רופאי ילדים, רוצים אירוח חינם במלון חמישה כוכבים?

רופאים שיתארחו בכנס הזה (ואני יכולה במידה מסוימת להבין אותם) מוזמנים לכתוב לי אחריו ולספר חוויות + פירוט שקית המתנות שתקבלו שם (ותקבלו, אל דאגה). שמכם ופרטיכם יישארו חסויים.

 

האירוע יתקיים במלון ממילא בירושלים – מלון חמישה כוכבים, חדש, נראה מקסים, על פי האתר שלו. יהיו הרצאות, וגם ארוחת צהריים, ערב, בוקר ושוב צהריים.

 

מי שרוצה להגיע למלון ככה סתם – מחירי החדרים מתחילים מ-1,400 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר. אין אפשרות לארוחות צהריים/ערב באמצע השבוע, אבל לידע כללי – בסוף השבוע, שיש בו ארוחות, מדובר בתוספת של 175 שקל לארוחה.

 

מי המרצים? פרופ' רענן שמיר, שכבר הוזכר בפוסט הקודם, מרצה מביה"ח לילדים בקרואטיה, ד"ר רונית לובצקי מבי"ח דנה לילדים, ד"ר קורינה הרטמן מבי"ח שניידר, וד"ר דרור מנדל, מחלקת ילודים ופגים, מסוראסקי (איכילוב). זיכרו את השמות. כל הרופאים האלה מבינים דבר או שניים בביולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה והתפתחות תינוקות בהנקה ובלעדיהם, עובדים בבתי חולים ורואים תינוקות חולים ופגועים כל יום, ובוחרים לשתף פעולה עם מנגנוני שיווק של חברות התמ"ל.

 

אני לגמרי בעד שרופאי ילדים ילמדו על תזונת תינוקות ועל הנקה. לא לומדים על זה מספיק ואת העדויות לכך רואים בשטח. אבל לעשות זאת בחסות חברת תמ"ל זה לומר – נכון, הנקה זה ממש-ממש חשוב, אבל זה בונוס. תמ"ל מבחינתנו זה הסטנדרט ומי שרוצה להשקיע, שתניק. ולא כך הדבר. הנקה היא הסטנדרט, תמ"ל הוא בחירה נחותה. ורופא שמרצה מטעם, בחסות ובתשלום מחברה שמייצרת מוצר נחות שיש לו סיכוי סביר לפגוע בהתפתחות האופטימלית (לא מקסימלית; אופטימלית) של תינוק, נוהג באופן לא אתי. לך אחר כך ותשכנע אמא שהנקה זה חשוב, כשאצלך במשרד אפשר למצוא דוגמיות, קופונים ופרסומים אחרים, כשאתה כותב לה מרשם לאנטיביוטיקה, לדלקת אוזניים שיכלה להימנע אם התינוק הזה היה יונק, בעט שקיבלת מיצרן תמ"ל.

סימילאק תלמד רופאים על הנקה

רופאי ילדים, שימו לב: סימילאק מודעת לצורך שלכם ללמוד יותר על תזונה, ומתגייסת למשימה החשובה הזו. אתם מוזמנים לכנס בן יומיים שבו תזכו להרצאות וסדנאות. ויש כאן גם הכשר מיו"ר האיגוד שלכם, פרופ' מתי ברקוביץ, שחתום על מכתב ההזמנה, לצד מנכ"לית החברה.

 אני מחכה עדיין לקבל את הפרטים המלאים, אבל מוכנה להמר שהרופאים המתארחים ישוכנו ויטופלו היטב, מבלי שיצטרכו להוציא שקל מכיסם.

 זה מזכיר לי איך לפני שנים ספורות הגיע ארצה ד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים קנדי ויועץ הנקה, בעל רקורד מרשים בתחום ברחבי העולם, לכנס שארגנה ליגת לה לצ'ה ישראל. הוא נשא הרצאות מרתקות בכמה בתי חולים בארץ, הרצאות שאליהן הוזמנו רופאים, אחיות, יועצות ומדריכות הנקה וגם הקהל הרחב. אני זוכרת היטב איך בבית החולים הדסה הגיע רק מספר סמלי של רופאים צעירים, הסתובבו ליד שולחן הסנדוויצ'ים, טעמו מפה ומשם, ועד סוף ההרצאה הראשונה כבר לא נותר כמעט אף אחד מתוכם (האולם היה מלא בדי אנשים שטרחו ובאו וזכו לשמוע אותו מרצה – מעבר לידע ולמקצוענות, האיש יודע לדבר). סביר להניח שסימילאק תציע כיבוד מפתה יותר, והרופאים ייצאו גם עם אי-אלו מתנות חביבות. עצוב, אבל ככה זה עובד. ידוע כבר שכל איש צוות רפואי שמחלק דוגמיות של תמ"ל מסוים, שווה לחברות התמ"ל אלפי שקלים, אז לסימילאק כדאי מאוד שהרופאים האלה ישמחו להניח במרפאה שלהם, במקום גלוי ונגיש, קופונים, ברושורים וכו'.

 גיגלתי קצת ומצאתי את הקוריקולום של הקורס הזה. והרי הפתעה לא נעימה: הראשון ברשימת חברי הסגל של התכנית הוא לא אחר מאשר פרופ' רענן שמיר, "Co-Chairperson, P-TNT Editorial Board". פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבי"ח שניידר. את שני התארים האלה כותבים באתר של סימילאק. ואני זוכרת עוד שני תארים שלו: פרופ' רענן שמיר, ממנסחי התדריך לתזונת תינוקות של משרד הבריאות, זה שבו נכתב "אין התמ"לים מהווים תחליף, במלוא המובן האיכותי של המלה, לחלב אם". אותו פרופ' רענן שמיר שחבר גם ב"מועצה המדעית" שמלווה את "מכון מטרנה למחקר ולקידום תזונת התינוק". מטרנה, סימילאק, משרד הבריאות, שניידר – מה קורה פה?

אגב, גם פרופ' מתי ברקוביץ, שחתום על מכתב ההזמנה לקורס של סימילאק, חבר באותה מועצה מדעית. שמייעצת למטרנה. שנאמר, טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם-מִזֶּה אַל-תַּנַּח אֶת-יָדֶךָ.

 

וזו לשון המכתב הנלווה להזמנה:

= = = = = = = = = =

מאז ומתמיד, אבוט רואה לנגד עיניה את החשיבות הרבה שבקידום המודעות לנושא תזונת ילדים, ופועלת באופן רציף ליצירת מענה לצרכים בתחום זה.

