אז אין אפידורל בלידה שלי. מה הבעיה עם זה?

שהדי במרומים שכולי תמיכה במאבק הרופאים, ואני מזועזעת כמו כולם ממצב הרפואה הציבורית. ובכל זאת, שלטי ההפחדה עם הכתובת "כשאין מספיק רופאים מרדימים, אין אפידורל בלידה שלך" גורמים לי לגחך. נו, אז לא יהיה אפידורל בלידה שלי. סליחה, אני ביקשתי בכלל? כל כך לא טבעיות הפכו הלידות הטבעיות, עד שמשמעות המושג השתנתה וכיום רוב הציבור משתמש בו כדי להבדיל לידה נרתיקית מניתוח קיסרי. לידות טבעיות הפכו ל"לידות ללא אפידורל" – כאילו שאלחוש אפידורלי הוא חלק אינטגרלי מתהליך הלידה, והלידה בלעדיו היא החריג.

ואפשר לומר שבצדק – אם אני זוכרת נכון, כ-60% מהלידות בישראל (זאת אומרת – הרוב), מתבצעות בעזרת אילחוש אפידורלי. אם הנתון הזה נראה לכן נמוך מאוד, וחשבתן שהשיעור קרוב יותר ל-90%, כנראה שאתן גרות במרכז הארץ. בבתי החולים הגדולים, שבהם יש זמינות מרדימים גבוהה יותר, ויש פחות נשים מאוכלוסיות מסורתיות, שנוטות פחות לבחור באפידורל – שיעור הלידות האפידורליות גבוה בהרבה.

יש מידה גדולה של צדק בהתמרמרות על מספר המרדימים הנמוך יותר בפריפריה. היולדות בפריפריה זכאיות לשירותי רפואה בדיוק באותה מידה כמו היולדות במרכז. אממה – לידות טבעיות בטוחות ובריאות יותר גם לתינוק וגם לאם. וכואבות יותר, בהחלט. רציתי להוסיף "ומניסיון" – אבל אין לי דרך להשוות אלא למול עדויות של יולדות אחרות. בלידה הראשונה שלי, כשכבר הגיע שלב ששקלתי ברצינות לקחת אפידורל, הסבירו לי שבשביל זה אני צריכה לשכב על המיטה. לשכב? הו, לא. ברגע שהפסקתי לזוז כאב לי הרבה יותר. אז הסתובבתי לי בחדר, וצרחתי מכאבים, בעיקר כשבסופו של דבר עליתי על המיטה כדי ללדת, אבל זה לא היה בלתי נסבל.

כיועצת הנקה אני מבקשת מאמהות לעתים קרובות לדרג את הכאב בזמן ההנקה (בהיצמדות לא נכונה של התינוק לפטמה), ושומעת המון פעמים את התשובה "לא נורא, אפשר לסבול". בהנקה, התשובה החד-משמעית שלי היא "אפשר, אבל לא צריך". מאחר שכאב בהיצמדות מגדיל סיכון להעברת חלב לא טובה, לפצעים, להפסקה מוקדמת של ההנקה. אבל כאב בלידה? אפשר לסבול – עובדה, עד לפני פחות ממאה שנה ילדו גם בלעדיו, והפלא ופלא, המין האנושי שרד.

לא שאני בעד לסבול, שלא תבינו לא נכון. עשיתי מאמצים רבים כדי שלא יכאב לי בלידות. הכנה וליווי תומך ותרגול טכניקות רבות ושונות – ופשוטות – לשיכוך כאבים. בעיקר תנועתיות ומים ותנוחות זקופות. בכל זאת כאב, נורא כאב, ואולי אם היה לי פחות מזל ולא הייתי יולדת מהר כל כך (שלוש שעות בפעם הראשונה, שעתיים בשנייה) כן הייתי הולכת על האופציה התרופתית. אבל ממש שמחתי שלא, ובמקרה שלי זה הוביל לחוויות אימהות מצוינות, הייתי מלאת ביטחון בעצמי כאמא מהרגע הראשון – היי, אם יכולתי להתמודד עם הכאב הזה, אני יכולה להתמודד עם כל דבר.

אבל נעזוב את הסיפור האישי שלי. ולא נשכח שזכותה של האשה להחליט (בתקווה שהיא מקבלת את מלוא המידע מראש, ולא, הטופס שעליו היא חותמת תוך כדי צירים לא נותן לה את כל המידע, וגם לא את הנסיבות להחלטה מודעת של אמת). מה שמקומם אותי במודעה הזו הוא שרופאים, אלה שאמורים לפעול על פי רפואה מבוססת עובדות, בוחרים להפחיד יולדות ב"אין אפידורל בלידה שלך". כאילו שאפידורל הוא תרופה מצילת חיים, כאילו שהמרדים בחדר הלידה של אשה בריאה בהריון תקין הוא מה שמבטיח חוויית לידה טובה ובריאה לאם ולעובר. הוא לא. הוא מגביר סיכונים. אי אפשר לשים אותו בשורה אחת עם היעדר רופאים במחלקות הפנימיות, בחדר המיון ובפגייה. ככה לא מעודדים תמיכה במאבק, ככה מחלישים את האמון שיש לנו באנשים שנושאים במקצוע הכל כך חשוב הזה.

