Tag Archives: תמ"ל

על תמ"ל כשמפו ועל טוקבקיסטים כקובעי מדיניות

הפוסט הזה נכתב, כצפוי, בעקבות המכתב שהיה ונעלם, זה שהיה אמור לשנות חלק מנוהלי שיווק התמ"ל בארץ.

משרד הבריאות לא המציא את נושא המגבלות על שיווק ופרסום תמל. לפני כ-30 שנה נוסח קוד אתי לשיווק תמ"ל ואומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. הסיבה לכך היתה ש"הזנה לא נכונה של תינוקות עלולה להוביל לתת-תזונה, תחלואה ותמותה, ומנהגי שיווק בלתי הולמים של תמ"ל, כל מזון אחר המהווה תחליף לחלב אם ומוצרים נלווים – עלולים לתרום לקיום בעיות אלה בבריאות הציבור". לא אני כתבתי את המילים האלה – זהו ציטוט מן הקוד, שישראל חתמה עליו כבר לפני עשרות שנים, והעתקתי אותו מאתר משרד הבריאות.

לאורך השנים עוגנו בחוקי המדינה כמה סעיפים מתוך הקוד. למשל, האיסור על שימוש בתמונות של תינוקות על קופסאות התמ"ל. תמונות כאלה יכולות להופיע על אריזות שמפו לתינוקות, למשל, אבל על אריזות תמ"ל – לא. מדוע? כי תמ"ל איננו מוצר רגיל. יש לו השפעה על תת-תזונה, תחלואה ותמותה של תינוקות. קשה לשמוע, אבל כך הדבר, והאמירה הזו היא לא בהתייחס לאסונות רמדיה למיניהם, אלא גם בעקבות שימוש נאות בתמ"ל העומד בתקן.

מחוץ ליקום המקביל שבו הטוקבקים משנים את חוקי המציאות ושבו אנשי מקצוע פועלים בניגוד גמור לידע המדעי המבוסס על עובדות, נגמר כבר מזמן הוויכוח אם התמ"ל באמת נחות מחלב האם ובצורה ומשמעותית. גם חברות התמ"ל עצמן מציינות על האריזות ש"חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוקך". די להציץ בטבלה שבתמונה ( ובקישור – פורמט קריא יותר)

מה יש בחלב אם, ומה יש בתמ"ל?

מה יש בחלב אם, ומה יש בתמ"ל?

, המפרטת את העשרות הבודדות של מרכיבים בתמ"ל, לעומת למעלה מ-200 מרכיבים בחלב אם, כדי להבין שהמוצר הזה הוא מוצר חסר (בלמעלה מ-150 מרכיבים), ולכן ברור שיש לו השפעה על התפתחותם ובריאותם של תינוקות.

אבל תופעות הלוואי אינן ברורות כמו קרניים וזנב ירוק, ולא כל תינוק שאינו יונק נפגע ממנו באופן ברור לעין, ושניתן בקלות לקשר בינו לבין התוצאה. כשאיננו יודעים מהו הפוטנציאל האמיתי של כל תינוק, איננו יודעים עד כמה נפגע אותו פוטנציאל עקב תזונתו. ההבדלים האלה נראים רק כשמשווים בין אוכלוסיות יונקים לאוכלוסיות לא יונקים – והם נצפו כבר באלפי מחקרים. אבל מנקודת המבט של הורים שאינם עוסקים במקצועות הבריאות ואינם קוראים מחקרים, קשה מאוד להאמין שמוצר אבקתי לבן תמים למראה, ארוז באריזה נאה וממלא מטרים על מטרים של מדפים בכל מרכול, יכול להזיק. עצם המראה הזה משפיע על תפיסת הציבור – שהרי לא יכול להיות, לא ייתכן, בלתי נתפס שמוצר מזיק הוא נגיש כל כך לציבור.

