Monthly Archives: מרץ 2008

15 טעויות שיכולות לגמור את ההנקה

 

 

"איפה טעינו?" שאל אותי רופא המשפחה החביב, וסיפר באנחה על פציינטיות שלו שמתקשרות בדרך מבית היולדות הביתה, לבקש כדורים לייבוש החלב. יש לי השערות לגבי איפה טעינו כחברה, ושם נמצאת הטעות האמיתית והגדולה, אבל על הדרך יש גם טעויות משמעותיות אחרות, ברמת הפרט, שיכולות לקלקל את החוויה לאמא שכן רוצה להניק.

1. האמירה "אם יסתדר, בסדר, ואם לא – לא"

 

משפט נפוץ, בעיקר לקראת לידה ראשונה. מה לעשות, הנקה היא עניין חשוב מכדי לומר לגביו "לא נורא אם לא ילך", ומועד לקשיים ואפילו לכשלון אם לא ניגשים אליו נכון. לא מספיק לקוות שיהיה בסדר. צריך להתכונן, לקרוא, ללמוד, ולהשתדל לגייס סביבה תומכת.

 

 2. קבלת עצות מנשים שלא הניקו בעצמן, או שהיתה להן חוויית הנקה לא טובה

 

לא הייתי הולכת ללמוד נהיגה אצל מישהו שאין לו רשיון נהיגה בעצמו, אבל בתור אמא טרייה, היה לי קל להניח שכל מי שילדה חודשיים ומעלה לפניי, היא אמא מומחית שכדאי לנסות ללמוד ממנה. יש הרבה אמהות שלגביהן זה נכון, ויש כאלה שלא. קשה לפעמים להבדיל בין שני הסוגים.

3. המחשבה שאם רופא או אחות אומרים משהו על הנקה, הם בהכרח יודעים על מה הם מדברים

טוב, עניין הממסד הרפואי וההנקה מצדיק כבר רשימה נפרדת. האמת העצובה היא שכמעט כל הרופאים עדיין לא לומדים משהו משמעותי על הנקה בכל שנות לימודיהם, וגם לא בזמן ההכשרה המעשית. לפחות לא מידע רלוונטי ליולדת טרייה. הם לומדים קצת על דלקות בשד, הם לומדים קצת יותר על הרכבי תמ"לים שונים. הם גם לומדים ש"הנקה זה חשוב". גם לחץ דם תקין זה חשוב, אבל בביה"ס לרפואה לא מסתפקים באמירה הזו, אלא נותנים לרופאים כלים מעשיים להעלות או להוריד אותו במקרה הצורך. לעומת זאת, אף אחד לא נותן לסטודנטים לרפואה כלים מעשיים לבדיקת ניהול הנקה.

 

למרבה המזל, יותר ויותר אחיות היום עוברות קורסים והדרכות שונים לגבי הנקה, אבל גם שם צריך להיות זהירים, מאחר שיש שונות גדולה מאוד ברמת הידע, ולפעמים מעט ידע יכול לגרום הרבה נזק.

 

4. "ניתן בקבוק אחרי ההנקה ונראה אם התינוק עדיין רעב", וחברו "נשאב ונראה אם יש מספיק חלב"

 

בהרצאה מוקלטת ששמעתי לאחרונה (ולדאבוני שכחתי את שם המרצה) היא הסבירה את העניין יפה: תינוקות נולדים עם רפלקס מציצה חזק. רפלקס הוא משהו בלתי רצוני: אם תשימו בבקבוק נוזל קירור למנוע ותיתנו אותו לתינוק, הוא ישתה גם אותו. יש דרכים טובות יותר לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב.

ובאשר לשאיבה – שנים רבות של אבולוציה תכנתו את המוח הנשי להגיב לסימנים הכי low-tech שאפשר: מגע של התינוק, ריחו, מראהו, קולו (ויעידו על כך האמהות שמתחילות לטפטף חלב לקול בכיו של תינוק זר, או שמצליחות לשאוב רק אם הן מסתכלות על תמונה של תינוקן או מריחות בגד שלו). זמזום של משאבת פלסטיק יעורר את שחרור החלב באופן נרכש, ותינוק בריא שיונק היטב תמיד יצליח להוציא מן השד יותר חלב מכל משאבה, משוכללת ויקרה ככל שתהיה.

הניסיון למדוד את ההנקה בכלים מכניים "הגיוניים" כביכול, כאילו היה השד בקבוק או ברז, לא עובד.