קצת קישורים: אלחוש אפידורלי והשפעותיו על היולדת והתינוק: http://en.wikipedia.org/wiki/Epidural#Epidural_analgesia_in_childbirth

וקצת יותר שטחי, מוויקיפדיה בעברית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%9C

על כאב בלידה: http://www.retter.co.il/עולם-התוכן/אוצר-מאמרים/פרטי-מאמר/smid/606/ArticleID/439/reftab/92.aspx

טופס הסכמה לקבלת אלחוש אפידורלי: http://www.clalit.org.il/meir/Media/Images/SCM/Category/121_2_17.pdf

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 8 באפריל 2011 at 11:20 PM

    עדי היקרה, אפידורל אינו מציל חיים, אבל מרשה לעצמי לשער שעבור רוב הנשים זו אכן הפחדה ממשית, ולא רק סכנת מוות מביאה אותנו לתמוך בצד מסוים במאבק. מרשה לעצמי גם להניח שרוב הנשים מעדיפות ללדת איתו, כי באמת למה לסבול?

  • adiyotam  On 9 באפריל 2011 at 9:02 AM

    העניין הוא שהרופאים צריכים לקבל החלטות על סמך מחקרים, ולהביא בחשבון שפעולות מסוימות מביאות איתן השפעות לא רצויות. במקרה של אפידורל – הדברים האלה ידועים ומוכחים. ועם טיפה רגישות, כל מי שמתעסק עם תינוקות ואמהות יראה את ההבדלים לעתים קרובות מאוד, לאו דווקא הפיזיים אלא הרגשיים וההתנהגותיים. המחשבה של הרופאים שעדיף למנוע כאב מן היולדת, גם במחיר של סיכונים לה ולתינוק, היא לא אחראית מחד ומתנשאת ומחלישה מאידך.

    למה לסבול? בדיונים על לידות טבעיות תמיד עולה הנימוק "כאב הוא לא בהכרח סבל". אני מסכימה איתו מאוד – לא הבאתי אותו כאן מאחר שהוא הפך כמעט לקלישאה. אבל הכאב בלידה חשוב מאוד, הוא מכוון אותנו למצוא תנוחות טובות ואלה בתורן גורמות ללידות קצרות, פשוטות ונטולות סיבוכים.

  • מניקה שניים  On 9 באפריל 2011 at 10:05 AM

    אני כל כך מזדהה עם כל פוסט שלך. בגלל שהרוב חושב אחרת ממני אני מרגישה לעיתים חריגה עד לא שפויה ואז אני מגיעה אל הבלוג שלך ומתחשק לי לפרסם אותו לכל העולם.
    בלידה הראשונה הייתי נטולת ידע ומותשת אחרי יומיים ארוכים של צירים ויחס נוראי (שבטח לא עזר לקדם את הלידה) מצוות חדר המיון שהיה עמוס לעייפה והאפידורל עזר לי א-ב-ל בלידה השנייה בחרתי ללדת לידה טבעית כי הבנתי שהכאב שלי מקל על כאבי התינוקת שלי (נשים רבות לא חושבות בכלל על התינוק במשוואה הזאת-גם הוא חלק מתהליך הלידה ואולי כדאי שהיית אומרת על כך כמה מילים בפוסט הזה ולו רק למען הבורות ששוררת בנושא זה) ואני בהחלט יכולה להעיד שעם כל הקושי (והיה קשה) נולדה לי תינוקת רגועה הרבה יותר והיא היתה צמודה אליי ולא היתה רגע אחד בתינוקיה (בחירה שאני כל כך גאה בה בכל פעם שאני נזכרת מחדש)וההנקה איתה זרמה הרבה יותר בפשטות מאשר עם הראשון…

    ואני רוצה גם לסייג ולומר שלא לכל אחת מתאים ללדת ככה – דרושה יציבות וחוסן נפשיים חזקים במיוחד כדי להתמודד עם לידה כזו (בהנחה שהיא כואבת כמו שלי היתה)

  • נעמה  On 9 באפריל 2011 at 10:44 AM

    הייתי בטוחה שהשארתי פה הודעה לפני חצי יום…

    אפידורל כמו גם ניתוח קיסרי יכול להציל חיים אבל השימוש בהם הוא הרבה מעבר לזה.
    החוויה שלי היתה שמאוד נח לצוות שהנשים שקטות ומנוהלות ולכן מוכרים להן את הרעיון שעדיף להן לקבל את ה"אקמול" הזה ולא לסבול. בעצמי עברתי שיחות מכירה שכאלה.
    הבעיה עם ניתוחים היא שהם הכיסוי הכי טוב לישבן הרופאים ובעידן זה של רפואה מתגוננת – השימוש בהם הוא לא תמיד לטובת היולדת.