למזלנו, יושבים במשרד הבריאות לאורך השנים אנשים חכמים, טובים ומנוסים, שחקרו נושאים אלה לעומק ומבינים בהם היטב. פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, החתום על המכתב שיצא אל חברות התמ"ל, הוא אחד מהם, וכבר שנים שהוא פועל ומשפיע בתחום קידום ועידוד ההנקה. הוא ואחרים במשרד הבריאות דאגו להכשרת אחיות כיועצות הנקה והעסקתן בבתי החולים, להגבלות על פרסום תמ"ל וחלוקת דוגמיות במוסדות בריאות, ועוד. נכון שהדרך עוד ארוכה, אבל כיועצת הנקה וכאמא לבת 16, אני רואה את השינויים העצומים שהתחילו במדינה בזכותו ובזכות שכמותו.ו

בכן, מה קרה עם המכתב שנגנז? לאורך השנים חברות התמ"ל מציעות מבצעים והנחות. המטרה כמובן איננה רווחת הציבור: להבדיל משמפו או חיתולים, תמ"ל נחשב למוצר בעל נאמנות גבוהה, אם להשתמש בשפת אנשי השיווק. כששואלים אותי איזה תמ"ל עדיף, אני תמיד אומרת, "תקנו מה שבמבצע – ההבדלים לא באמת משמעותיים", אבל רוב ההורים לא ממהרים לעבור בין הסוגים כל עוד הילד מגיב טוב לסוג תמ"ל מסוים, ואם מבצע מסוים משך אותם והילד ממשיך להגיב טוב – יישארו עם אותו סוג עוד זמן ממושך, מה שכמובן משרת את היצרנים שיזמו את המבצע.

הגבלות על שיווק תמ"ל אינן נובעות מתוך רצון לכפות הנקה על מי שאינה רוצה בכך, ליצור רגשות אשמה בקרב הורים על בחירתם, או להעניש אותם על בחירה זו. מבחינות רבות, תמ"ל הוא תרופה: הוא מוצר שיכול להציל חיים, מוצר שטוב שקיים לטובת הזקוקים לו, מוצר שיש לו תופעות לוואי עבור חלק מצרכניו, חלקן חמורות. ועליו לעמוד בכללי שיווק המתאימים לתרופות ולא לשמפו. בדיוק כפי שלא נראה מבצעים על אקמול או אנטיביוטיקה. המגבלות שחלות על שיווק תרופות אינן לרעת הציבור אלא לרווחתו. אם תרופות היו מוצר שמפורסם ומשווק במבצעי 1+1, היה מתקבל הרושם שאלה מוצרים נייטרליים ונטולי תופעות לוואי, שמתאימים לשימוש יומיומי, גם אם הצורך בהם איננו ברור ומובהק.

תמ"ל כיום הוא עסק יקר מאוד. על פי נתוני אחת מחברות התמ"ל, תינוק שאינו יונק צורך 100 קופסאות תמ"ל של 400 גרם בשנה הראשונה – מדובר בכ-4,000 שקלים לשנה. אבל העלות הגבוהה היא בגלל מתח רווחים עצום: עלות הייצור של תמ"ל נמוכה, אבל החברות מגלגלות את העלויות האחרות – פרסום עצום בכל כלי התקשורת וקניית הזכות להעניק חינם את התמ"לים בבתי היולדות – על הציבור. משרד הבריאות פועל כיום גם לרגולציה (הנחוצה מאוד) על מחירי התמ"ל.

עד כאן לנסיבות שהובילו למכתב.

וכאן נכנסה לתמונה שרת הבריאות הטרייה.

טוב מאוד שמישהו לקח על עצמו את הנהגת המשרד הקשה הזה, וכל הכבוד ליעל גרמן שהתגייסה למשימה. יחד עם זאת, עצם ההתגייסות אינה פוטרת אותה מעמידה בקריטריונים מקצועיים ואתיים.שרת הבריאות החדשה, שאין לה רקע מקצועי ברפואה, שמעה על המכתב שהוציא פרופ' גרוטו, ונחשפה להמוני טוקבקים ולפניות נזעמות של ארגונים שונים. המחאות האלה מוכרות ונשמעות שוב ושוב, כתגובה רפלקסיבית, בכל פעם שמשרד הבריאות עושה צעד לקידום ההנקה. והשרה, הקשובה לרחשי לבו של העם, במקום לקיים ישיבה מסודרת ורצינית עם אנשי המקצוע שיזמו את המכתב, לשמוע מהם את הרקע והסיבות – שלפה מן המותן תוך שעות ספורות את ביטול הסעיף שהקפיץ את הטוקבקיסטים.

