמת המלצות משרד הבריאות החדשות לגבי הנקה

 

מעניין באמצעי התקשורת ובפורומי ההורים מאז אתמול. משרד הבריאות הוציא המלצות חדשות לתזונת תינוקות ופעוטות, והכותרות והפירושים משתנים לפי עמדות הכותבים.

אז לא, משרד הבריאות לא "ממליץ להניק עד גיל ארבעה חודשים בלבד". להפך. להמשיך ולהניק, ולהניק גם אחרי גיל שנה. רק שאם בעבר המליצו על הנקה מלאה ובלעדית, ללא כל תוספות, עד גיל חצי שנה, הרי שעכשיו ממליצים לתת לתינוק לטעום מדי פעם מוצקים כבר מגיל ארבעה חודשים. לטעום. 1-2 כפיות לארוחה, לא יותר מפעמיים ביום. בסך הכל, בחישוב מהיר – לא יותר מארבע כפיות ליום. לא מצפים מאף תינוק לחיות מארבע כפיות של גזר או תפוח מרוסקים ביום, וגם לא להפסיק את ההנקה.

מבחינתי, אחת הבשורות החשובות במסמך היא שסוף סוף משרד הבריאות אומר בפה מלא את האמירה הזו: "בגיל שנה אפשר להחליף את התמ"ל בחלב פרה מפוסטר". לא צריך שום תמ"ל לפעוטות ולא לילדים – המזון המעובד, המתועש, המיובש, המתוסף, המבוקבק, המלאכותי והיקר. מי שמניקה ואוהבת להניק – שתמשיך. מי שלא – יכולה להשתמש בלב שקט בחלב פרה מפוסטר.

אז אל תסתמכו על כותרות. אם יש לכם תינוק, פנו חצי שעה מזמנכם (אפשר אפילו להניק תוך כדי) וקיראו את המסמך המלא. יש שם עוד דברים מעניינים וחשובים.

http://www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc

 

ומוסיפה עינת אופיר, ממנסחות המסמך:

 

מאחר שיש הרבה שמועות בעניין, ומאחר שהייתי חברה בוועדה שעבדה על עדכון המדריך
להזנת התינוק הבריא, רציתי להסביר קצת מה עומד מאחורי ההמלצות החדשות שפורסמו
אתמול בקול גדול בתקשורת, והציגו תמונה לא מדויקת:
ראשית, משרד הבריאות ממשיך להמליץ על הנקה בלעדית והיא בהחלט רצויה עד סביבות
גיל 6 חודשים.
מה שחדש הוא ההמלצה להתחיל לתת טעימות של מזון מוצק בטווח הזמן שבין השבועות
17-26, לפי מידת מוכנותו של התינוק.
בעבר נטו לחשוב כי דחייה במתן מוצקים עשויה למנוע הופעת אלרגיות. אולם אין
הוכחה לכך. למעשה, יש הסבורים שדווקא חשיפה מוקדמת – במקביל להנקה – עשויה
להוות הגנה מסויימת בפני אלרגיות.
תינוקות שיש להם נטייה לאלרגיה, כנראה שיהיו אלרגיים ממילא, גם אם יתחילו לאכול
מוצקים רק בגיל חצי שנה.
במקרה של צליאק, למשל, יש לכך הוכחות מחקריות מובהקות. מתן מזון המכיל גלוטן
במקביל להנקה מפחית את שיעור הצליאק.
בתינוקות ממשפחות אטופיות מומלצת הנקה בלעדית לפחות למשך 4 חודשים בשל הפחתת
הסיכון לאטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה בשנתיים הראשונות לחיים.

בכל מקרה, מדובר בטעימות של מוצקים (1-2 כפיות עד פעמיים ביממה) ולא בכמות
משמעותית ביחס להנקה. הנקה עדיין ממשיכה להיות המזון העיקרי של תינוקות עד גיל
חצי שנה, וכן מומלץ להמשיך בהנקה בשילוב מזונות מתפריט המשפחה גם לאחר מכן.