אנו גאים בפועלנו ובמחויבויות לצד השותפויות הרבות שיצרנו, אשר קידמו באופן משמעותי את הטיפול התזונתי בתינוקות ופעוטות בישראל ובעולם.

כחלק ממאמץ מתמשך זה, אנו מפגישים מובילי דעה, במטרה לדון בגישות המדעיות והעדכניות ביותר בתזונת ילדים.

אנו מכירים בחשיבות תפקידך כמוביל/ה בחינוך ובלימוד רופאים בתחומים אלו. יחד עם זאת, אנו מודעים לפער הקיים בתוכניות לימודי הרפואה העוסקות בתזונת ילדים, ולכן אנו מחוייבים להטמעת נושא זה בשיתוף עם הקהילה הרפואית.

אבוט פיתחה תוכנית חדשה ובלעדית בשיתוף פעולה עם צוות מומחים בינלאומי לתזונה, התוכנית נקראת Pediatric Total Nutrition Therapy (P-TNT)

תוכנית ה-Pediatric TNT הינה בת יומיים, ומתמקדת בקידום הטיפול התזונתי בילדים.

תוכנית הלימוד נערכת בקבוצות קטנות ומורכבת מהרצאות, תיאורי מקרה וסדנאות, בנושאים כגון:

* הצרכים לגדילה והתפתחות

* ניטור והערכת מצב תזונתי בילדים

* חלב אם – תכולה ותכונות תזונתיות

* פגים – תזונה וטיפול

* עקרונות התמיכה התזונתית בילד

* תפקידה של ההזנה האנטרלית ופרה-אנטרלית

* גסטרואנטריטיס חריפה, בעיות האכלה, השמנה ועוד.

 

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים חרט על דגלו את נושא ההשתלמות בתחומים שונים. השתלמות זו חשובה מאד ואין ספק כי תעניק ידע רב למשתתפים בה.

הינך מוזמן לחלוק את מומחיותך עם עמיתיך, באירוע השקת תוכנית ה-Pediatric TNT. מצורפת בזאת הזמנה עם פרטי האירוע.

נציגת סימילאק-אבוט תיצור איתך קשר על מנת לאשר את השתתפותך בקורס זה.

נשמח לראותך.

= = = = = = = = = =

 

 

מה באמת משותף לבן של ד"ר שפירא ולתאומים של פרופ' ראובני?

עד לפני כמה ימים הופיעו באנרים של פרסומות לסימילאק באתרי אינטרנט מרכזיים, ועליהם השאלה "מה משותף לבן של ד"ר שפירא ולתאומים של פרופ' ראובני?" התשובה היתה "סימילאק", ובבאנר הוסבר שסקר שנערך בין רופאי הילדים הראה שסימילאק הוא הבחירה המועדפת שלהם עבור משפחותיהם.

האמנם? נשמע מעניין. שלחתי פנייה אל שירות הלקוחות של סימילאק, דרך אתר החברה, וביקשתי פרטים. נעניתי במייל שבו התבקשתי להשאיר מספר טלפון זמין, וכך עשיתי. למחר התקשרה אליי ג'ודי, שהציגה את עצמה כדיאטנית בסימילאק, והתעניינה בחביבות במה אפשר לעזור.

ג'ודי התפלאה לשמוע שאני מבקשת לדעת פרטים על הסקר – כמה רופאים כלל, היכן ומתי נערך, ומה היו האופציות שנכללו בשאלון. הצגתי את עצמי כאמא עם רקע אקדמי שרוצה לדעת על מה מבוססת הפרסומת. החביבות שלה התחלפה במהירות בטון עוין כשביקשה לדעת למה אני מבקשת את המידע. בכל מקרה, היא פירטה את הנתונים הבאים: את הסקר ערכה חברת M.A.P, בקרב מדגם ארצי מייצג של רופאי ילדים, באוקטובר-נובמבר השנה.

ארצי – הכוונה שנערך בישראל? שאלתי.
ג'ודי לא ידעה לענות.
כמה רופאים נכללו בסקר?
מדגם מייצג, ענתה ג'ודי.
מה היו האופציות? אילו עוד סוגי תמ"ל נכללו?
גם את זה ג'ודי לא ידעה.
תוכלי לברר הלאה ולחזור אליי עם תשובות מפורטות יותר?
לא, היתה התשובה. אבוט, יצרנית סימילאק, היא חברת תרופות, ולא היו מסתמכים בפרסום על משהו לא רציני.
אוקיי, אז אפשר לקבל עוד פרטים על המשהו הרציני הזה?
לא.

זה בטח רק צירוף מקרים, אבל תוך כמה ימים כבר ירד הקמפיין הזה, וסימילאק מפרסמת באנרים אחרים.

אם מסימילאק לא יגיעו תשובות, אולי מגוגל? גוגל לא מצא לי חברת סקרים בשם M.A.P או כל פרט נוסף על הסקר, אבל מסתבר שקמפיין דומה של סימילאק כבר עורר מהומה קטנה בעבר: סימילאק בחרה לציין על אריזות איזומיל, מתוצרתה, שהמוצר הוא "הבחירה הראשונה של רופאים" (1st Choice of Doctors). מיד ג'ונסון, אחת החברות המתחרות, ניסתה ב-1999 למנוע את השימוש בביטוי זה, בטענה שהוא מטעה: גם אם על כל שני רופאים שמעדיפים סימילאק יש רק אחד שמעדיף אנפמיל (התמ"ל של מיד ג'ונסון) אין זה אומר שמדובר בהעדפה חזקה, ואין זה אומר שהבחירה נעשית מטעמים מקצועיים. בערכאה ראשונה הסכים בית המשפט עם מיד ג'ונסון, אך סימילאק זכתה בערעור והביטוי נשאר על אריזות המוצר.

בניו זילנד דווקא הסכימו עם מיד ג'ונסון, והתווית נחשבה לפרסום מוטעה.

מה באמת שואלים בסקרים כאלה? האם משווים בין כל סוגי התמ"לים הקיימים כיום בשוק? האם כוללים גם את ההנקה בין האופציות שהרופאים מתבקשים לבחור? ואם באמת יש יותר רופאים שבוחרים בתמ"ל כזה או אחר, וזה מה שנאמר בפרסומת, האם זה משפיע על שאר הצרכנים בבואם לבחור קופסה מן המדף? זה באמת משנה מה הרופאים אומרים על תמ"ל זה או אחר?

 

ועוד איך, והיצרנים יודעים את זה. באחת הרשומות הראשונות בבלוג ציטטתי את סמנכ"לית השיווק של סימילאק, שהסבירה בדיון של ועדת הכנסת מדוע החברות משקיעות כספים רבים כל כך כדי לזכות בבלעדיות על חלוקת התמ"ל שלהן ליולדות בבית החולים: "ממחקרים שערכנו במשך כמה שנים עולה, שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על בחירת הפורמולה, ובכלל זה על השימוש בפורמולה, הוא עצם העובדה שבית החולים משתמש בפורמולה לתינוקות. מבחינת האם בית החולים הוא גושפנקא מספיקה בשביל להגיד שאם בית חולים משתמש, אז גם אני יכולה לעשות את זה. במיוחד בבחירת המותג שמופיע בבית החולים. רוב האמהות שיוצאות מבית החולים משתמשות באותו מותג, ולא בכדי. זאת אומרת בית החולים משמש עדיין כגושפנקא מאוד משמעותית."


ועוד משהו שגוגל מצא לי. רון מאיו, מנכ"ל חברת מדיצ'י, יבואנית אופטימיל, בראיון לכלכליסט : "אני חושב שהשיווק הכי טוב מגיע מקופת חולים, בתי חולים, חוגי בית, שם התפוקה הרבה יותר גדולה," הוא אומר, ומוסיף, בעניין שיתוף הפעולה שלהם עם קופת חולים מכבי: "זה דבר שאמור להקפיץ אותנו."

משרד הבריאות נוזף בקופות החולים

אחרי שכתבתי כאן כבר מזמן על שיתוף הפעולה בין קופ"ח מכבי לבין אופטימיל, ועל הצטרפותה של הכללית לחגיגה, בשת"פ משלה עם סימילאק, הוציא סוף סוף משרד הבריאות מכתב לכל קופות החולים בארץ, הזכיר להן את הנחיותיו, והורה להן לחדול מחלוקת ה"שי" הזה. הנה המכתב במלואו (ההדגשות במקור):

 = = = = = = = =
לאחרונה אנו עדים לתופעה של הענקת ערכות שי ע"י חלק מהקופות ליולדות המבוטחות. ערכות אלה מכילות פריטים המעודדים הזנת תינוקות בתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל).

חלוקת פריטים כגון: קופסאות מזון תינוקות, מחלקי מנות ובקבוקי האכלה, והעברת מסרים פרסומיים ישירים או במסווה של חומר מקצועי, הוכחו כאחד הגורמים העיקריים המרפים את ידי האמהות מהחלטתן להיניק.

הענקת ערכות פרסומיות כאלה ליולדות נעשית בניגוד למדיניות עידוד ההנקה הלאומית ובניגוד לעקרונות הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל (ארגון הבריאות העולמי, 1981, סעיף 6.2) אליו מחויבת מדינת ישראל. ע"פ הקוד – אסור השימוש במתקנים של מערכת הבריאות לקידום מכירות תמ"ל או מוצרים אחרים העלולים לפגוע בהנקה (בין אם ע"י חלוקת דוגמית בפועל או ע"י הפניה לקבלתן בנקודות חלוקה מחוץ לתחומי בית החולים והמרפאות). כמו כן, הדבר נוגד את הוראות חוזר מנהל רפואה לעידוד הנקה (60/2003).

אין אנו רואים בעין יפה את העובדה שקופת חולים, האמונה על בריאותם של תינוקות ואמהות, מקדמת הזנת תינוקות בתמ"ל.

ודאי ידוע לכם כי:
1.      ההשקעה בעידוד ההנקה תביא להפחתת תחלואת תינוקות במחלות זיהומיות שונות בטווח הקצר ולהפחתת שיעורי ההשמנה והמחלות הקשורות בה בטווח הארוך
2.      להנקה השפעות בריאותיות חשובות גם לאמהות
3.      השקעה בעידוד ההנקה תחסוך למערכת הבריאות כסף רב ועל כן לכולנו אינטרס חזק בעידוד, קידום ושמירה על ההנקה.

= = = = = = = =

על המכתב חתומים ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, וד"ר חזי לוי, ראש מינהל רפואה. מצורפים אליו גם תקציר הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל, וחוזר מינהל רפואה מ-2003, האוסר על חלוקת תמ"ל ליולדות וחלוקת חומר פרסומי במערך הרפואה (בתי"ח, טיפות חלב ומרפאות קופ"ח).

לפי הידיעה במעריב, ממכבי מסרו "נפעל בהתאם להנחיות החדשות". רק שההנחיות האלה אינן חדשות כלל. אם כבר טרח ושלף משרד הבריאות את אותו חוזר מתיקי 2003, אולי כדאי שהמכותבים יקראו אותו עד סופו, לפני שהם מגיבים.

בכללית, על פי מעריב, הסתפקו בהצהרה "הכללית מובילה במשך שנים את נושא עידוד ההנקה". יש בזה משהו, לא נכחיש, אבל מה ספציפית הם מתכוונים לעשות בנושא חבילות השי?

אז טוב מאוד שמשרד הבריאות מנסה לפקח על יישום הנחיותיו, ואכן המכתב חד-משמעי וברור, מנוסח ומנומק היטב, ונשלח בתפוצה הולמת, כולל סגן שר הבריאות (שר בריאות עדיין אין לנו, כזכור). מצד שני, המכתב אינו מפרט מה ייעשה לקופה שלא תיענה להנחיה זו. ומה הם בעצם יכולים לעשות לה? להנחיות משרד הבריאות יש תוקף של תקנות, הן אינן חוק. זאת אומרת, הם יכולים תיאורטית לא לאשר לה לפעול, אבל מן הסתם לא יסגרו את הכללית בגלל חבילת שי לאמהות, נכון?

(אה, וגבי גזית ראיין היום בנושא את אפי נבו-כהן, רכזת מדריכות ארצית בליגת לה לצ'ה. הראיון מצוין וכדאי להקשיב לו, רק חבל שכששלחתי לו את המידע לגבי מכבי ואופטימיל, כבר לפני חודשים, הוא לא חזר אליי).

יותר הנקה = פחות סרטן שד

הרשומה הקודמת שלי התייחסה לתמיהה על התפיסה החברתית שרואה בשדיים קודם כל גורם משיכה עבור גברים, אבל בתגובות גלש הדיון לשאלה "האם הוכח קשר סיבתי בין אי-הנקה לסרטן השד". התחלתי לכתוב תגובות למגיבים, אבל כשראיתי שהתגובה מתארכת, החלטתי לעבד אותה לרשומה נוספת. 
 

ההשפעה של אי-הנקה על סרטן השד איננה מינורית, והוכח גם שהאפקט המגן של ההנקה מצטבר – ככל שתקופת ההנקה מתארכת, הסיכון פוחת. מי שמניקה שנה זוכה להגנה טובה יותר מאשר מי שלא מניקה כלל, ופחות מאשר מי שהניקה חמש שנים. קרן המחקר העולמית לחקר סרטן השד מסבירה זאת כך (בתרגום מהיר):

ההשפעה המגינה של ההנקה נובעת כנראה מאיזון ההורמונים המיוצרים בתהליך ההנקה. בהורדת רמות של כמה הורמונים הקשורים לסרטן בגוף האשה, יורד הסיכון לסרטן.