מודעות לרחשי הלב של הציבור היא דבר רצוי ומבורך, כמו גם הקשר הבלתי אמצעי עם הבוחר. אבל נבחר ציבור לא יכול לנהל סדר יום ציבורי ללא למידה מקצועית של הנושא שעליו הוא מופקד. בהתבטאויותיה השתמשה השרה שוב ושוב במונח "תחליף חלב". לחלב אם אין תחליף. משרד הבריאות טבע כבר לפני שנים את המלה "תמ"ל" (תרכובת מזון לתינוקות) ואוסר על השימוש ב"תחליף חלב" בפרסומות התמ"ל. השרה אינה יודעת אפילו את זה. עוד הגדילה עשות וסיפרה (בתכניתם של בן כספית והילה קורח ברדיו 103FM) שבלידה הראשונה שלה לא יכלה להניק, ובשנייה כבר לא רצתה. ובאותה נשימה ציינה שהמשרד מעודד הנקה ושזהו נושא של בריאות הציבור.

אין לבוא חשבון עם השרה על הבחירה האישית שעשתה. יש לבוא חשבון איתה על כך שכשרת הבריאות, שאמורה להוות מודל לציבור, היא משתפת את כולנו בחוויותיה האישיות, הנוגדות את המלצות משרדה. למה הדבר דומה? לכך שיו"ר "בטרם" יצהיר שעל הורים לחגור את ילדיהם בכיסאות בטיחות, ומיד יציין שאת ילדיו שלו לא חגר.

כן, זכותה של כל אשה לבחור אם להניק או לא, אבל אי אפשר לשנות את הביולוגיה באמצעות אידיאולוגיה. כמו שאמרה ד"ר מרים לבוק, רופאה בכירה, מדענית ופמיניסטית פעילה, "אם את מקבלת מידע מוטעה, הבחירה שלך היא לא בדיוק בחירה חופשית". והמידע שלפיו תמ"ל הוא מוצר תמים ונטול תופעות לוואי – הוא מידע מוטעה. התבטאות כזו מצד שרת הבריאות בתפקידה הרשמי מחלישה את המעמד המקצועי של אנשיה, נכנעת לגחמות הציבור, וחסרת אחריות.

סוס טרויאני בקופסת תמ"ל

הנה שי מקורי לחג: ארגון "חסדי נעמי", העוסק כל השנה באיסוף מוצרי מזון לנזקקים, משתף פעולה גם השנה עם חברת מטרנה: הצרכנים מוזמנים לשלוח כפיות מדידה של תמ"ל או אריזות דייסה מתוצרת מטרנה, והחברה מצדה תתרום אחד ממוצריה תמורת כל ארבע כפיות/אריזות דייסה. לכאורה, יוזמה מבורכת: חברה מסחרית תתרום מוצרים, חסדי נעמי תעביר למשפחות עם תינוקות ופעוטות, והציבור ששולח כפיות/אריזות ירגיש טוב עם עצמו. כולם מרוצים?

אולי. אבל לא צריכים להיות.

כמו שכבר כתבתי פעם בהקשר של חלוקת תמ"ל, אין ארוחות חינם. קופסאות התמ"ל המחולקות לנזקקים הן סוס טרויאני. הן מציגות מצג שווא של האכלת רעבים. בפועל, זמינות התמ"ל מעודדת הפסקת הנקה, אם התינוק התחיל את חייו כשהוא יונק, או הימנעות ממנה מראש. חלוקת תמ"ל חינם על ידי ארגוני צדקה מעודדת את התפיסה השגויה שתמ"ל הוא מוצר מזון תמים ובטוח. הוא לא. תשאלו את משרד הבריאות.  