    לפחות באחת מהלידות שלי אפידורל הציל את הלידה. זה היה לקבל ולאסוף כח כדי לגמור יפה או שירדימו ויחתכו. מבחינתי זה נכנס תחת הכותרת מציל חיים (בהתחשב בחלופה וסכנותיה).

    (גם תמ"ל זאת תרופה נהדרת, אגב. מצילת חיים).

    • מניקה שניים  On 13 באפריל 2011 at 6:40 PM

      זה בדיוק העניין, שאפידורל ותמ"ל אמורים להישאר בגדר תרופות מצילות חיים ולא להיות הנורמה שזה לצערנו מה שקורה….

  • אסף  On 9 באפריל 2011 at 8:44 PM

    כמו באנגליה, רופאים צריכים להשאר מחוץ לחדר הלידה.

  • עוברת_אורח  On 2 במאי 2011 at 12:17 AM

    עדי, אני חושבת שמה שאת כותבת עושה עוול לרופאים. ברצינות.

    לפני שאת (ושאר הקוראים) מתרגזים עלי, תנו לי צ'אנס להסביר.

    המערכת החברתית שאנחנו חיים בה מקדמת הרבה דברים שאת (ואני, ורבים אחרים שהם עדיין בגדר מיעוט) יוצאת נגדם. למשל ציפיה לתרופות אינסטנט לבעיות שורש; למשל ניפוח כל סיכון מזערי לכלל היסטריית המונים; למשל העמדת נוחות מעל הכל. אבל התפיסות האלה הפכו לחלק מאופן החשיבה החברתי בלי מישהו שמכוון את כל זה מלמעלה. אין כאן תאוריית קונספירציה, והרופאים הם חלק מהמערכת הזו כי הם אנשים כמו כולנו.

    מכאן שרוב היולדות מצפות לאפידורל כשהן הולכות ללדת, והמחשבה שלא תהיה להן אופציה כזו מהלכת עליהן אימים. אגב, אותו דבר נכון על אלחוש מקומי בטיפולי שורש או בתפירת חתכים. זה לא בגלל שמישהו עובד עליהן או עושה עליהן מניפולציות, זה בגלל שזו סוג החשיבה שעולה בקנה אחד עם כלל התפיסות שלנו כחברה. גם רופאות שהולכות ללדת מבקשות אפידורל, גם רופאים שמלווים את נשותיהם.

    אני מבינה שאת לא מסכימה עם עמדת המערכת הרפואית בנושא אפידורל, וזה יותר מלגיטימי, אבל הדה-לגיטימציה שאת עושה להם כחלק מהמחלוקת ביניכם היא בעיני לא הוגנת.

  • תמרוש  On 5 במאי 2011 at 4:00 PM

    אני מסכימה עם עוברת אורח.

    הרופאים (יותר נכון, משרד הפרסום שמטפל חזותית במאבק שלהם) הלכו על הקייס שימשוך אליהם הכי הרבה קשב. הם רצו, במודעה אחת, להגיע להכי הרבה אנשים. למקסם את המסר והתהודה שלו.

    אם הם מדברים על ניתוחים, רק חלק קטן מהאוכלוסיה (אלה שבדיוק עברו ניתוח או קרוביהם עברו ניתוח לפני לא-יותר-מדי-שנים (או יעברו אותו בקרוב) יזדהו מיידית.

    אבל כיוון שכל כך הרבה נשים רוצות ומצפות (או חושבות שצריך) אפידורל בלידה, וכל כך הרבה מהן עברו או יעברו לידה בטווח של פלוס-מינוס שלוש שנים מאירוע כזה, אז… תעשי את החשבון.

    המודעה הזאת *משקפת* מצב רפואי-ציבורי מסוים, לא ממש מעצימה אותו.

  • adiyotam  On 5 במאי 2011 at 4:28 PM

    תודה על כל התגובות. אני עדיין חושבת שלגיטימי לגמרי לצפות מרופאים שיפעלו לפי האינטרס הבריאותי של המטופלים שלהם, נשים ותינוקות גם יחד.

  • חבילת לידה  On 12 במאי 2011 at 11:08 AM

    כל הנושא הזה של אפידורל דורש שיקול דעת,
    זה הפך להיות סוג של טרנד להיכנס לחדר הלידה ולבקש את האפידורל
    כמו אלו הנכנסים לבר וישר יבקשו את המשקה שלהם.
    כפי שצוין, האינטרס הבריאותי הוא לדעתי זה שקובע לבסוף.

  • adiyotam  On 20 באוגוסט 2011 at 7:08 PM

    אין לי בעיה עם זה שאשה בוחרת אפידורל. אבל מודעות כאלה הן מה שגורם לנשים לחשוב שהן לא יכולות ללדת בלי אפידורל, וזו שטות מוחלטת. לידה בלי אפידורל היא לא בהכרח טראומטית, ולידה עם אפידורל אינה בהכרח נעימה…
    תודה על המחמאה! לא חייבים להסכים 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: