בימים האחרונים עלתה לכותרות הצעות החוק של ח"כ דני דנון (ליכוד) לעידוד ההנקה, וכתמיד, כשעולה ההנקה לכותרות, מתלהטות הרוחות באמצעי התקשורת ובפורומים באינטרנט. במה מדובר? אם תאושר הצעת החוק של דנון, יוגבלו הקשרים המסחריים בין בתי החולים ויצרניות התמ"ל (תרכובות המזון לתינוקות).
כיום, בשום בית חולים בארץ לא נקנים התמ"לים בכסף. אחת לכמה שנים מוציאים בתי החולים מכרז ליצרניות התמ"ל, שמקבלות את הזכות לבלעדיות על מתן תוצרתן בבית החולים. החברות מרוויחות פרסום – שם ולוגו המוצר מופיעים על הבקבוקים. בתמורה מקבל בית החולים תמ"ל חינם, ובנוסף – תרומות ציוד, תקנים ועוד.
על פי הצעתו של ח"כ דנון, בתי החולים יקנו את התמ"ל בכסף, וגם ההנחה שיקבלו תהיה מוגבלת כך שהמחיר לא יפחת ממחיר עלות מינימלי (עלות הייצור של תמ"ל נמוכה מאוד יחסית למחירו לצרכן). חברות התמ"לים לא יוכלו להעניק טובות הנאה למוסדות בריאות או לעובדיהם (כגון תרומות של ציוד, אירוחים בבתי מלון לרופאים ולאחיות והטבות שונות ורבות שנפוצות כיום). הבקבוקים לא יישאו את שם/לוגו המוצר – הורים שירצו לדעת איזה תמ"ל הם מקבלים, יצטרכו לשאול את הצוות (ויקבלו תשובה). התינוקות יקבלו תמ"ל רק בתנאי שאמם חתמה על טופס המאשר זאת, והטופס יכלול מידע על "יתרונות ההנקה" ו"מידע על התופעות והמחלות שההנקה מקטינה את שכיחותן". במקרים שההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית, לא יהיה צורך בחתימה על הטופס. לאחר חתימה על הטופס, תקבל האם מידע על מתן תמ"ל והכנה נאותה שלו.
זה מה שיש בהצעת החוק. מה אין בה? לא כפייה של ההנקה, לא איסור על האכלה בתמ"ל. למרבה הצער, אין גם חיוב של בתי החולים להעניק ייעוץ הנקה הולם ליולדות המעוניינות בו. יש בו הרחבה של המידע הניתן להורים והרחבה של זכות הבחירה.
מי עלול להפסיד מן החוק הזה? בראייה לטווח קצר – בתי החולים, שיאבדו את התרומות שקיבלו בעבר. לא נורא: בטווח הארוך ההצעה יכולה לחסוך הוצאות רפואיות רבות שנגרמות למערכת הבריאות כאשר תינוקות אינם יונקים. לפי נתונים מארה"ב, כל תינוק שאינו יונק עולה למערכת הבריאות בממוצע כמה מאות דולרים בשנה (חשוב לציין שמדובר בממוצע סטטיסטי: יש תינוקות שיזדקקו לטיפולים רפואיים רבים וכאלה שלא יזדקקו לטיפולים כלל).
הנפגעות העיקריות יהיו כנראה חברות התמ"לים, המגלגלות מאות מיליונים בשוק של צרכנים שבויים – חלק גדול מן ההורים שקיבלו תמ"ל מסוג מסוים בבית החולים, ימשיכו להשתמש באותו סוג גם לאחר השחרור מבית החולים ולמשך חודשים ארוכים או אף שנים.
בדיונים שנערכו לפני כמה שנים לקראת הצעת חוק דומה, שנפלה בסופו של דבר, אמרה סמנכ"לית השיווק של אחת מיצרניות התמ"ל את הדברים הבאים: "ממחקרים שערכנו במשך כמה שנים עולה, שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על בחירת הפורמולה, ובכלל זה על השימוש בפורמולה, הוא עצם העובדה שבית החולים משתמש בפורמולה לתינוקות. מבחינת האם בית החולים הוא גושפנקא מספיקה בשביל להגיד שאם בית חולים משתמש, אז גם אני יכולה לעשות את זה. במיוחד בבחירת המותג שמופיע בבית החולים. רוב האמהות שיוצאות מבית החולים משתמשות באותו מותג, ולא בכדי. זאת אומרת בית החולים משמש עדיין כגושפנקא מאוד משמעותית." אני חוזרת: הדוברת היתה סמנכ"לית השיווק של אחת מחברות התמ"ל.
אפשר לצפות, אם כך, שהחברות יעשו כל שביכולתן כדי לטרפד את היוזמה, מה שאכן הצליחו לעשות בהצעת החוק של ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, לפי כמה כמה שנים. אבל בינתיים, באופן פרדוקסלי, הקולות המתנגדים הם של אמהות רבות, חלקן אמהות מניקות בעצמן ותומכות בהנקה.
משרד הבריאות בהמלצותיו לתזונת תינוקות ופעוטות כותב: "על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, הנקה בלעדית עד לתום החודש השישי לחיים ולאחר מכן המשך ההנקה בתוספת מזונות משלימים עד גיל שנתיים ויותר, היא השיטה האופטימלית להאכיל תינוקות ופעוטות". רוב האמהות רוצות ומתכננות להניק לפני הלידה, לא רק בגלל העניין הבריאותי, אלא מתוך הנעה פנימית יותר, לא שונה בהרבה מן ההנעה שגורמת לחתולה ברחוב, ללווייתנית בים או לעטלפה של העץ, לרצות להניק. להבדיל משאר היונקים בטבע, רבות מן האמהות נתקלות בקשיים שלאחר הלידה.
נכון, בבתי החולים כיום אין עדיין תמיכה אופטימלית בנשים שמעוניינות להניק, אם כי משרד הבריאות פועל במרץ לשינוי המצב. נכון, יש פרדוקס בלתי ניתן לגישור בין הרצון והצורך של תינוקות לינוק לבין הרצונות והצרכים של אמהות, שזכותן לבחור אחרת. וכל הנושא טעון רגשית במידה שמקשה מאוד על דיון כלשהו. אבל אפשר לנסות ולהבין איך פועלים המנגנונים הכלכליים והתרבותיים, ולשבח אנשים כמו ח"כ דנון, שמנסים להיאבק בגופים מסחריים חזקיים לטובתם של תינוקות והוריהם.
קפה על חלב 