טוב היה אם "חסדי נעמי" היתה מעודדת שיתוף פעולה עם נשות המקצוע, כדי שאמהות נזקקות יוכלו לזכות בייעוץ הנקה, דבר שהיום הוא נחלתן הכמעט בלעדית של בנות המעמד הבינוני והגבוה. תינוק שאינו יונק יצרוך כמאה קופסאות תמ"ל של 400 גרם בשנה הראשונה בלבד (נתון שנמסר בידיעה עיתונאית ע"י סימילאק לפני כמה שנים). קופסה אחת עולה 40-30 שקל, כמדומני. תקציב התמ"ל השנתי של משפחה עומד על כמה אלפי שקלים בשנה. הרבה כסף. וזה עוד לפני שדיברנו על הוצאות רפואיות, שגבוהות יותר הן עבור תינוקות שאינם יונקים והן עבור האמהות הלא-מניקות, ועל ימי מחלה. ועל הקשר בין האם לתינוק, הנתמך ומתחזק בזכות ההורמונים של ההנקה ובזכות המגע התכוף בין השניים. תרומת קופסת תמ"ל אחת או שתיים תחסוך למשפחה כמה עשרות שקלים בטווח הקצר, אך עלולה להביא איתה הוצאה של כמה אלפי שקלים בטווח הארוך. אז איפה הצדקה והחסד כאן?

האם בראש מטרנה עומדים נציגים מל"ו הצדיקים, וזו הסיבה לקמפיין? כנראה שלא. במטרנה יודעים מה הם עושים: במחיר כלכלי נמוך ביותר (תמ"ל הוא מוצר זול מאוד ליצרנים. המחיר נובע בעיקר בגלל ההוצאות על פרסום ושיווק). הם זוכים לפרסומים בכלי התקשורת המשפרים את דימוי החברה, ומגדילים צריכת מוצריהם על חשבון המתחרים, מצד הציבור המעוניין לתרום. מי שרוצה לתרום מטעמים טהורים עושה זאת ללא הודעות לעיתונות, ובלי קשר לעידוד צריכת מוצרי מטרנה ע"י התניית התרומה במשלוח הוכחות קנייה.

מהן הסיבות העיקריות להפסקת הנקה או להימנעות מהנקה?