 5. "כאב הוא חלק נורמלי מההנקה"

 

לא, הוא לא. שום חיה מניקה אחרת בטבע לא היתה ממשיכה להניק עם כאבים ופצעים. כאב הוא סימן התראה שמשהו לא בסדר. וגרוע מכך, כשההנקה מכאיבה השד לא מקבל גירוי מספיק. בשבועות הראשונים הגוף מייצר עודפים של חלב, אז הבעיה פחות מורגשת, אבל במקביל הגוף עורך רישום של הביקוש, והנקה לא יעילה מסמנת לו שצריך ליצר פחות. כשהמצב הזה נמשך כמה שבועות, ייצור החלב עלול להיפגע בצורה בלתי הפיכה.

 

6. "לא נורא אם התינוק לא יינק בחדר הלידה"

 

מאחר שלאנשי צוות רבים לא ברורה עדיין חשיבות ההנקה בכלל, גם לא ברורה חשיבות ההנקה זמן קצר לאחר הלידה. קורה לעתים קרובות שהמיילדת דואגת קודם כל לסמן וי על סיום הלידה: למדוד את התינוק, לרחוץ אותו, להעביר את האמא לחדר התאוששות או למחלקת היולדות. ההנקה? היא יכולה לחכות.

 

אז זהו, שלא. עדיף שההנקה לא תחכה. תינוקות נולדים ערניים ונכונים לינוק, בעיקר בלידות טבעיות, ואחרי כשעתיים יש סיכוי טוב שיירדמו לכמה שעות. לתינוק שינק בשעתיים שלאחר הלידה יש סיכוי טוב יותר להתחיל ולהמשיך בהנקה ללא בעיות.

 

7. מתן מוצצים ובקבוקים (אפילו עם חלב שאוב) מגיל צעיר מדי

 

נכון שיש תינוקות שעוברים בלי בעיה משד לבקבוק למוצץ ובחזרה, אבל יש כאלה שלא. אם הדבר הראשון שתינוק יכניס לפה יהיה פטמה מלאכותית, שאפשר למצוץ רק את הקצה שלה, בלי לפתוח פה גדול, יש סיכוי טוב שהוא ינסה לשחזר את הטכניקה גם על השד. לבקבוק לא משנה אם הלשון או החניכיים מתחככים בו, אבל פטמות אנושיות הן קצת יותר רגישות וגם נפצעות בקלות. אז נכון, אפשר ברוב המקרים לתקן, וללמד את התינוק טכניקה נוחה ולא מכאיבה, אבל זה דורש זמן, מאמץ ובעיקר – פנייה לעזרה מקצועית. האם שווה לקחת את הסיכון? כל אחת עושה את החשבון האישי שלה.

 

8. המעטה בחשיבות ייעוץ הנקה מקצועי

 

המקצוע הזה חדש יחסית, ואין לו יחסי ציבור. יועצת הנקה מוסמכת IBCLC צריכה ללמוד המון חומר תיאורטי, לצבור אלפי שעות קליניות, לעבור בחינה בינלאומית ולחדש אותה פעם בכמה שנים, אבל לא מעט אנשים עדיין חושבים שמה שיועצות עושות בפועל מסתכם בלומר "תמשיכי להניק! אפילו שכואב! אפילו שהתינוק בוכה!"

 

נכון שייעוץ הנקה עולה כמה מאות שקלים, ונכון שממש טיפשי שייעוץ הנקה איכותי לא נכלל עדיין בסל הבריאות. אבל כשההנקה לא הולכת, ההוצאה על תמ"ל גדולה בהרבה. הוצאה של 150-550 שקל על ביקור יועצת (ברוב המקרים מספיק ביקור אחד) נתפסת כגבוהה מדי לא מוצדקת, להבדיל מהוצאה מתמשכת של 35-45 שקל לקופסה שמספיקה לשלושה-ארבעה ימים.

 

נכון גם שבין יועצות ומדריכות ההנקה יש טובות יותר ופחות, וגם כאן צריך לפעמים מזל ולהיעזר בהמלצות. כמו עם כל בעל מקצוע אחר.