עינת אופיר, דיאטנית
משרד הבריאות

===========

 

בפרקים הבאים, בקרוב – עוד התייחסויות לכתבות באמצעי התקשורת (Ynet, ידיעות אחרונות) שהתפרסמו לאחרונה, ושהקשר בינן לבין המציאות קלוש עד עגמומיות.

 

הרבה זמן שלא עדכנתי את הבלוג. מזכירה שאפשר לקבל תזכורות במייל על רשומות חדשות, כאן.

 

מנגנון החיסוניות המופלא של ההנקה

 

בכל מה שקשור להנקה, יש דברים שגם אם אינכם זוכרים מאיפה אתם יודעים אותם, ברור לכם שהם נכונים. אחד מהם הוא ההנחה שלחלב אם ולהנקה יש השפעה על התפתחות נורמלית של מערכת החיסון של התינוק.

ד"ר שרון ברנסבורג־צברי (PhD), שהיא גם מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל, חוקרת את התפתחות המערכת החיסונית ואת יחסי הגומלין בין המערכת החיסונית לחלב אם.

במסגרת הפוסט־דוקטורט שלה, ובשיתוף תלמיד הדוקטורט אסף מדי, עורכת ד"ר ברנסבורג־צברי מחקר המתבסס על שילוב של טכנולוגיה ניסיונית שפותחה בקבוצה של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, ושיטות אנליזה ייחודיות שפותחו בקבוצה של פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל-אביב. בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות אלה, ניתן לאפיין את הארגון הפנימי של מערכת החיסון ובכך לעקוב אחרי  תהליך הלמידה של המערכת החיסונית החל מהלידה.

"חלב אם הוא ביו־ספציפי," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי. "לחלב של כל בעל חיים ממשפחת היונקים יש ייחודיות משלו. החלב האנושי, למשל, עשיר בשומן המיוחד לו, אך דל בשומן יחסית לזה של יונקים אחרים. הרכב זה של החלב מבטיח שהתינוק יינק כמעט ברציפות סביב היממה, וכך יישאר קרוב לאם. זאת היות שבניגוד ליונקים אחרים, התינוק המתפתח הוא חסר ישע, אין לו יכולת להגן על עצמו, והוא זקוק להגנה אקטיבית מסוגים שונים, כולל הגנה חיסונית, מאחר שהמערכת החיסונית שאיתה נולד רחוקה מלהיות מפותחת. תגובה חזקה של המערכת החיסונית בגיל צעיר, הנגרמת למשל כתוצאה מחום ודלקת, עלולה לפגוע קשה בהתפתחות התינוק."
  

נוגדנים לפי מידה

"החלב משמש לא רק מקור תזונה, אלא גם מקשר בין המערכת החיסונית של האם לזו של הילד," אומרת ברנסבורג־צברי. זו הייתה גם הבשורה והחידוש הגדול שבלטו בדברים שאותם נשאה בכנס של ארגון לה לצ'ה ישראל, בשיתוף עם בית הספר לסיעוד "שיבא" (תל השומר) שנערך בחודש ינואר השנה.

הכל יודעים שבחלב אם יש נוגדנים. מה שפחות ידוע הוא שהרכב הנוגדנים הזה ייחודי לכל צמד של אם ותינוק, שהוא דינמי ותלוי בצרכים המדויקים של התינוק באותה תקופה.

מתברר שבאמצעות מנגנון מיוחד, רוק מפיו של התינוק עובר לפטמות האם ומציג חומרים המעוררים את המערכת החיסונית שלה ליצר נוגדנים ספציפיים. כך נוצרת מערכת דו־סטרית בין שתי המערכות החיסוניות: זו של האם, שהיא שלמה ומתוחכמת, וזו ההתחלתית, של התינוק, שזקוקה לגיבוי ממנה.

מידע זה חשוב לאמהות ששוקלות לוותר על הנקה ישירה ובמקום זאת לשאוב חלב: חלב שאוב אמנם עדיף בהרבה על פני תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה), אך היעדר הקשר הישיר בין השד לפיו של התינוק מונע היווצרות הרכב נוגדנים מדויק בעבורו (וייתכן שגם מונע פעילות אופטימלית של מנגנונים אחרים, המתאימים את החלב לתינוק הספציפי).