  1. בחירה חופשית. אני מאוד בעד בחירה חופשית. אבל כפי שאמרה ד"ר מרים לבוק, מרצה לבריאות האם והתינוק באוניברסיטת צפון קרולינה, "אם את מקבלת מידע לא מדויק, הבחירה שלך היא לא ממש חופשית". לאמהות יש מעט מאוד מידע על הרכב התמ"ל. בהדרכת הבוקר הקבוצתית שאני מעבירה כיועצת הנקה בבי"ח ליס אני שואלת הרבה פעמים את האמהות אם הן יודעות מהו המרכיב העיקרי בתמ"ל. מעטות האמהות שיודעות את התשובה, אף שלמעלה מ-70% מן התינוקות מקבלים תמ"ל בימים הראשונים שלאחר הלידה (כמעט תמיד שלא לצורך). איש לא טורח ליידע את האמהות מה יש בתמ"ל, מהן הסכנות הכרוכות בו, מהן ההשפעות האפשריות על ההנקה ועל התינוק שלהן. מן הסתם, גם לקופסאות התמ"ל שיחולקו למשפחות נזקקות לא יתלווה המידע הזה. חלק מן האמהות, היו מחליטות אחרת אם היו מקבלות מידע מלא ואמין על השלכות ההחלטה שלהן. כמובן, ישנן אמהות שיודעות ומודעות ובכל זאת בוחרות לא להניק או להניק באופן חלקי. האם במקרה זה על ארגוני הצדקה והציבור התורם לשתף פעולה עם הבחירה הזו?
  2. סיבות רפואיות שמונעות מן האם להניק (כגון קבלת תרופות שאינן מותרות בהנקה, או בעיה גופנית בלתי פתירה בייצור החלב). במקרה זה, התמ"ל הוא תרופה מצילת חיים, וככזו, מן הדין היה שהמדינה תסבסד או תממן אותו – מה שלא יקרה, כמובן, בעתיד הנראה לעין. אך בעיות כאלה נמצאות באחוזים בודדים בלבד ואינן מצדיקות קמפיין נרחב לתרומות.
  3. חזרה לעבודה/לימודים: אכן, נושא כאוב. לא פשוט לחזור לעבודה ולהמשיך בהנקה. חופשת הלידה עומדת כרגע על 14 שבועות, כשמנגד, הנקה מלאה ובלעדית מומלצת למשך כחצי שנה. יחד עם זאת, אם כל או רוב התינוקות היו ניזונים מהנקה מלאה ובלעדית לאורך כל חופשת הלידה, כבר היה מצבנו טוב בהרבה, וחלק גדול מן האמהות היו מצליחות למצוא את הדרך להמשיך בהנקה בעזרת מידע ותמיכה (ראו הסעיף הבא).
  4. היעדר מידע ותמיכה, מקצועיים וחברתיים, מה שמביא להפסקת הנקה מוקדמת או לשילוב תמ"ל בתזונת התינוק. זו הסיבה המרכזית לכך שתינוקות רבים אינם יונקים, או יונקים תקופה קצרה. האימהות ברובן מעוניינות להניק (על פי סקרים בקרב נשים בהריון ועל פי השיעור הגבוה של אמהות שמתחילות להניק בימים שלאחר הלידה), ולו היה ייעוץ הנקה איכותי וזמין 24 שעות במחלקות היולדות בבתי החולים ובקהילה, היינו רואים שיעור גבוה בהרבה של תינוקות יונקים. תמיכה מתמשכת (לא רק בחודש הראשון), עידוד ההנקה בחברה ואיסור על פרסום תמ"ל – כל אלה הם צעדים שהיו גורמים לשת"פ של מטרנה ו"חסדי נעמי" להיות מיותר. עדיף לדאוג למזון לאמהות (ורצוי כזה שאינו תעשייתי, מעובד ומיובש לאבקה), עדיף לסבסד ייעוץ הנקה שיחסוך למשפחות אלפי שקלים בשנה, מאשר להסתפק בתרומה זעומה של מזון נחות לתינוקות.

אפשר לטעון, הכל טוב ויפה, אבל בפועל, יש תינוקות ופעוטות שאינם יונקים במשפחות נזקקות. אותם לא מעניין לקדם אג'נדה בריאותית או אחרת, הם זקוקים לתמ"ל, ואם מטרנה מתגייסת לעניין, למה למנוע זאת ממנה? כאן נכנסים השיקולים לטווח הקצר למול אלה של הטווח הארוך. השת"פ הנוכחי יסייע לכמה תינוקות, ומנגד, ימשיך לפגוע בתינוקות רבים שעדיין לא נולדו, כחלק מהלגיטימציה החברתית הניתנת לאי-הנקה של תינוקות.

יש דרכים אחרות לעזור למשפחות נזקקות. אפשר לתרום כסף. אפשר להאכיל את האמהות במקום (ד"ר ג'ק ניומן, רופא ילדים ויועץ הנקה חריף מחשבה ולשון, מציע שאת תרומות התמ"ל שנשלחות לאזורי אסון יאכלו האמהות המניקות כדי להזין אותן עצמן, ולא את התינוקות). מי שרוצה לתרום דווקא תמ"ל, יכול לקנות פחית מתוצרת כל יצרן, לא בהכרח מטרנה, ולשים בקופסה לאיסוף מצרכים. ומי שרואה קדימה יכול לפנות לחסדי נעמי ולהציע להם קמפיין לתרומת ייעוץ הנקה לאמהות נזקקות.