 

9. חוסר ביטחון ביכולת לספק די חלב, או חלב "באיכות מספיקה"

 

קורה גם שיש מיעוט של מי שפיר, אבל מתי בפעם האחרונה פגשתם הריונית שמטרידה את עצמה בשאלת כמות או איכות מי השפיר שהיא מייצרת? כן, יש מקרים מועטים שבהם אשה לא יכולה להניק או להניק בלעדית, בדיוק כפי שיש מקרים של מיעוט או ריבוי מי שפיר, אבל כמעט כל מניקה שואלת את עצמה בשלב כלשהו יש לה מספיק חלב והאם הוא טוב מספיק. ואם היא לא שואלת את עצמה, כבר יימצא מי שישאל אותה. גם זה עניין שמצדיק רשימה נפרדת וארוכה.

 

10. העדר סביבה תומכת

 

הנקה איננה עניין שבין האמא לתינוק בלבד. בן זוג תומך מגדיל משמעותית את הסיכויים להצליח בהנקה, וכך גם אמא, נשים אחרות במשפחה, וכמובן – חברות. אם המשפחה הקרובה לא תומכת, כדאי מאוד לנסות למצוא נשים מניקות אחרות שיוכלו לתמוך בך. אפשר למצוא אותן בפורומי הנקה ברשת, במפגשי ליגת לה לצ'ה, ובחוגים לאמהות ותינוקות.

 

11. ההחלטה על שילוב של תמ"ל "כדי שגם אחרים יוכלו לעזור"

 

הבעיה כאן מתחילה כשייצור החלב נפגע (בפרט כשמתחילים לשלב מגיל צעיר מדי), או כשהתינוק מפתח העדפת בקבוק (כנ"ל), ואז השילוב – או אפילו הגמילה – הוא כבר לא מבחירה אלא כורח. ומה שיותר חשוב – הנקה היא עניין של מינון. נכון שכל טיפה חשובה, אבל הנקה בלעדית אפקטיבית יותר מאשר הנקה חלקית. הטיפול בתינוק חדש לעתים קרובות תובעני ולא פשוט, אבל יש עוד הרבה דרכים אחרות לעזור ליולדת טרייה שאינן כוללות האכלה של התינוק.

 

12. קושי להניק בציבור

 

כבר כתבתי על זה בהרחבה (כל ההפניות ברשומה הזו הן לרשומות קודמות שלי), אבל בקצרה – הצרכים הבסיסיים של התינוק קודמים לדעות הקדומות ולתפיסות השגויות של המבוגרים. אמא שלא יוצאת מן הבית כי יש לה תינוק יונק, לא תניק לאורך זמן. כמובן שאי אפשר להכריח אשה להרגיש בנוח להניק בציבור, אבל אפשר לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים. וסביבה תומכת, כבר אמרנו.

 

13. חשש מלהניק בזמן לקיחת תרופות או בזמן מחלה של האם

 

האמת היא שרוב התרופות מותרות בהנקה, ולאלה שלא – ברוב המקרים אפשר למצוא חלופות (יש קו מידע מצוין על תרופות בהנקה במרכז הרפואי רבין/בילינסון: 03-9376911). פרט למחלות קשות ספורות, אם האמא חולה, עדיף שתניק, מאחר שהיא באה עם התינוק במגע ממילא, ויתר על כן – הגוף שלה מייצר נוגדנים למחלה הספציפית שבה היא חולה, ואת הנוגדנים האלה היא מעבירה לתינוק.

 

14. פירוש שגוי של התנהגות התינוק

 

יש הורים שחושבים שתינוק שיונק לעתים קרובות מעיד על כך שאין מספיק חלב. למעשה, מדובר ברוב המקרים בתינוק נורמלי, שעובד בצורה המתבקשת ליצור את כמות החלב הדרושה לו. יתר על כן, בחלק מן המקרים, דווקא תינוק ש"פותח רווחים" וישן כל הלילה הוא תינוק שצריך לדאוג לו.

15. הפנמה של השקר החברתי-מסחרי הגדול, שלפיו פרט לקשר הרגשי, אין הבדל גדול בין הנקה לתמ"ל

בגלל המחשבה הזו (שלא, אין לה שום בסיס, ואם מישהו חושב אחרת הוא מוזמן לנסות ולמצוא לזה הוכחות מחקריות ולפרסם כאן בתגובות) הרבה הורים מוותרים בקלות רבה מדי על ההנקה. מה לעשות, יש הבדל. ההנקה, במילים פשוטות, היא המשך של ההריון, השלב ההכרחי להמשך התפתחות תקינה של התינוק. תינוק נולד "לא גמור", וכמו שבהריון, גופה של האם הזין אותו בצורה אופטימלית, ההנקה ממשיכה לעשות זאת עד שיהיה מפותח ועצמאי יותר. לשם השוואה, העובדה שפגים שורדים מחוץ לרחם עוד לא עושה הריון מקוצר לשווה ערך להריון מלא.