כמו כן, בסוף ההנקה, הגוף נפטר מתאים רבים בשד, שבחלקם אולי דנא פגום. הדבר מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן שד בעתיד.

באתר קושרים את ההנקה גם להגנה מפני סרטן השד בתינוקות שינקו, מאחר שהיא מפחיתה את הסיכון להשמנת יתר אצל היונקים כבוגרים, והשמנת יתר גם היא גורם סיכון לסרטן השד. לגנטיקה, על פי אותו מקור, יש השפעה רק בארבעה עד תשעה אחוז מן המקרים, ואת שאר המקרים (שהם הרוב)  אי אפשר להסביר באמצעות הגנטיקה.
עוד על הנושא אפשר למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי.

 

על מחקרים ואנשים

האם המחקרים על הקשר בין אי-הנקה לסרטן השד הם חד-משמעיים? בתגובות לפוסט הקודם התנהל ויכוח ארוך בנושא, ומי שרוצה להתעמק בזווית של שיטות מחקר, מוזמן להיכנס לשם. אישית, לא קראתי את המחקרים לעומק. מבחינתי, אם הם טובים מספיק עבור ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האגודה למלחמה בסרטן וכל גוף רציני אחר שעוסק בבריאות – הם מספיק טובים גם בשבילי.

מה גם שהעניין מתקבל על הדעת: הגוף נבנה מתוך מטרה מסוימת, ומיליוני שנות אבולוציה תכננו אותנו כדי שקודם כל, נרצה להוליד ולהמשיך את קיום המין האנושי. הגוף עובד הכי טוב כאשר מאפשרים לו לממש את הייעוד הביולוגי – הווה אומר, להיות בהריון ולהניק במשך חלק גדול משנות הפוריות. כיום, כשתוחלת החיים עולה גם שנות הפוריות מתארכות, לשני הכיוונים (ילדות מגיעות לבגרות מינית מוקדם יותר, תוחלת החיים של נשים מתארכת), בגלל גורמים לא-טבעיים (חברת שפע, תזונה, התפתחויות רפואיות).

מחקר גדול שנערך ב-2002 השווה את היסטוריית ההנקה של 50,000 נשים שחלו בסרטן השד, עם כמעט 100,000 נשים שלא חלו בו. המחקר התפרסם ב-Lancet, מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, בשנת 2002. באתר הארגון לחקר הסרטן בבריטניה נכתב כך (תקציר מתורגם במהירות):

 

ככל שנשים הניקו פרק זמן ממושך יותר לאורך חייהן, הסיכוי שלהן לחלות בסרטן השד – פחת. החוקרים לקחו בחשבון את גילה של האשה, האם היתה אחרי גיל הפסקת הווסת, מוצא אתני, מספר הלידות וגילן בזמן לידת התינוק הראשון. ההנקה הורידה את הסיכון לסרטן השד ב-4.3% עבור כל שנה של הנקה. יש גם ירידה של 7% בסיכון עם כל ילד שנולד.

על פי החוקרים, אם כל הנשים היו מניקות כל ילד למשך שישה חודשים נוספים, היו נחסכים 1,000 מקרי מוות מסרטן השד בבריטניה מדי שנה.

החוקרים משערים שממצאיהם מסבירים את ההבדל בין שיעורי הסרטן בעולם המערבי לבין אלה שבמדינות מתפתחות. במדינות מתפתחות, בדרך כלל יש לנשים ילדים רבים יותר, והן מניקות אותם תקופה ארוכה בהרבה. יפן, אגב, חריגה בשיעורי הסרטן הנמוכים שבה אף שהיא מדינה מתקדמת, ואחת ההשערות היא שהסיבה לכך היא שיעור הנקה של 90%.

 

אז מה עושים עם המידע הזה?

 

האם אשה צריכה ללדת יותר ילדים (או – ללדת בכלל) כדי להקטין את סיכוייה לחלות בסרטן כלשהו? האם עליה להניק – שנה, שנתיים, עשר – כדי להימנע מסרטן שד? כתבתי כבר בעבר, נשים לא מניקות בגלל מחקר כזה או אחר. אנשים לא מקבלים החלטות על בסיס רציונלי בלבד (וזה ניסוח עדין של דעתי). בכל זאת, נעים לדעת שאת עושה משהו טוב בשבילך ובשביל התינוק/ת שלך, ועוד בלי להתאמץ במיוחד.

ההנקה מצ'פרת נשים מניקות בדרכים ברורות ומיידיות יותר מאשר השערה מעורפלת בדבר העתיד, שלהן או של התינוקות שלהן. כשההנקה זורמת, כשהאשה בוטחת ביכולתה וביכולת הגוף שלה להזין את התינוק שלה, וכשהיא נמצאת בסביבה אוהדת הנקה – אלה תנאים אופטימליים להנאה עמוקה מן ההנקה. הנקה לא אמורה לכאוב ולהיות לא נוחה, והיא משחררת במוח הורמונים שגורמים לתחושה טובה. יש מעט מאוד מנגנונים ביולוגיים אחרים עם צ'ופרים דומים.

האם סרטן שד הוא עונש המוטל על מי שאינה מניקה? האם "מגיע" למישהי עונש שכזה? ברור שלא. אבל זה המצב כיום – מי שלא מניקה, מעלה את הסיכון שלה לחלות. זה לא איום, לא הפחדה, לא דמגוגיה. פשוט מידע, שאנשים לא מספיק מודעים לו. זו לא אמירה שיפוטית, מפני שהביולוגיה איננה שיפוטית. היא פשוט עובדת ככה. ואי אפשר לשנות את הביולוגיה באמצעות אידיאולוגיה.

ואם לנשים לא היו שדיים?

אני מארחת כאן פוסט שכתבה חברתי חנה כצמן, המתייחס לסרט הזוכה בפסטיבל סרטים קצרים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד, בבימויה של ניצנה בלחסן. אין ספק שיש להעלות את המודעות למחלה, אבל על הדרך אסור לשכוח כמה עובדות ביולוגיות.
 
הפוסט תורגם (במהירות, וסליחה אם יש טעויות) מאנגלית והגירסה המקורית נמצאת בבלוג של חנה, A Mother in Israel, שם אפשר גם לצפות בסרט.

