Tag Archives: תמונת פרופיל

הנקה בפומבי: זכות הציבור להתמודד עם זה

אחת לכמה זמן מגיע לכותרות מקרה של אשה שהתבקשה לעזוב מקום שבו ישבה והניקה, או לעבור לחדר הנקה מוגבל, בטענה שהמראה שלה מניקה מפריע לאחרים. שתי נשים, איוונה פפו-סלע ותמר נאמן-גולן, החליטו לעשות מעשה כדי למחות על מצב זה. הן הקימו דף בפייסבוק בשם ה(ע)נקה בציבור, ומטרותיהן, כפי שהן מתוארות בקבוצה, הן "להקים משמרות מחאה של נשים מניקות בכל רחבי הארץ, לאתר בעלי עסקים פרו-הנקה, ולעורר את המודעות להנקה". אירוע משמרות המחאה מתוכנן ל-24 בדצמבר הקרוב.
פרויקט נוסף של חברות הקבוצה, שזוכה להצלחה גדולה בקרב אמהות מניקות בפייסבוק, הוא החלפת תמונת הפרופיל בתמונת הנקה, לאות הזדהות עם ההגנה על זכותן של נשים להניק בכל מקום.מי שלא מרגישה בנוח עם העלאת תמונות אישיות שלה מניקה, מי שאין לה תמונות כאלה, וגברים תומכי הנקה – כל אלה יכולים להשתמש בתמונות של נשים אחרות (ברשותן כמובן) או בתמונות של יצירות אמנות המציגות אמהות מניקות ותינוקות יונקים, וכאלה יש הרבה.
אז מה העניין עם ניסיונות ההגבלה של הנקה בציבור? נוצרת כאן בעצם תופעה של אפליית תינוקות. אתה אוכל מבקבוק? ברוך הבא. יונק – צא בבקשה החוצה, לך תאכל בשירותים, או הכי טוב, תישאר בבית. ועדיף בבית שלך, כדי שלא תביך את המארחים.
כאשר מקרים של הטרדת מניקות ויונקים הופכים לידיעות ברשת, יש הזדמנות לקבל מושג מסוים על הלוך הרוח הציבורי בנושא. התגובות לידיעות האלה מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ישנן המניקות הקמות להגן על זכותנו להניק בכל מקום ובכל שעה – מאחר שמהיכרות אישית ידוע להן שתינוקות, חצופים שכמותם, אינם נוהגים להודיע מראש מתי יהיו רעבים וגם לא לתאם את לוח הזמנים שלהם עם זה של אחרים. ישנם אלה שחושבים שהם התקווה הגדולה של עולם הסטנד אפ הישראלי ("אני בן 30 ועדיין יונק!"), ויש לא מעט כאלה שרואים בהנקה בציבור מפגע ציבורי. תשמעו, אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה (או אחורה). היו מקומות וזמנים, לא רחוקים, שבהם גם נשים בהריון התבקשו לא לצאת מפתח ביתן, מאותן סיבות בדיוק: פגיעה ברגשות הציבור, שמירה על צניעות. שהרי די בעצם נוכחותה של בטנה הבולטת של אשה, כדי להעיד על מה שעשתה כדי להגיע למצב זה. האם מישהו רוצה להדיר כיום את נוכחותן של נשים בהריון ממקומות ציבוריים? אולי לפחות להגביל את האופן שבו הן מתלבשות, כדי שהבטן לא תיחשף בטעות? חילונים מזדעקים כשמישהו מנסה לשלול מאשה את החופש להסתובב ברחוב בגופייה או בחצאית מיני. האם באמת יש הבדל בין התופעה הזו לבין ההצקה למניקות בציבור?
כבוד הדדי, התחשבות – אין לי שום בעיה עם אלה. רעיון טוב. אבל בין הרגשות העדינים של הסביבה לבין הרעב של התינוקות – מצטערת, אין לי שום התלבטות כשאני נדרשת לבחירה הזו.
אין לי עניין להתייחס להשוואה הדוחה שעולה הרבה פעמים בטוקבקים למיניהם, בין פעולות טבעיות למיניהן לבין הנקה, שגם היא סוג של האכלה אבל הרבה יותר מזה, והיא סוג של אינטימיות אבל לא, לא מינית.