עד כאן הרשימה.

שתבינו, אני לא באה בטענות אל אמהות. בחברה שבה אנו חיים, חברה שטועה בגדול ובאופן מערכתי בכל הקשור בהנקה, חברה הנשלטת על ידי אינטרסים מסחריים שנוגדים את ההנקה – פלא שכל כך הרבה נשים מצליחות להניק. 

 

כדי לחסוך בטוקבקים, אני מסייגת ואומרת שיש מקרים שבהם ההנקה תצליח למרות כל הנ"ל, עם תינוק נחוש והרבה מזל. בסדר. כמו כל החיים, גם זה עניין של סטטיסטיקה.

 

אני גם מודעת לכך שיש מקרים של בעיות אובייקטיביות, שגורמות לכך שגם הקפדה על הימנעות מכל טעות אפשרית וגיוס כל התמיכה שבעולם, לא יעזרו: הגוף לא ייצר מספיק חלב או לא ייצר בכלל, או שהגוף ייצר אבל לתינוק לא תהיה דרך לקבל את החלב הזה בהנקה. אני רואה ומכירה גם את המקרים המצערים האלה. אבל הם נדירים בהרבה מן המקרים שבהם ההנקה לא הצליחה בגלל שגיאות וקשיים חיצוניים, חברתיים, והבלוג הזה – לא רק הרשימה הזו אלא באופן כללי – עוסק בעיקר בפער שבין הרצון של האמהות שרוצות להניק לבין מה שקורה בפועל.

 ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.

מנגנון החיסוניות המופלא של ההנקה

 

בכל מה שקשור להנקה, יש דברים שגם אם אינכם זוכרים מאיפה אתם יודעים אותם, ברור לכם שהם נכונים. אחד מהם הוא ההנחה שלחלב אם ולהנקה יש השפעה על התפתחות נורמלית של מערכת החיסון של התינוק.

ד"ר שרון ברנסבורג־צברי (PhD), שהיא גם מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל, חוקרת את התפתחות המערכת החיסונית ואת יחסי הגומלין בין המערכת החיסונית לחלב אם.

במסגרת הפוסט־דוקטורט שלה, ובשיתוף תלמיד הדוקטורט אסף מדי, עורכת ד"ר ברנסבורג־צברי מחקר המתבסס על שילוב של טכנולוגיה ניסיונית שפותחה בקבוצה של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, ושיטות אנליזה ייחודיות שפותחו בקבוצה של פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל-אביב. בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות אלה, ניתן לאפיין את הארגון הפנימי של מערכת החיסון ובכך לעקוב אחרי  תהליך הלמידה של המערכת החיסונית החל מהלידה.

"חלב אם הוא ביו־ספציפי," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי. "לחלב של כל בעל חיים ממשפחת היונקים יש ייחודיות משלו. החלב האנושי, למשל, עשיר בשומן המיוחד לו, אך דל בשומן יחסית לזה של יונקים אחרים. הרכב זה של החלב מבטיח שהתינוק יינק כמעט ברציפות סביב היממה, וכך יישאר קרוב לאם. זאת היות שבניגוד ליונקים אחרים, התינוק המתפתח הוא חסר ישע, אין לו יכולת להגן על עצמו, והוא זקוק להגנה אקטיבית מסוגים שונים, כולל הגנה חיסונית, מאחר שהמערכת החיסונית שאיתה נולד רחוקה מלהיות מפותחת. תגובה חזקה של המערכת החיסונית בגיל צעיר, הנגרמת למשל כתוצאה מחום ודלקת, עלולה לפגוע קשה בהתפתחות התינוק."
  

נוגדנים לפי מידה

"החלב משמש לא רק מקור תזונה, אלא גם מקשר בין המערכת החיסונית של האם לזו של הילד," אומרת ברנסבורג־צברי. זו הייתה גם הבשורה והחידוש הגדול שבלטו בדברים שאותם נשאה בכנס של ארגון לה לצ'ה ישראל, בשיתוף עם בית הספר לסיעוד "שיבא" (תל השומר) שנערך בחודש ינואר השנה.