 

* * * * * * *

הסרט מעלה את השאלה, איך היה העולם נראה אם לנשים לא היו שדיים, וילדים היו צריכים ללכת למוזיאון כדי לראות אותם. מה אם סרטן השד היה הופך לנפוץ כל כך, עד שילדות היו נוטלות הורמונים כדי למנוע משדיהן לצמוח?

לרוע המזל, הסרט רואה בשדיים, ובעקיפין – בנשים – אובייקטים מיניים שנועדו לגברים. לאורך רוב הסרט אנו רואים  גברים לוטשים את עיניהם בשדיים ומעלים זכרונות באוזני בניהם הצעירים, כמה נעים היה להביט בשדיים ולגעת בהם.

אני לא בטוחה מה הקשר בין היפר-סקסואליזציה של שדיים לבין סרטן השד. שדיים הם חלק מגופן של נשים, ומבחינה ביולוגית, נועדו להזין ולגדל תינוקות, לא כדי לגרות גברים.

בסרט אפילו לא מופיעות בנות. יש אשה סמלית אחת, המגלגלת את עיניה לנוכח תגובת הגברים ל"יצירות האמנות". אין כל התייחסות לרגשותיהן של נשים לגבי קיומו של המוזיאון הזה.

האם הדרך היחידה לעניין גברים בסרטן השד, היא להזכיר להם שהם עלולים לאבד את הצעצועים שלהם? איזו הצגה רדודה של גברים. איזו פרשנות עגומה ליחסה של החברה שלנו לגוף הנשי.

שדיים, הנקה וסרטן
הייתי עוצרת כאן אם לא היתה התייחסות כלשהי להנקה בסרט. אבל מאחר שיש אזכור כזה, אוסיף כמה מחשבות של שדיים, האכלת תינוקות, וסרטן.

האזכור היחיד בסרט לכך שלשדיים יש תפקוד ביולוגי מופיע כאשר ילד מעיר הערה על תמונה של תינוק יונק. אביו אומר לו בענייניות שכך נהגו תינוקות לאכול. הבן אומר, "מגעיל." אני חושבת שהרעיון הוא שבנים חושבים ששדיים הם מגעילים מפני שמעולם לא ראו אותם. אף שכיום אפשר לראות שדיים בכל מקום, כאמצעי למכירת מוצרים, אנשים רבים עדיין חושבים שההנקה מגעילה. הסתכלו בכל ויכוח על הנקה בציבור. תגובתו של הבן לא נראית לי עתידנית.

בסרט, האשמה בשיעורים ההולכים וגוברים של סרטן השד תלויה בסביבה. אך מה לגבי הקשר בין הנקה לבין סרטן השד? על פי אנליזה חוזרת של נתונים מ-47 מחקרים אפידמיולוגיים ב-30 מדינות, שיעורי הנקה נמוכים הם גורם חשוב משיעורי סרטן השד:

מעריכים כי השכיחות המצטברת של סרטן השד במדינות מפותחות היתה יורדת ביותר ממחצית, מ-6.3 ל-2.7 נשים מכל מאה עד גיל 70, אם נשים היו יולדות בממוצע את מספר הילדים השכיח במדינות מתפתחות עד לא מזמן, ומניקות לאורך חייהן את אותו משך הנקה. ההנקה יכלה לתרום לכמעט שני שלישים מן הירידה המוערכת בשיעורי סרטן השד. במילים אחרות: ככל שנשים יניקו יותר, כך הן מוגנות יותר מפני סרטן השד. העדר הנקה או תקופת הנקה קצרה, האופייניים לנשים במדינות מפותחות, תורמים תרומה משמעותית לשיעורים הגבוהים של סרטן השד במדינות אלה.

אין צורך להזכיר את ההנקה בכל דיון על סרטן השד. אבל הגישה המוצגת בסרט מטרידה, מאחר שגישת החברה כלפי השדיים משפיעה על שיעורי ההנקה, ומכאן, על שיעורי הסרטן. כאשר שדיים יהיו מקושרים עם נשים, אמהות ותינוקות, נשים רבות יותר יבחרו להניק, ובני זוגן יתמכו בהן. אני לא מכחישה את חשיבותם של השדיים בעונג המיני, וישנם גורמים רבים התורמים להיעדר הנקה. אך עד אשר נפסיק לראות בשדיים אובייקט תשוקה של גברים, ולא דרך להזין ולטפח תינוקות, שיעורי ההנקה יישארו נמוכים.
 
* * * * * *
עד כאן הפוסט של חנה. אני רוצה להוסיף שתי נקודות קטנות שבהן יש הבדל מסוים בראייה שלנו. ראשית, יש כנראה לשדיים של נשים תפקיד גם במשיכת גברים, אבל אני מניחה שהמין האנושי היה ממשיך להתקיים גם אלמלא קיומם, כמו אצל מינים אחרים של יונקים, שם לנקבות יש פטמות אבל השדיים מתמלאים רק בהנקה. שנית, הילד שבסרט אומר "מגעיל" על תמונת ההנקה, כפי שילדים בני גילו או קצת יותר לעתים מגיבים בחברה שלנו – לאחר שכבר נחשפו גם לתפקיד המיני של השדיים. חלק גדול מחוסר הסובלנות כלפי הנקה בציבור נובע מחוסר היכולת לשלב בין התפקיד האמהי לתפקיד המיני של השדיים. ילדים קטנים, שלא רואים בשדיים איבר מיני, לא נגעלים מהנקה.

הכללית מצטרפת למאבק בהנקה

זוכרים שכתבתי על שיתוף הפעולה בין מכבי לאופטימיל? כנראה שמישהו בשירותי בריאות כללית, או בסימילאק, או בשני המקומות, התקנא ביוזמה. כיום גם התינוקות של כללית מושלם לא מקופחים, וזוכים לקופסה מהודרת עם היוולדם. ומה בקופסה? מגבונים, בקבוק מים מינרליים, מוצץ, בקבוק האכלה של אוונט, וקופסת סימילאק.

וזה מה שכתוב על הקופסה:
הערכה לתינוק המושלם. זהו, זה הגיע – הארוע המרגש ביותר בחייך, החוייה שאין שנייה לה. לרגל הולדת תינוקך כללית מושלם מעניקה לך ולתינוקך את מיטב המוצרים בערכת לידה. מזל טוב!


תגידו לי, אם התינוק מושלם, למה לקלקל אותו עם מזון נחות?

 

ואיפה מי שאמור לפקח על קופות החולים – זאת אומרת, משרד הבריאות שלנו?

