בכל מה שקשור להנקה, יש דברים שגם אם אינכם זוכרים מאיפה אתם יודעים אותם, ברור לכם שהם נכונים. אחד מהם הוא ההנחה שלחלב אם ולהנקה יש השפעה על התפתחות נורמלית של מערכת החיסון של התינוק.
ד"ר שרון ברנסבורג־צברי (PhD), שהיא גם מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל, חוקרת את התפתחות המערכת החיסונית ואת יחסי הגומלין בין המערכת החיסונית לחלב אם.
במסגרת הפוסט־דוקטורט שלה, ובשיתוף תלמיד הדוקטורט אסף מדי, עורכת ד"ר ברנסבורג־צברי מחקר המתבסס על שילוב של טכנולוגיה ניסיונית שפותחה בקבוצה של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, ושיטות אנליזה ייחודיות שפותחו בקבוצה של פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל-אביב. בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות אלה, ניתן לאפיין את הארגון הפנימי של מערכת החיסון ובכך לעקוב אחרי תהליך הלמידה של המערכת החיסונית החל מהלידה.
"חלב אם הוא ביו־ספציפי," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי. "לחלב של כל בעל חיים ממשפחת היונקים יש ייחודיות משלו. החלב האנושי, למשל, עשיר בשומן המיוחד לו, אך דל בשומן יחסית לזה של יונקים אחרים. הרכב זה של החלב מבטיח שהתינוק יינק כמעט ברציפות סביב היממה, וכך יישאר קרוב לאם. זאת היות שבניגוד ליונקים אחרים, התינוק המתפתח הוא חסר ישע, אין לו יכולת להגן על עצמו, והוא זקוק להגנה אקטיבית מסוגים שונים, כולל הגנה חיסונית, מאחר שהמערכת החיסונית שאיתה נולד רחוקה מלהיות מפותחת. תגובה חזקה של המערכת החיסונית בגיל צעיר, הנגרמת למשל כתוצאה מחום ודלקת, עלולה לפגוע קשה בהתפתחות התינוק."
נוגדנים לפי מידה
"החלב משמש לא רק מקור תזונה, אלא גם מקשר בין המערכת החיסונית של האם לזו של הילד," אומרת ברנסבורג־צברי. זו הייתה גם הבשורה והחידוש הגדול שבלטו בדברים שאותם נשאה בכנס של ארגון לה לצ'ה ישראל, בשיתוף עם בית הספר לסיעוד "שיבא" (תל השומר) שנערך בחודש ינואר השנה.
הכל יודעים שבחלב אם יש נוגדנים. מה שפחות ידוע הוא שהרכב הנוגדנים הזה ייחודי לכל צמד של אם ותינוק, שהוא דינמי ותלוי בצרכים המדויקים של התינוק באותה תקופה.
מתברר שבאמצעות מנגנון מיוחד, רוק מפיו של התינוק עובר לפטמות האם ומציג חומרים המעוררים את המערכת החיסונית שלה ליצר נוגדנים ספציפיים. כך נוצרת מערכת דו־סטרית בין שתי המערכות החיסוניות: זו של האם, שהיא שלמה ומתוחכמת, וזו ההתחלתית, של התינוק, שזקוקה לגיבוי ממנה.
מידע זה חשוב לאמהות ששוקלות לוותר על הנקה ישירה ובמקום זאת לשאוב חלב: חלב שאוב אמנם עדיף בהרבה על פני תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה), אך היעדר הקשר הישיר בין השד לפיו של התינוק מונע היווצרות הרכב נוגדנים מדויק בעבורו (וייתכן שגם מונע פעילות אופטימלית של מנגנונים אחרים, המתאימים את החלב לתינוק הספציפי).
האם ניתן ליצור תמ"ל בעל הרכב דומה לזה של חלב אם?
"אפשר להנדס תמ"ל כך שידמה לחלב אם במרכיבים התזונתיים שלו," מדגישה ד"ר ברנסבורג־צברי, "אבל בשום אופן אי אפשר ליצור אותו ככלי קישור בין המערכות החיסוניות. חלק מהרכיבים הקיימים בחלב אם פשוט אי אפשר להוסיף למזון, כי הם צריכים להיות בסביבה חיה.
"חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק באותו רגע. הוא מגבה את התינוק מצד אחד, ומדכא רכיבים דלקתיים במערכת החיסון של התינוק מצד שני, וכך מונע ככל האפשר תהליך דלקתי שיפגע בתינוק. אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם. אם יוסיפו את החומרים האלה לתמ"ל כשגרה, זה יכול דווקא לדכא את המערכת החיסונית."
הנקה למניעת אלרגיות
בשליש האחרון של ההריון, לקראת החודש התשיעי, מתרחש בגוף האם תהליך מרתק, שבו נודדים "תאי זיכרון" של נוגדנים מגופה לעבר השדיים. כך קורה שהחלב הראשון שמקבל התינוק מכיל נוגדנים לגורמים זרים שהאם נחשפה אליהם בשבועות האחרונים.
כבר מזמן ידוע שילדים שאינם יונקים סובלים יותר מאלרגיות, ועכשיו קל יותר להבין את המנגנון המורכב שבגללו זה קורה:
התינוק נולד סטרילי. כאשר מגיעים אליו חומרים שאינם מוכרים לו, צריך גופו – באמצעות המערכת החיסונית – לדעת אם הגורמים הזרים האלה הם מזון שהוא צריך לספוג, או שמא וירוס או חיידק שיש לפעול נגדם. הדרך הטובה ביותר למערכת החיסונית הלא בשלה שלו להבדיל בין החומרים, היא באמצעות מידע שהיא מקבלת ממקורות אחרים. במקרה של הנקה, חלב האם הוא שמספק למערכת החיסונית של התינוק את המידע הזה.
איך מתרחשת ההגנה של הנוגדנים בחלב האם, שעובר בקיבת התינוק? האם הם אינם מתפרקים בקיבה, בתהליך העיכול?
"הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם."
חלב האם, היא אומרת, מגן על המעי גם מפני חדירה של פתוגנים (גורמי מחלה): הוא מצפה את המעי בשכבה של חומרים המעודדים גדילת חיידקים מגינים, ויוצר את החומציות המתאימה, המונעת התרבות של חיידקים מסוימים. גם מתן של בקבוק תמ"ל אחד, בבית היולדות, למשל, יכול לשנות את רמת החומציות בקיבת התינוק למשך ימים רבים. כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.
"מבחינת המערכת החיסונית של התינוק," מסכמת ד"ר ברנסבורג־צברי, "אין שום ספק שעדיף לו לינוק. אי־הנקה משמעה התפתחות לא אופטימלית של מערכת החיסונית, ולפיכך פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות."
** פורסם לראשונה ב "לאשה" מתאריך 18.2.08 (תחת הכותרת "אמא מניקה לי").
ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.
קפה על חלב 