אנחנו חיים בחברה. הריחות של אנשים אחרים, מנהגים כמו חיטוט באף או באוזן, הלבוש, צורת הדיבור של אחרים – כל הדברים האלה ורבים אחרים יכולים להפריע. אז מה? נתחיל להעיר לזרים בקניון? במסעדה? נזמין איש ביטחון? אם מפריע לנו משהו שאינו בלתי חוקי, אינו פוגע בבריאותנו, ואינו מענייננו – פשוט נפנה מבט, נתרחק, נתעלם, ונקבל את זה שלא כולם חייבים להתיישר לפי הסטנדרטים שלנו. קוראים לזה מדינה חופשית.

ובמיוחד, רובנו לא נעיר לגברים זרים שהמראה, הריח או המעשים שלהם לא נראים לנו. אולי מי שאעיר לו יתחיל לצעוק עליי, לאיים, להרים יד? אבל אשה שיושבת ומניקה את התינוק שלה, לא תגיב באלימות, פיזית או מילולית, להערות מזרים. גם כי כך חינכו אותה, להבליג, גם כי היא יושבת, לעומת המעיר העומד מעליה, ולכן פגיעה יותר. גם כי יד אחת שלה, לפחות, לא פנויה, וגם ובעיקר – היא עכשיו אחראית לגור שלה, ולא יכולה להרשות לעצמה להסתבך. גם אם היא כועסת, גם אם נעלבה או חשה מושפלת.

במודע או שלא במודע, אנשים שמעירים למניקות, בין אם בעדינות ובין אם בגסות, מסתמכים על אופן התגובה הזה ויודעים שהם מוגנים. לאמצעי התקשורת מגיעים המקרים של הנשים שקמו, התלוננו ועשו מעשה. הן לא הרוב.
לפעמים עולה הדרישה "שיניקו, אבל בצניעות". רוב המניקות עושות זאת ממילא, אבל זו בחירה אישית ולפעמים גם טכנית. יש כאלה שהתינוקות שלהן מסכימים להסתתר מאחורי מנשאים וצעיפים וסינרים וחולצות הנקה ייעודיים. הרבה תינוקות לא מסכימים לכך. מי שלא רוצה לראות אשה מניקה, מוזמן לרכוש לו סינר הנקה ולכסות את ראשו הפרטי אם ייחשף למראה. אל תהפכו את הבעיה שלכם לבעיה של המניקה, ובטח לא לבעיה של התינוק.כיועצת הנקה, אני נתקלת באמהות שבוחרות – מרצונן החופשי, כביכול – להמעיט ביציאות מן הבית, מחשש שייאלצו להניק במקום פומבי. כמה זמן אפשר לחיות ככה? כתוצאה מכך, משך ההנקה מתקצר. האם זו בעיה? כן. לא רק של התינוק, לא רק של האמא, אלא של כולנו, כחברה. יש לנו אינטרס, כחברה, שתינוקות יינקו ואמהות יניקו. זה כלכלי למערכת הבריאות, זה אקולוגי לכדור הארץ, זה יעיל למעסיקי ההורים.
הכלל, מבחינתי, פשוט: בכל מקום שבו מקבלים בברכה אמהות ותינוקות, צריך לקבל בברכה אמהות מניקות ותינוקות יונקים. אם יש כאן בעיה, היא בכך שיש פחות מדי מקומות – ציבוריים ופרטיים – שבהם מקבלים בברכה תינוקות, יונקים או לא.
רוצים לעשות משהו כדי לקדם את ההנקה בציבור? בפעם הבאה שתראו אשה מניקה, חייכו אליה. תגידו לה מלה טובה. כמה יפה לראות אותה ככה עם התינוק שלה. אתם בעלי עסק ומעוניינים בנוכחות של לקוחות, של נשים, של אמהות בעסק שלכם? אתם יכולים אפילו להציע כוס מים או כיסא נוח. אתם מארחים לחג? תודיעו מראש לאורחות שהן רצויות, ומוזמנות להניק גם ליד השולחן. באופן כללי, כדאי לנסות להיות נחמדים. מתרגלים לזה.

———

* פוסט זה מתפרסם גם בבלוג של איגוד יועצות ההנקה בישראל, וחלקים ממנו הופיעו בעבר בבלוג זה.

 תמונה