כבר ב-2001 הוציא ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות חוזר המבהיר לבתי החולים, קופות החולים וגורמים רפואיים אחרים שאין לפרסם תמ"ל במוסדותיהם ואין לחלק מתנות – לא רק תמ"ל ממש, אלא גם מתנות הנושאות את שם התמ"ל. החוזר הזה לא נאכף, משום מה, כבר שנים, ובבתי החולים ערכות השי שמקבלות היולדות ארוזות יפה בשקית נושאת פרסומת תמ"ל.

ב-2003 יצא חוזר נוסף, המדגיש את מה שנאמר ב-2001, ומחדד: "אסור לאפשר חלוקת שי ליולדת המכיל תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), בקבוקים, מזון לתינוקות, תה וחליטות. כמו-כן, אין לחלק חומר פרסומי במערך הרפואה, כולל מחלקות בתי החולים, מרפאות קופות החולים וטיפות חלב."

יש עוד הרבה דברים יפים בחוזר הזה. והיישום, איפה הוא?

ברור, משרד הבריאות לא יסגור בתי חולים, לא ימנע מקופות חולים לפעול, ואפילו לא יפטר. האם יש לו סמכויות כלשהן לאכוף פרט מאשר לנופף באצבע נו-נו-נו כלפי הגורמים הסוררים?

בינתיים, הרף הולך ועולה. ברוב בתי החולים כבר לא מחלקים דוגמיות תמ"ל, "רק" מאפשרים חלוקת ערכות שי ארוזות יפה בשקיות עם פרסומת ענק לחברות התמ"ל, ובתוכן "מידע" לאימהות וקופוני הנחה. ראו חברות התמ"ל שלאיש לא אכפת, המשיכו ופיתחו קשרים קרובים עם קופות החולים. מה עוד צופן לנו העתיד?


בנה של חברתי, שקיבל את הערכה לאחר הולדת בנו, כתב לשירותי בריאות כללית וציין שהוא נעלב מכך שהם מניחים שהתינוק שלו לא יונק. אין מה לדבר, קיבל חינוך טוב בבית.

עכשיו, זה לא שבשירותי בריאות כללית לא יודעים מה טוב לתינוקות ולאמהות שלהם. הם הקופה המובילה בתמיכה ובעידוד הנקה (אם כי נודה על האמת, זה לא שיש מתחרים על התואר הזה). מבוטחות כללית יכולות לקבל ייעוץ הנקה מיועצות מוסמכות או ממדריכות הנקה, במחיר מסובסד מצוין. הן יכולות לרכוש משאבות ועזרי הנקה נוספים מתוצרת חברת מדלה בהנחה משמעותית. בתחנות לבריאות המשפחה מחלקים חוברת מצוינת עם מידע עדכני.


מצד שני, מישהו שם יודע גם מה יעשה טוב לקופה של הקופה, אז מצד אחד מקדמים הנקה, ומצד שני את השורה התחתונה במאזן – לטווח הקרוב. מאחר שמחקרים כבר הראו שחלוקת חומר פרסומי על תמ"ל מורידה את שיעורי ההנקה, הם צפויים עוד לשלם על העיסקה המפוקפקת הזו לטווח ארוך, במחיר של עוד תינוקות ואמהות חולים. אבל מי חושב רחוק כל כך?

 

מה שרופאים לא יודעים על הנקה (לקראת יום כיפור)

כן, שבע שנים לומדים בבית ספר לרפואה, ובתוך שבע השנים האלה, לא לומדים באמת על הנקה. לומדים שחלב אם הוא חשוב וקצת על ההרכב וסוגי נוגדנים. לומדים על סוגי תמ"ל שונים. על מנגנון ההנקה, על הקשר בין האמא לתינוק, אפילו זיהוי וטיפול בבעיות בסיסיות כמו פטרייה בשד או דלקת, לא באמת לומדים.

 

רופאים שהולכים להתמחות ברפואת ילדים, נשים או עור, לומדים קצת יותר במהלך ההתמחות, אבל כל מי שעוסקת בתחום, ורבות מבין האמהות המטופלות, יכולות לספר לא מעט סיפורים על מידע שגוי ולא עדכני שקיבלו מרופאים.

ומי אני בכלל שאגיד על זה משהו? הרי באנטומיה ופיזיולוגיה אין מה להשוות בין הידע שלי לשלהם. ובפרמקולוגיה, ובעוד תחומים. אבל מה לעשות, זה התחום שאני קוראת ולומדת באופן עצמאי ובקורסים, בימי עיון, בכנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל. צברתי המון שעות מעשיות וראיתי המון אמהות מניקות לפני שניגשתי לבחינת הסמכה, שאותה עליי לחדש באמצעות צבירת נקודות השתלמות כל חמש שנים, ובאמצעות חזרה על הבחינה כל עשר שנים. וגם הנקתי בעצמי אי-אילו שנים. אז אני מרגישה לגמרי בנוח לקבוע שרוב הרופאים אפילו לא יודעים שהם לא יודעים.

זה שאדם הוא רופא לא עושה אותו מומחה לכל דבר ועניין. לא הייתם מבקשים מרופא להתקין לכם מזגן או לעצב לכם שמלה או לבנות לכם ארון רק בגלל שהוא רופא, נכון? כשאתן באות להתייעץ עם רופא בעניין הנקה, והוא אומר לכן משהו שנשמע לכן לא הגיוני, שנוגד את תחושת הבטן שלכן – תבדקו את המידע. בקשו הפניות מחקריות. זכותכן.

ולמה נזכרתי בזה דווקא עכשיו? בעקבות כתבה על הנקה וצום, שעלתה היום באתר וואלה! ובה המליץ רופא שהוא גם אנדוקרינולוג למי שרוצה לצום – שלא תניק באותו יום. אני מעתיקה לכאן את הטוקבק ששלחתי. אחר כך, למי שמתכננת לצום – טיפים מעשיים.
====
מאז ומתמיד נשים הניקו וצמו, וכך הן עושות גם היום. ההלכה פטרה נשים מצום יום הכיפורים רק אם ילדו כמה ימים קודם לכן, ואם אשה מרגישה לא טוב – היא מקבלת היתר מן הרב לשתות/לאכול לשיעורים. זאת מאחר שגם ליום אחד ללא הנקה יכולות להיות השלכות בריאותיות על האמא ועל התינוק.

 

אשה שמייצרת ליטר חלב ביממה, לא יכולה פתאום לומר לגוף שלה להפסיק לייצר רק כי הגיע יום צום מסוים, באותה מידה שאינה יכולה לצוות על הגוף שלה להפסיק לייצר שתן ל-24 שעות. אם החלב לא ירוקן מן השדיים, היא עלולה להגיע למצב של גודש ודלקת.