הכל יודעים שבחלב אם יש נוגדנים. מה שפחות ידוע הוא שהרכב הנוגדנים הזה ייחודי לכל צמד של אם ותינוק, שהוא דינמי ותלוי בצרכים המדויקים של התינוק באותה תקופה.

מתברר שבאמצעות מנגנון מיוחד, רוק מפיו של התינוק עובר לפטמות האם ומציג חומרים המעוררים את המערכת החיסונית שלה ליצר נוגדנים ספציפיים. כך נוצרת מערכת דו־סטרית בין שתי המערכות החיסוניות: זו של האם, שהיא שלמה ומתוחכמת, וזו ההתחלתית, של התינוק, שזקוקה לגיבוי ממנה.

מידע זה חשוב לאמהות ששוקלות לוותר על הנקה ישירה ובמקום זאת לשאוב חלב: חלב שאוב אמנם עדיף בהרבה על פני תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה), אך היעדר הקשר הישיר בין השד לפיו של התינוק מונע היווצרות הרכב נוגדנים מדויק בעבורו (וייתכן שגם מונע פעילות אופטימלית של מנגנונים אחרים, המתאימים את החלב לתינוק הספציפי).

האם ניתן ליצור תמ"ל בעל הרכב דומה לזה של חלב אם?
"אפשר להנדס תמ"ל כך שידמה לחלב אם במרכיבים התזונתיים שלו," מדגישה ד"ר ברנסבורג־צברי, "אבל בשום אופן אי אפשר ליצור אותו ככלי קישור בין המערכות החיסוניות. חלק מהרכיבים הקיימים בחלב אם פשוט אי אפשר להוסיף למזון, כי הם צריכים להיות בסביבה חיה.

"חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק באותו רגע. הוא מגבה את התינוק מצד אחד, ומדכא רכיבים דלקתיים במערכת החיסון של התינוק מצד שני, וכך מונע ככל האפשר תהליך דלקתי שיפגע בתינוק. אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם. אם יוסיפו את החומרים האלה לתמ"ל כשגרה, זה יכול דווקא לדכא את המערכת החיסונית." 
 

הנקה למניעת אלרגיות

בשליש האחרון של ההריון, לקראת החודש התשיעי, מתרחש בגוף האם תהליך מרתק, שבו נודדים "תאי זיכרון" של נוגדנים מגופה לעבר השדיים. כך קורה שהחלב הראשון שמקבל התינוק מכיל נוגדנים לגורמים זרים שהאם נחשפה אליהם בשבועות האחרונים.

כבר מזמן ידוע שילדים שאינם יונקים סובלים יותר מאלרגיות, ועכשיו קל יותר להבין את המנגנון המורכב שבגללו זה קורה:

התינוק נולד סטרילי. כאשר מגיעים אליו חומרים שאינם מוכרים לו, צריך גופו – באמצעות המערכת החיסונית – לדעת אם הגורמים הזרים האלה הם מזון שהוא צריך לספוג, או שמא וירוס או חיידק שיש לפעול נגדם. הדרך הטובה ביותר למערכת החיסונית הלא בשלה שלו להבדיל בין החומרים, היא באמצעות  מידע שהיא מקבלת ממקורות אחרים. במקרה של הנקה, חלב האם הוא שמספק למערכת החיסונית של התינוק את המידע הזה.

איך מתרחשת ההגנה של הנוגדנים בחלב האם, שעובר בקיבת התינוק? האם הם אינם מתפרקים בקיבה, בתהליך העיכול?
"הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם."

חלב האם, היא אומרת, מגן על המעי גם מפני חדירה של פתוגנים (גורמי מחלה): הוא מצפה את המעי בשכבה של חומרים המעודדים גדילת חיידקים מגינים, ויוצר את החומציות המתאימה, המונעת התרבות של חיידקים מסוימים. גם מתן של בקבוק תמ"ל אחד, בבית היולדות, למשל, יכול לשנות את רמת החומציות בקיבת התינוק למשך ימים רבים. כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.

"מבחינת המערכת החיסונית של התינוק," מסכמת ד"ר ברנסבורג־צברי, "אין שום ספק שעדיף לו לינוק. אי־הנקה משמעה התפתחות לא אופטימלית של מערכת החיסונית, ולפיכך פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות." 

 

** פורסם לראשונה ב "לאשה" מתאריך 18.2.08 (תחת הכותרת "אמא מניקה לי").

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות בבלוג זה. להרשמה לחצו כאן.