האם ניתן ליצור תמ"ל בעל הרכב דומה לזה של חלב אם?
"אפשר להנדס תמ"ל כך שידמה לחלב אם במרכיבים התזונתיים שלו," מדגישה ד"ר ברנסבורג־צברי, "אבל בשום אופן אי אפשר ליצור אותו ככלי קישור בין המערכות החיסוניות. חלק מהרכיבים הקיימים בחלב אם פשוט אי אפשר להוסיף למזון, כי הם צריכים להיות בסביבה חיה.

"חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק באותו רגע. הוא מגבה את התינוק מצד אחד, ומדכא רכיבים דלקתיים במערכת החיסון של התינוק מצד שני, וכך מונע ככל האפשר תהליך דלקתי שיפגע בתינוק. אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם. אם יוסיפו את החומרים האלה לתמ"ל כשגרה, זה יכול דווקא לדכא את המערכת החיסונית." 
 

הנקה למניעת אלרגיות

בשליש האחרון של ההריון, לקראת החודש התשיעי, מתרחש בגוף האם תהליך מרתק, שבו נודדים "תאי זיכרון" של נוגדנים מגופה לעבר השדיים. כך קורה שהחלב הראשון שמקבל התינוק מכיל נוגדנים לגורמים זרים שהאם נחשפה אליהם בשבועות האחרונים.

כבר מזמן ידוע שילדים שאינם יונקים סובלים יותר מאלרגיות, ועכשיו קל יותר להבין את המנגנון המורכב שבגללו זה קורה:

התינוק נולד סטרילי. כאשר מגיעים אליו חומרים שאינם מוכרים לו, צריך גופו – באמצעות המערכת החיסונית – לדעת אם הגורמים הזרים האלה הם מזון שהוא צריך לספוג, או שמא וירוס או חיידק שיש לפעול נגדם. הדרך הטובה ביותר למערכת החיסונית הלא בשלה שלו להבדיל בין החומרים, היא באמצעות  מידע שהיא מקבלת ממקורות אחרים. במקרה של הנקה, חלב האם הוא שמספק למערכת החיסונית של התינוק את המידע הזה.

איך מתרחשת ההגנה של הנוגדנים בחלב האם, שעובר בקיבת התינוק? האם הם אינם מתפרקים בקיבה, בתהליך העיכול?
"הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם."

חלב האם, היא אומרת, מגן על המעי גם מפני חדירה של פתוגנים (גורמי מחלה): הוא מצפה את המעי בשכבה של חומרים המעודדים גדילת חיידקים מגינים, ויוצר את החומציות המתאימה, המונעת התרבות של חיידקים מסוימים. גם מתן של בקבוק תמ"ל אחד, בבית היולדות, למשל, יכול לשנות את רמת החומציות בקיבת התינוק למשך ימים רבים. כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.

"מבחינת המערכת החיסונית של התינוק," מסכמת ד"ר ברנסבורג־צברי, "אין שום ספק שעדיף לו לינוק. אי־הנקה משמעה התפתחות לא אופטימלית של מערכת החיסונית, ולפיכך פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות." 

 

** פורסם לראשונה ב "לאשה" מתאריך 18.2.08 (תחת הכותרת "אמא מניקה לי").

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.

 

הפנאטים האלה במשרד הבריאות

אני לא מאמינה שאמהות מניקות בגלל מחקר כזה או אחר. יש לזה הרבה סיבות, והראשית ביניהן ביולוגית לגמרי. אצל הרבה מאוד נשים, מאז ומתמיד ובכל מקום, כמו אצל רובן המוחלט של נקבות היונקים שאינן חיות בשבי, גומרים ללדת או להמליט ואז מתחילים להניק. בלי מחקרים, בלי התלבטויות ובלי לחצים חברתיים או תרבותיים. סתם מתוך אינסטינקט משולב בהפרשת הורמונים תקינה.
 