כן, מומלץ מאוד שהאם תשתה, תאכל ותנוח יותר מהרגיל יום-יומיים קודם לצום. מומלץ שתגייס עזרה – ההלכה קובעת שעדיף שבן הזוג יישאר בבית ויטפל בילדים הגדולים ושהיא תצום, מאשר שיילך לבית הכנסת והיא תיאלץ להפסיק את הצום. בקיצור, כבר מימי קדם נשים מניקות שילבו צום והנקה. השינוי בחלב האם בעקבות יום של צום הוא זניח והחלב חוזר למצב הקבוע תוך יום-יומיים.

תינוק שמקבל בקבוקים במשך יום, בפרט תינוק קטן, עלול לא להסכים לחזור לינוק מן השד, שלא לדבר על הקושי הרגשי שכרוך בדבר מבחינתו. זה לא שהחלפנו לו את הסרוויס מלבן לתכלת, ההנקה עונה על צרכים רגשיים חשובים.

====

טיפים למניקות ליום כיפור
נשים מניקות פטורות מצום ט' באב וצום יום הכיפורים רק ימים ספורים לאחר הלידה. אם את מניקה וחוששת מהשפעת הצום על ההנקה, הנה כמה טיפים:
 • גייסי עזרה. לפי ההלכה, חשוב יותר שאת תצומי מאשר שאת או בן הזוג תתפללו בבית הכנסת. במיוחד אם יש ילדים גדולים יותר בבית, רצוי שיהיה איתך מי שיוכל לקחת על עצמו את המשימות השונות, כדי שאת תוכלי להתמקד במנוחה ובהנקה.
 • שתי יותר מן הרגיל לפני הצום.
 • אכלי פחמימות מורכבות, שמתפרקות לאט בגוף: פסטה מחיטה מלאה, אורז מלא, קטניות וכו'.
 • לכי לישון מוקדם, ביום-יומיים שלפני הצום.

 

 אם את שואבת:
• נשים ששואבות כבר תקופה של כמה שבועות או חודשים, יודעות בדרך כלל אם שתייה בלתי מספקת גורמת להן לשאוב פחות חלב. זה לא נורא כשיש עודפים, אבל אם ממילא השאיבה קשה לך – התייעצי עם רב מראש לגבי תסריט אפשרי שכזה, ואל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, ועד כמה מיעוט נוזלים משפיע אצלך על השאיבה.

 • אפשר גם לשאוב מעט חלב מראש, ולהיעזר בו אם את מרגישה שכלו כל הקצין.

 

אם התינוק כבר אוכל מוצקים:
• עודדי את התינוק/פעוט לאכול מוצקים, ולינוק פחות. אבל לא להגזים: הימנעות מהנקה במשך שעות ארוכות עלולה להביא לגודש מציק. אם מישהו אחר מטפל בו, הציעו לו משהו לאכול לפני שיהיה רעב ויבקש לינוק.

 

 אם מתעורר קושי:
• אם את מרגישה שהחלב שלך מתמעט בצורה משמעותית במהלך הצום, או אם את חשה ברע, התייעצי עם רב. אל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, האם יש גורמי סיכון כגון אלרגיה לחלב במשפחה (אם יציעו לך לתת תמ"ל – המבוסס הרי על חלב פרה – במקום להניק).
התייבשות עלולה לפגוע גם באם המניקה וגם באספקת החלב שלה – הווה אומר, פגיעה בתינוק.

אחרי הצום:
• ייתכן שבלילה שלאחר הצום וביום המחרת תרגישי ירידה קלה בכמות החלב. התארגני מראש כך שתוכלי לנוח יותר, המשיכי לשתות לפי תחושת הצמא ולאכול לפי תחושת הרעב, והניקי לעתים תכופות. אפשר להיעזר בטכניקת הגברת הזרימה (לחיצה על השד מכיוון בית השחי כשהתינוק מפסיק את פעולת היניקה) אם התינוק מוחה על הזרימה האיטית יותר.

אז למה לא לתת תמ"ל וגמרנו? כי הדבר מעמיד בסיכון את המשך ההנקה, במיוחד כשמדובר בתינוק קטן וההנקה עוד לא מבוססת, וכי מתן תמ"ל כרוך בסכנות בפני עצמו. בהצלחה, ושיהיה צום משמעותי!
 

לינקים לאתרים שמבינים יותר ממני בשילוב הלכה והנקה:

נישמת

הרב ד"ר מנחם הלפרין

 

מה קופת החולים שלך עושה למען ההנקה? (בקשה)

בעקבות סיפור מכבי ואופטימיל (ראו רשימות אחרונות) אני מנסה לרכז עדויות לפעילות חברות התמ"ל בשיתוף עם הממסד הרפואי. אם ילדת בשנה-שנתיים האחרונות, אשמח מאוד לדוגמאות מפורטות:

מה אתן רואות במרפאות, בבתי חולים, בתחנות טיפת חלב? האם קיבלתן מתנות של דוגמיות או קופסאות או חומר הסברה לאחר הלידה כבר בביה"ח? האם ראיתם מוצרים פרסומיים בתחנות/מרפאות/בתי"ח? (מוביילים, לוחות שנה, ספלים, מצעים וכל דוגמה אחרת…). אנא פרטו דוגמאות מהשנה-שנתיים אחרונות בלבד.

אפשר לפרט כאן בתגובות בבלוג או לשלוח אליי ישירות למייל. סודיות מובטחת.

 

ותגובה ממכבי לפנייתה של אחת מקוראות הבלוג (תודה לך!):

 קיבלתי את פנייתך דרך נציבת פניות הציבור של מכבי. אני מעריכה את פנייתך אלינו, ואת עצם תשומת הלב בכתיבה אלינו. עניינית,מכבי כארגון בריאות אכן מעודדת הנקה ומעמידה לרשות האימהות הטריות, מערך וסיוע לנושא בתחנות לאם ולילד.

 בתחנות אלה, נמצאות מדריכות הנקה מוסמכות אשר מעודדות הנקה ויש לנו אף מספר יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC). וכראייה לכך, אחוז המניקות בטיפות החלב של מכבי עד גיל 6 חודשים גבוה ביותר. יתרה על כך, כתבנו ספרית בריאות ייחודית בנושאי בריאות ורפואה ובה פרק שלם לנושא חשיבות ההנקה, אשר ניתן ליולדות הטריות.

 עם זאת, ידוע כי ישנן נשים רבות אשר אינן יכולות להניק ועליהן להשתמש להזנה בתחליף חלב אם, כמו גם, שלבים בהתפתחות הילד אשר דורשים העברה מהזנה נוזלית למזון מוצק, ואין אנו יכולים להתעלם מהן.

אני דוחה את טענותיך בנוגע "לבורות" של מכבי בנושא. מכבי מוכיחה מידי יום את האחריות הרפואית והמקצועית, בפרישת שירותי בריאות ורפואה, רופאי ילדים מומחים, מכונים להתפתחות הילד ועוד. ולראיה – אנו הקופה הראשונה והיחידה אשר הכניסה את חיסון הפרבנר בעלות של 62 ₪ לתינוקות עד גיל שנתיים, הרבה לפני שקופות אחרות ומשרד הבריאות הכניסו חיסון חשוב זה. כנ"ל חיסון הרוטה, ועוד טכנולוגיות ותרופות לטובת בריאות של ציבור התינוקות, האימהות ובני המשפחה.

אני מבינה את חשיבות הנושא בעיניך, כך גם אנו. אך אנו ערים גם למציאות אשר מחייבת לעיתים להשתמש בתחליפי חלב בעת הצורך. אני תקווה כי הצלחתי להאיר עבורך את הנקודה, וכעת תנוח דעתך כי אנשים אחראיים אנחנו. אני מודה לך על פנייתך ומעריכה מאוד את מחויבותך לנושא ההנקה

מכבי וקמפיין האנטי-הנקה, חלק 2

בהמשך לפרסום בבלוג שלי על שיתוף הפעולה בין מכבי לחברת אופטימיל, שלחה לי אחת הקוראות (תודה לך, שוב!) את העתק התגובה שקיבלה לפניית המחאה שלה, וזה מה שנכתב בה:
 
אני מאשרת בתודה את קבלת פנייתך בנציבות פניות הציבור.
 
לעניין פנייתך, מכבי השקיעה מחשבה רבה בהרכבת הערכה ליולדת וחשיבות ההנקה מודגש (הטעות במקור, ע"י) בה בכמה אופנים.
במכתב המנכ"ל המופץ לכל יולדת מודגשת חשיבות ההנקה באופן ברור. מעשית, גם אמא מניקה נזקקת לעיתים לחלופה, ואין בערכה זו משום שינוי המציאות באופן גורף.
הערכה מגוונת ויש בה הרבה יותר פריטים מאשר תחליף הנקה.
בספר המצורף לערכה מוקדש פרק שלם לחשיבות ההנקה. בספר יש מידע חשוב ליולדת על התנהגות בנושאים נוספים החשובים לה ולרך הנולד.
בהיבט הרחב, תשומת הלב הארגונית ליולדות חשובה כשלעצמה. השימוש בערכה מעודד רישום מוקדם של הילודים באופן המשפר את המשכיות הטיפול והמעקב אחר התינוקות.
אני מקווה כי תמצאי את פרסומי מכבי יעילים ומתאימים לשימושך בעתיד.
באיחולי בריאות טובה.
בברכה,
גילה סעדיה
נציבת פניות הציבור.

 
******
עד כאן לשון התגובה. תבינו ממנה מה שתרצו. אבל אם את מחפשת קופת חולים שבאמת אכפת לה מההנקה, שירותי בריאות כללית המובילים כרגע בתחום (ולא, אין לי שום אינטרס כלכלי לשם. למעשה, מכבי היא הקופה שלי כבר יותר מעשרים שנה, ואני מרגישה די נבגדת, למען האמת). בכל אופן, בכללית אפשר לקנות משאבות ועזרי הנקה שונים במחיר מסובסד, לקבל החזר קטן על כל ביקור של יועצת או מדריכת הנקה, ויש להם אפילו הסדר עם מדריכות ויועצות, שבמסגרתו משלמות מבוטחות ה"מושלם" סכום של כשליש עד מחצית מעלות ביקור באופן רגיל. לתשומת לב מאוחדת ולאומית.
 
ובינתיים, נחת אצלי היום בתיבת הדואר המכביתון – "המגזין לחיים בריאים" ששולחת מכבי למבוטחיה. והרי הפתעה: על השער האחורי, מודעת עמוד של אופטימיל:
"מהיום אופטימיל, תחליף החלב המעודכן, הוא חלק מחבילת הלידה של מכבי שירותי בריאות," מבשרת המודעה. "חברות מכבי שירותי בריאות רגילות לקבל את הטוב ביותר עבורן ועבור המשפחה שלהן (…) מהיום אתן מקבלות את תחליף החלב המעודכן – אופטימיל" וכו' וכו', כולל ציון משרד הבריאות הישראלי, ה-FDA וגופים אחרים שהמוצר עומד ב"ארבעת הדרישות והתקנים (שוב, הטעות במקור, ע"י. יכול להיות שאותו כותב רשלן כותב את הטקסטים לשני הגופים?) המחמירים ביותר בארץ ובעולם לתחליפי חלב לתינוקות ולפעוטות."
 
אני רוצה לומר משהו על "הדרישות והתקנים המחמירים". תמ"לים הם מוצרים שתינוקות גדלים עליהם, כל עוד הם עומדים בתקנים. כך וכך פחמימות, כך וכך שומנים, כך וכך ויטמינים וכו'. אבל בכל תמ"ל חסרים כמה עשרות מרכיבים שאינם מופיעים בתקן, מאחר שאי אפשר להוסיף תאים חיים (כל הגורמים החיסוניים, למשל) למוצר שעשוי מחלב פרה מיובש ומעובד. התקן אומר שעל המוצר להיות בעל הרכב מסוים שאפשר לייצרו. בתקן הכי בסיסי, פשוט וחשוב – התקן של הטבע, זה שמייצר חלב ייחודי לכל מין – המוצרים האלה לא עומדים, ולא יעמדו.
 
אנקדוטת ביניים להמחשה:
אנחנו היונק היחיד בטבע שרואה את החלב שלו. אמהות נלחצות הרבה פעמים כשהן רואות שהקולוסטרום או החלב שלהן לא דומה לחלב פרה, אבל אולי הפרה היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-קנגורו, שהוא בכלל ורוד ולא לבן. ואולי אמא-קנגורו היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-לווייתנית, שתכולת השומן שבו כל כך גבוהה עד שהוא מגיע במרקם של משחת שיניים. ואולי אמא-לווייתנית היתה נלחצת אם היתה רואה חלב של אמא אנושית… אבל לא, הן לא היו נלחצות. ואחת הסיבות היא שהפרה והקנגורו והלווייתנית לא מנויות על פרסומי קופת חולים שמוכרת להן ש"הטוב ביותר עבורן ועבור המשפחה שלהן" הוא אוכל שמוכן מחלב שיועד לעגלים ולא לבני אנוש, שעבר כל מיני שינויים כדי שתינוקות יוכלו לגדול עליו, פרסומים של קופה שמוכרת את הבריאות של האמהות והתינוקות החברים בה לכל המרבה במחיר.