ובכל זאת, בוויכוחים ובטוקבקים, עולות הטענות שכביכול "לא הוכח עדיין" שיש הבדל מהותי בין חלב אם לבין תמ"ל. הוויכוח הזה מופרך מעיקרו, אבל בכל זאת, מדי פעם יובאו כאן ציטוטים ומראי מקום של כל מיני גופים שחושבים גם הם שלחלב אם אין תחליף. בפעם הבאה, אגב, אלה יהיו ציטוטים המופיעים קבל עם ואתר אצל היצרנים עצמם.
 
אבל הפעם, גוף שאולי יש כאלה שחושבים שהוא נטול חשיבות וקיצוני, משרד הבריאות הישראלי, שהוציא מסמך ארוך ומפורט תחת השם "תדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט בישראל", ובו מפורטות הסיבות שהביאו את המשרד להמליץ על הנקה. המסמך מרתק ומכיל הרבה מידע מועיל להורים, והרשימה שבהמשך היא רק כמה נקודות בולטות המתייחסות בעיקר הבסיס המדעי. 
 
"על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, הנקה בלעדית עד לתום החודש השישי לחיים ולאחר מכן המשך ההנקה בתוספת מזונות משלימים עד גיל שנתיים ויותר, היא השיטה האופטימלית להאכיל תינוקות ופעוטות. נמצא שהנקה מגינה בפני זיהומים במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, ומורידה את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה."

"נמצא שתינוקות שהוזנו בחלב אם מזמן לידתם ועד גיל 13 שבועות או יותר, היו בעלי שיעורים נמוכים יותר באופן מובהק של מחלות במערכת העיכול ובמערכת הנשימה לאורך כל שנת חייהם הראשונה, בהשוואה לתינוקות שהוזנו בתרכובות מזון לתינוקות (להלן תמ"ל)."

"נראה כי הנקה בלעדית, ללא תוספת מזונות אחרים, הנה בעלת השפעה מגינה בפני התפתחות זיהומים."

"מספר מחקרים הראו שסוכרת תלויה באינסולין (סוכרת מסוג 1, סוכרת נעורים) שכיחה פחות בתינוקות שינקו בהשוואה לתינוקות שהוזנו בתמ"ל."

"על אף שהמנגנון אינו ידוע, ממצאי מחקרי עוקבה מורים שהערך הממוצע של ההתפתחות הקוגניטיבית בקבוצות ילדים שקיבלו חלב אם, גבוה יותר מאלה שהוזנו בתמ"ל, באותה סביבה ואווירה. מחקרי חתך ועוקבה הוכיחו כי הנקה יכולה למנוע התפתחות השמנה ומחלות תלויות גיל."

"ולסיכום: חלב אם מומלץ לכל התינוקות, כמעט ללא יוצאים מן הכלל*."

*המקרים היוצאים מן הכלל הם תינוקות הסובלים ממחלות מטבוליות מסוימות כגון גלקטוזמיה, תינוקות לאמהות נשאיות HIV וחולות באיידס (בארצות מתפתחות מעודדים הנקה גם לאמהות אלה), ותינוקות לאמהות חולות בשחפת פעילה שאינה מטופלת.

מוטב היה אם ההמלצות היו מנוסחות אחרת, שכן זה לא שההנקה "מגינה", או שתינוקות יונקים הם "בעלי סיכון נמוך יותר". ההנקה היא ברירת המחדל הביולוגית, ובתכלס – אי-הנקה מסכנת, תינוקות שלא יונקים הם בעלי סיכון גבוה יותר. מאחר שנוצרה איזו אווירה שנותנת לגיטימציה למכבסת מילים כדי לא לפגוע בהורים שבחרו (או נאלצו לבחור) אחרת עבור התינוקות שלהם, התרגלנו לראות בהנקה בונוס. אבל גם על זה, בפעם אחרת (אבל בינתיים אפשר לקרוא את המאמר המצוין של יועצת ההנקה האמריקאית דיאן ויסינגר, Watch Your Language).

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.